פסח תשפ״ה: התנועה הקיבוצית שואפת להגשמת 3 חירויות

חברים וחברות יקרים,

ערב חג פסח תשפ"ה,
התנועה הקיבוצית שואפת להגשמת
3 חירויות,
עליהן מבוסס קיומה של מדינת ישראל.

1. חירות החטופים

לא נחדל להיאבק להשבת כל החטופים הביתה - החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה.
זהו צו החירות הראשון במעלה.
בלי חירות הגוף, לא ניתן לדבר על חירות הרוח. 
ההסכם היסודי בין מדינת ישראל לאזרחיה קובע: 'אנחנו נעשה הכול בשביל להגן על המדינה, והיא תעשה הכול בשביל להגן עלינו'.
את ההסכם הזה שעל בסיסו קמה ישראל כמדינת העם היהודי החופשי בארצו – אסור להפר. 

2. חירות העם

שנה אחר שנה, דור אחר דור, קמים עלינו מרצחים, משמידים ופרעוני כל הדורות להשמידנו.
התנועה הקיבוצית פעלה מיום הקמתה, ובמשך 115 שנות ציונות, לביצור ביטחון ישראל בארצו. 
אנו ממשיכים להוביל, גם היום, את ביטחון המדינה דרך התיישבות בגבולות, חיזוק היישובים שנפגעו במלחמה, חינוך לנשיאה בעול ולשירות משמעותי בצה"ל, חיזוק כיתות הכוננות ועוד. 
אנו יודעים שרק עם עמל על אדמתו, ומדינה יצרנית, יכולים להבטיח את קיומם לדורות, ופועלים לפיתוח החקלאות הישראלית – עד התלם האחרון, לחיזוק התעשייה הלאומית ולהבטחת ביטחון המזון והעצמאות הכלכלית של ישראל.

3. חירות בין אדם לחברו

התנועה הקיבוצית נאבקת לכינונה של חברה ישראלית שוויונית, מוסרית וצודקת ברוח נביאי ישראל.
זהו מאבק קיומי על נשמת האומה.  
על ישראל להיות מדינת רווחה המהווה בית לכלל חלקיה, ומקיימת בין הכול ערבות הדדית ודמוקרטיה שיתופית. 
נמשיך להאמין באדם וברוחו, לשאוף לשלום, להאמין בשוויון ערך האדם – כי כל אדם נולד בצלם, ולהיאבק למען החלש והמוחלש בחברה. 
אנו מאמינים למרות ועל אף הכול.
אנו מאמינים כי בלעדי זה אין לנו קיום. 
מאמינים ומגשימים. 

יצר חירות עמוק
טבוע בלב הקיבוץ, 
ובלב ישראל,
נפעל ללא חת להגשימו.

ליאור שמחה,
מזכ״ל התנועה הקיבוצית