גלגולו של חג - ראש השנה

הקדמה
 

על פי האמונה היהודית האדם נולד בראש השנה כנזר הבריאה ומכאן אחריותו לעולם. את תאריך הולדתו של האדם בראש השנה יש לציין ע"י העלאת תכונותיו הייחודיות וע"י למידת המסקנות הערכיות הנובעות מייחודו ראש השנה הוא גם חג הזמן. התכנים בהם ממלא האדם את זמן חייו משפיעים גם הם על איכות חייו. מכאן, כי באחריות האדם העולם והזמן ולכך ולמשמעות ערכית, הנובעת מאחריות זו.

לשמוע קול שופרות/ חובב יחיאל
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּבִיעִי בּאְֶּחָד לַחֹדֶשׁ ...יום תְּרוּעָה יהִיְּהֶ לָכֶם( "במדבר כ"ח - )כך ,במילים ספורות, מתארת התורה את ראש השנה ואת מצוותו העיקרית - שופר .חז"ל קבעו כי ברכתה של מצוה זו היא" לשמוע קול שופר ,"ובכך מיקדו את תשומת הלב בקול הנשמע ולא במעשה התקיעה .עיקר המצווה היא להיות קשוב לצליל ,וזאת בשונה ממרבית המצוות הבאות לידי ביטוי במעשים או במילים .אך מה בדיוק אנחנו אמורים לשמוע ?מהי המשמעות של קול השופר ?אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב ,רמז יש בו :כלומר עורו עורו ישנים משנתכם ,והקיצו נרדמים מתרדמתכם ;וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה ,וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבל הזמן ,ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל ,הביטו לנפשותיכם ,והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה ."הרמב"ם(  הלכות תשובה פרק ג' (מצייר את קול השופר כקולו של שעון מעורר המנסה להקיץ אותנו משנת החיים ,כקולו של רב החובל הגוער ביונה" :מַה- לּךְָּ נרְִּדָם !?קוּם ,קְּרָא אֶל אֱלהֶֹיךָ אוּלַי יתְִּעַשֵּׁת הָאֱלהִֹים לָנוּ ולְּאֹ נֹאבֵּד( "יונה א.)' אולם אין זו המשמעות הבלעדית של קול השופר .סיור קצר בנבכי התנ"ך מעלה כי לשופר משמעויות שונות ואף סותרות .השופר מודיע על פתיחת מלחמה" :ויַהְּיִ בּבְּואו ויַתְִּקַע בּשופָר ...ויַאֹמֶר אֲלֵּהֶם :רִדְּפוּ אַחֲרַי כִי נתַָן ה 'אֶת אֹיבְֵּּיכֶם אֶת מואָב בּיְּדְֶּכֶם( "שופטים ג ,)'בה במידה שהוא משמש אות לסיומה" :ויַתְִּקַע יואָב בַּשֹפָר ויַשָׁבָ הָעָם מִרְּדףֹ אַחֲרֵּי ישְִּרָאֵּל "שמואל ב 'י"ח ;)באמצעות השופר מכריזים על תחילתה של שנה חגיגית" :והְַּעבֲַרְּ ת שׁופַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּבִעִי בֶּעָשור לַחֹדֶשׁ ...וקְִּדַשְּׁתֶם אֵּת שְּׁנ ת הַחֲמִשִים שָׁנהָ וּקְּרָאתֶם דְּר׫ר בָּאָרֶץ( "ויקרא כ"ה ;)אך גם על צרה גדולה המתקרבת ובאה" :הָעִזוּ בּנְּיֵּ בִניְּמִָן מִקֶרֶב ירְּוּשָׁלִַם וּבִתְּקועַ תִקְּעוּ שׁופָר ...כִי רָעָה נשְִּׁקְּפָה מִצָפון ושְּבֶֶר גָד׫ל( "ירמיהו ו ;)'השופר הוא קולו של האדם הפונה לאלוהיו" :תִקְּעוּ שׁ׫פָר בּצְִּי׫ן קַדְּשׁוּ צ׫ם קִרְּאוּ עצֲָרָה .אִספְּוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל... ויְּאֹמְּ רוּ חוּסָה ה ' עַל-עַמֶךָ ,"והוא גם קולו של האל הפונה אל האדם" :ויַהְּיִ קול הַשפָֹר הולֵּךְּ וחְָּזקֵּ מְּאדֹ מֹשֶׁה ידְַּבּר והְָּאֱ -להִֹים יעַנֲנֶוּ בקְּול( "שמות י"ט .)אז אל מה מכל זה צריך לכוון ?מה עלינו לשמוע? אפשר לנסות ולהכריע בשאלה ,להוכיח בגזרה שווה או בקל וחומר מהי המשמעות המדויקת של צליל השופר ,איזו הרגשה צריך לעורר בנו הקול הנשמע .אפשר גם להשאיר את השאלה פתוחה ,ולתת לקול להישמע בלי פרשנויות .הרי אי אפשר להגיד מה צריך לשמוע ,כי פשוט שומעים .קול השופר יבוא ,עמוק עמום ומהדהד ,ויעורר את המיתר הפועל כבר בין קירות בטנו של כל אחד .כמו אור לבן הוא יעבור דרך המנסרה שלנו ויוציא אנחת רווחה או תחינה ,קריאות גיל או זעקות שבר. שנה חדשה נפתחת בתרועה ,וכולנו מקווים ומאחלים שהיא תהיה" שנה טובה ,"אך בסתר לבנו ,באותו מקום שמעבר למילים, אנו יודעים שיהיו בשנה זו מגוון קולות ,וזה אפילו עוד יותר משמח .אנו מקווים שהיא תהיה יותר טובה מקודמותיה ,אבל אם היא תהיה רק טובה היא עלולה להיות משעממת ושטחית ,ולא לתת ביטוי לתהומות הנפש ומעמקיה. אל דאגה ,קול השופר ילווה אותנו יד ביד אל סתר לִבנו ,ויזמין אותנו לשנה חדשה ,עמוסת קולות וצלילים. ממעמקי הלב נאחל שנה משמעותית ומשופרת.

