כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

משפחות רבות מצאו בשנים האחרונות בקיבוצי המועצה האזורית הגליל העליון את ביתן החדש, והצמיחה הדמוגרפית באזור לא פוסקת לרגע. יוצאי הדופן בהם הם "קיבוצי ההר", אשר עדיין מתקשים בהבאת מספר רב של משפחות צעירות ומתוך כך, מתקשים לבנות גם לבני המשק ולצעירים וצעירות שלא גדלו בקיבוץ, אך רואים את עתידם באצבע הגליל.

בקיבוץ משגב-עם נבנתה "הרחבה" אי שם בשנת 2005 והבתים אוכלסו בשנת 2007 מעט אחרי מלחמת לבנון השנייה. לפני כשנתיים ביקשו בקיבוץ לבנות שכונה נוספת, בעידוד החברה הכלכלית של המועצה, אך נתקלו במחסום בעייתי של מינימום בתים לבנייה להתחלה של עבודות פיתוח. בעיה נוספת שנתקלו בה בקיבוץ הצפוני באותו ההקשר, היא הצורך לפרק את הלול הרווחי שעליו עתידה הייתה לקום השכונה, מבלי לדעת אם המהלך שיכול להביא להפסדים כלכליים, יניב רווחים אנושיים.

הנהלת הקיבוץ הביאה את הבעיה לפתחה של מטה התנועה הקיבוצית בסיור שנערך בקיבוץ, ושם כלל לא היססו. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, התחייב מיד כי התנועה וקרן קמ"ע, מתחייבות "לגשר" על כל המגרשים שלא נקנו, כלומר להתחייב לקנות אותם עד שיבואו קונים, על מנת שיהיה אפשר להתחיל בתכניות הפיתוח. השבוע (ב'), לאחר הכנות רבות וציפייה דרוכה, הונחה אבן הפינה לשכונה החדשה בטקס מרגש.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר בטקס: "הציונות איננה ולא הייתה מעולם פרויקט כלכלי. לפיכך, כשכללי הכלכלה קובעים את גורלו של קיבוץ בפריפריה הקשה, הוא נדון לקושי מאתגר במיוחד. עלות התשתיות בהר תהיה תמיד גבוהה מעלות מקבילה, בעמק. כאשר בהר גם קר יותר ומסוכן יותר, והבחירה היא כלכלית, הביקוש קטן באופן משמעותי. אלה בדיוק המקומות בהם אנחנו, כתנועה, בוחרים להתערב. זה אינו כספי הפרטי. זהו כסף ציבורי, תנועתי, והוא מבטא את העיקרון הקיבוצי העליון: סיוע הדדי. אני משוכנע שכל המגרשים יבנו וכל הבתים יאוכלסו. ויהיה זה שכרנו".

"מנכ"ל קמ"ע וראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, דגן לוין, מוסיף: "מקיבוצים בגולן ובגליל, בואכה עמק המעיינות, עוטף עזה ועד לערבה, ועוד רבים טובים, קמ"ע סייעה, מסייעת ותמשיך לסייע לבניה בקיבוצים ובתוך כך להמשך הצמיחה הדמוגרפית בקיבוצים בכל רחבי הארץ".

חברי קיבוץ ותיקים מעשרות קיבוצים ברחבי הארץ, הופתעו לקבל בשבועות האחרונים יחד עם הדוח השנתי של קרן הפנסיה שלהם "ה.ע.ל פסגות תכנית ב" (לשעבר "תשורה"), מכתב המתריע כי הקרן שוקלת לבצע שינויים במנגנון ההצמדה של עמיתיה בתכנית א', באופן העלול לפגוע בזכויות הפנסיה של העמיתים, גם אלו שבתכנית ב'. יש לציין כי בעוד שהקיבוצים צירפו את חבריהם לקרן בתחילת שנות ה-90 לתכנית ב' שהייתה פתוחה לציבור הרחב, הרי שבתכנית א' מבוטחים עמיתים המשתייכים לוועדי עובדים של הסתדרות העובדים הלאומיים בלבד.

קשה להעריך ולקבוע מספרית את שיעור הפגיעה העתידית הצפויה בזכויות העמיתים בקרן, אך ניתן להניח כי הפגיעה תהיה וודאית, ותשפיע גם על אותם קיבוצים, אשר יידרשו להשלים לחבריהם כתוצאה מכך את ההפרש עד לגובה הפנסיה הקיבוצית החודשית.

בעקבות קבלת מכתבי הקרן בקיבוצים הרלוונטיים, החלו משרדי היועצים הפנסיונים המלווים את הקיבוצים, לצלצל בפעמונים ולעורר את לקוחותיהם לפעולה. מספר קיבוצים פנו אל מטה הפנסיה והביטחון סוציאלי בתנועה ובקשו את התערבותה בניהול המשבר על ידי הקמת קבוצה של קיבוצים הרואים עצמם נפגעים ממהלך זה, לטובת איחוד הכוחות ופעולה משותפת מול הקרן ומשרד האוצר, כולל אפשרות להליכים משפטיים ואחרים.

