משב רוח #2 - פורים והנהגה בימינו

להמן, שהיה שר בכיר בממלכת פרס, היה את הכל, ולמרות הכל, הוא רצה יותר. היה משהו אחד קטן שהפריע לו. מישהו אחד, שמסרב להפגין את קטנותו.
"וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁווֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי".

לאסתר גם יש הרבה; היא היתומה, היהודיה, שעלתה לגדוּלה. ובכל זאת, היא מוכנה לסכן את הישגיה, את מעמדה, כדי לסייע לבני עמה ולהציל אותם.

אסתר והמן הם מנהיגים, שמונעים ממוטיבציות שונות.

תפקידי ההנהגה בכלל ובקיבוץ בפרט הם מאתגרים ועדינים. הנהגה נמדדת בקשב שלה לציבור וברמת האמון שהיא מקבלת.

בואו נדבר על זה -
בלי אמון קשה מאוד לעבוד.
בישראל, 85% מהציבור היהודי נותנים אמון וסומכים על התפקוד של צה"ל, לעומת 42% שנותנים אמון בבתי המשפט ורק 20% בכנסת.

אמון הוא מפתח להובלה,

• מה מייצר אמון בהובלה אצלכם בקיבוץ?

• מה מחליש את האמון?

מוזמנים לשוחח על זה.