כחלון: "יש עוגן שמקובל כאן על כולם - קבלת חלופת האגודה"

נושא הסדרת הבנייה ביישובים, הוא כיום אחד מהנושאים הבוערים בתנועה הקיבוצית בישראל. שר האוצר משה כחלון הגיע לקיבוץ להב שבדרום הארץ, על מנת להבין מקרוב את מה שמעסיק יותר מכל את הקהילה הקיבוצית, ולבחון כיצד ניתן לקדם את הנושא. לאחר הסיור, נקבע מועד בשבוע הבא לפגישה בין נציגי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר על מנת להתקדם בנושא. שר האוצר הביע הסכמה עקרונית לעמדת הקיבוצים שרוצים ליישם את חלופת האגודה בכל הקיבוצים.

את הסיור פתח מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שאמר: "קיבוץ מתחדש הוא לא שלב מעבר לשום מקום. הקיבוץ, גם היום, הוא מערכת חיים חברתית שלמה. כל מה שאנחנו מבקשים מהמדינה הוא שיפסיקו להפריע לנו לגדול ולקלוט עוד חברות וחברים. קיבוצים צומחים יהיו לטובת המדינה ולטובת הפריפריה. מטרת המפגש היום היא להפוך את חלופת האגודה למשהו ישים. בינתיים הכל תקוע בוועדות שמוקמות חדשות לבקרים, למה להקים וועדה על המגרשים הלא מתוכננים?"

אחריו דיברה ראשת המועצה, סיגל מורן: "ברמה היותר כללית, עוד לפני שמדברים קיבוץ, הגיעה העת שמדינת ישראל תשאל את עצמה אם התיישבות וחקלאות הם עדיין ערך, ואם כן עליהם לאפשר למקומות האלו לחיות, לבנות ולהתבסס".

היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, מיכי דרורי שטח בפני הנוכחים את פריסת הקיבוצים, ואת הנתונים על החקלאות והכלכלה הקיבוצית הנובעת מתוך החקלאות וכן את מבנה התעשייה הקיבוצית ואת היקף התוצרת וההכנסות שהיא מניבה.

עו"ד דרורי המשיך ודיבר על השינוי החברתי בקיבוצים, והדגיש – "זה לא היה פירוק, אלא שינוי. עברנו ברוב הקיבוצים לקיבוץ מתחדש – שינוי בכמות ההכנסה, שיוך, דיבדנדים, אבל כולם נשארו קיבוץ. ומתוך כך בכולם יש שמירה הדוקה על הערבות ההדדית ומתוך כך על הפנסיה של הוותיקים".

דרורי הוסיף ודיבר על כך שהתנועה הקיבוצית משקיעה מיליוני שקלים בשנה בפעילות לטובת החברה הישראלית ובפעילות למען גיוס משמעותי בצה"ל.

דרורי המשיך בדבריו ואמר כי המסגרת החדשה של הקיבוצים הביאה לכך שרבים מבקשים להצטרף לקיבוצים, זאת במסגרת הפיכתם לחברי קיבוץ ולא תושבים כמו בעבר. דרורי הדגיש שמה שמאט את ההצטרפות לקיבוצים היא הקפאת הקליטה והבניה על-ידי רמ"י.

לסיכום הסביר היועץ המשפטי של התנועה את היתרון הגדול הן למדינה והן לקיבוצים ביישום חלופת האגודה, חלופה אשר היא האופציה המועדפת על-ידי מרבית הקיבוצים.

חיים אורון (ג'ומס): "אני רוצה את מי שרוצה לגור כאן כחבר קיבוץ, אנחנו רוצים אותם שותפים, לא רוצים לשייך, רוצים שיתוף במוסדות הציבור. כל אחד מוכן לוותר בשביל לקיים את זה. זו החלטה פוליטית שצריך לקחת, הקיבוצים הם לא רזרבה לדיור, אלא צורת חיים שצריכה להתקיים. לא יכול להיות שזו תהיה החלטה של פקיד או פקידה במנהל. אנחנו לא רוצים שום מתנה ואני לא רוצה לשמוע שאנחנו מקבלים מתנה. אם אתם חושבים שאנחנו מקבלים משהו שלא כדין, כמו השימושים החורגים, קחו אותו".

יונתן בשיא, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית: "במקום שהרגולטור של התנועה יהיה רשם האגודות, עברנו למצב שרשות מקרקעי ישראל היא הרגולטור האמיתי. ארבע שנים עברו, ואפס מהקיבוצים שביקשו לעצמם את חלופת האגודה, קיבלו אישור. אפס קיבוצים. זה יוצר בקיבוצים תחושה של למה להיות חברי קיבוץ, להם עושים לנו את הצרות האלו? אולי כבר עדיף להיות בהרחבה".

שר האוצר ויו"ר 'כולנו', משה כחלון: "נושא הסדרת הבנייה בקיבוצים חשוב מאוד לטובת התפתחות התנועה הקיבוצית ושימור הקהילה הקיבוצית. לצד זאת, אני לא מוכן לראות שימושים חורגים בעיר, במושב או בקיבוץ. אסור לעודד עבירות בניה אבל צריך לעבוד בשכל. אני לא חושב שרמ"י צריכה לקבוע את ערכי הקיבוץ. תפקידה לשמור על הקרקע של מדינת ישראל וכך היא עושה. השקפתי, שהמדינה לא צריכה להתערב בחיי הקיבוץ. יש עוגן שמקובל כאן על כולם - קבלת חלופת האגודה. אני מאמין שצריך לכסח בגרזן את הביורוקרטיה בכל נושא, ובמיוחד במה שפוגע בהתיישבות העובדת, כל שכן למי ששומר על גבולות המדינה ועל החקלאות הישראלית. אותי תמיד קונה הטיפול של הקיבוצים בקשישים והתרומה שלכם לצה"ל".