מנהגים  

תקיעה בשופר

ביום הראשון של ראש השנה, שהוא היום הראשון בשנה, נהוג לתקוע בשופר.
מנהג זה נעוץ במספר סיבות במקורות:

1. להשמיע קול תרועה בכדי להודיע על המלכת אלוהים על כל הארץ.

2. להזכיר את סיפור עקידת יצחק. על פי סיפור זה,  התקיעה בשופר בראש השנה נועדה לעורר את "זכות האבות"  ולהזכיר לאלוהים את עמידתו של אברהם בניסיון לקראת תחילת יום הדין.  כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תקעו לפני בקרן של איל, כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם ויעלה זיכרונם לפני".

להזכיר את מעמד הר סיני וחידוש הברית בין אלוהים לישראל שלווה בקול שופר חזק..3

תשליך
ביום הראשון של ראש השנה, א' בתשרי, הולכים אחרי תפילת מנחה ולפני שקיעת השמש  למקור מים (ים, נהר או באר) או מקום ממנו ניתן לראות מקור מים, ומתפללים שם את תפילת "תשליך" תוך כדי ניעור הכיסים במטרה להשליך מעלינו את כל חטאינו הנסתרים. במקרים רבים נהוג לבצע את התשליך ליד מקור מים שיש בו דגים.

בקשת סליחה
הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים _- בין א' בתשרי שבו הירח מכוסה, לי' בתשרי) נקראים "עשרת ימי תשובה" וגם "הימים שבין כסה לעשור". בימים אלו מרבים להתפלל ולבקש סליחה על שחטאנו בשנה שעברה, לפני יום הדין- הוא יום הכיפורים.
בעדות המזרח נוהגים לבקש סליחות החל מראש חודש אלול.
בעדות אשכנז אומרים סליחות משבוע לפני ראש השנה ועד יום הכיפורים.

סעודת החג
ביום החג נהוג לאכול סעודה חגיגית שמכילה סמלים כגון: פירות, ירקות ומאכלים מתוקים. בין המאכלים האופייניים לחג:

1. תפוח בדבש- שמלווה בברכה לשנה מתוקה

2. ראש של כבש או דג- מייצג את התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב"

3. רימון- לרימון גרגרים רבים ואילה ממנו מלווה בברכה "שירבו זכויותינו כרימון".

4. סלק- "יהי רצון שיסתלקו שונאנו".