בכנס החירום שנערך בשבוע שעבר, השתתפו נציגים למעלה משלושים קיבוצים, יחד עם נציגי משרדי היועצים הפנסיונים ומשרדי יועצים משפטיים. נבחר ועד פעולה עליו הוטל לרכז את המשך הטיפול בנושא חשוב זה. בכנס נכחו גם מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, ראש אגף כלכלה דגן לוין, ראש המחלקה המשפטית בתנועה, ד"ר עו"ד מיכי דרורי ועו"ד רעות גולדסטין מהמחלקה המשפטית

ארנון בוכבינדר, ראש מטה פנסיה וביטחון סוציאלי בתנועה, אשר ארגן את כנס החירום תאר את השתלשלות העניינים: "כשהחלו להתקבל בקיבוצים מכתבי הקרן לעמיתים, פנו אלינו מספר ממלאי תפקידים מהקיבוצים ובקשו את עזרת התנועה בהתארגנות בנושא. לאחר התייעצויות שערכנו עם אנשי המקצוע המובילים בתחום, הבנו את החשיבות של פעולה משותפת מצד הקיבוצים, ואת מרכיב הזמן המחייב לפעול כבר עתה."

ניר מאיר: "אני מודה, איני מבין גדול בנושאי פנסיה. בכל תפקיד שמילאתי בקיבוצים דאגתי שיהיה לידי אדם הבקיא היטב בנושא, מתוך הבנה של חשיבות הנושא הפנסיוני לכל חבר קיבוץ, ובעיקר לדור המייסדים ואלו שחיו את מירב שנותיהם בקיבוץ, לפני השינוי באורחות החיים. אגב, גם הפנסיה שלי שייכת למשפחת הפנסיות הנפגעות, אבל עמדתי היא עקרונית ואינה נובעת מן הסיבה הזאת. יש גופים במדינת ישראל שמממשים באלימות ובכוח את הסמכות שניתנה להם. במגזר העסקי זה לא אמור להיות כל כך פשוט. התנועה הקיבוצית והקיבוצים בשנת 2019 הם כבר לא אסקופה נדרסת בתחום הכלכלי, ואנו משתדלים להעביר את המסר הזה. להערכתי, אם נפעל במתואם ונביא לידי ביטוי את היתרון לגודל, יהיה לנו סיכוי להתמודד עם האיום. זה יושג רק אם לא נשבור את השורות. אז נוכל להדגים שלא כדאי להפלות אותנו לרעה ולפגוע באופן שרירותי בזכויותינו. נסביר שלא משתלם עסקית, לפגוע בנו ורק כך יוכל השיח להשתנות."

לקראת סיום הכנס הציעו את עצמם ארבעה נציגי קיבוצים להיות חלק מוועד הפעולה אשר ירכז את הטיפול בנושא ויציע לקיבוצים להצטרף לפעולה משותפת, כפי שיידרש, והמשתתפים הנוספים ברכו על כך.

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ משה גפני, דנה השבוע באישור הארכת תקנות הוראות השעה שהגיש שר האוצר, לעניין פיצויים למעסיקים באזור הדרום בעבור תשלום פיצויים בגין היעדרות הורים מהעבודה, בגין סגירת מוסדות החינוך ביישובי הדרום, לאור הנחיות פיקוד העורף. תוקפן של התקנות לעניין נזק עקיף פקע בסוף אפריל, ולכן הן לא חלו ביחס לירי שהתרחש מחודש מאי ואילך. לאור כך ביקש שר האוצר להאריך את תוקף התקנות עד לסוף חודש יוני הקרוב בלבד. בנוסף בקשת האוצר לארכה, לא כללה את יתר מרכיבי הפיצויים (פיצויים לענף התיירות ולדבוראים) שכללו במקור התקנות הזמניות שאישרה ועדת הכספים בחודש דצמבר האחרון.

לאור כך, דנה ועדת הכספים במכלול רכיבי הפיצוי והסיוע לתושבים ולעסקים ביישובי עוטף עזה והדרום עקב המצב הביטחוני והפגיעה הכלכלית הנובעת מכך, ודרשה לכלול את כלל מרכיבי הפיצויים ולהאריך את התקופה.

בעקבות לחץ הוועדה הזמנית הוחלט לבסוף, בהסכמה, על הרחבה משמעותית של מתווה הפיצויים שהגיש משרד האוצר, כך שגם התקנות לפיצויי ענפי התיירות והדבוראים יכללו בארכה, וכן תורחב התקופה שבה יחולו התקנות בחצי שנה יותר מהמתווה שהציג האוצר, כך שהתקנות יחולו עד לסוף חודש דצמבר. עוד נקבע לדרישת הוועדה כי מעסיקים שעובדיהם נעדרו מהעבודה גם בתאריך ה-6.5 יהיו זכאים לפיצוי בגין תשלום שכר ביום זה, למרות שפיקוד העורף קבע בבוקר אותו יום על חזרה לשגרה, זאת בנוסף לתאריך ה-5.5 שעליו ישנה הסכמה כוללת. עוד אישרה הוועדה צו הרחבה הקובע כי כלל העובדים יהיו זכאים לתשלום בגין 2 הימים, ללא יוצא מן הכלל, נוכח כך שעלה שעובדי רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה לא תמיד נכללים בגדר הפיצוי.

עוד נקבע כי יתקיימו דיונים נפרדים לעניין העיר אשקלון וישובים אחרים שאינם נכללים בהגדרות הפיצוי לעוטף עזה, אך סופגים פגיעות קשות בכל סבב לחימה. בנוסף יתקיים דיון לעניין עסקי המסעדנות שאינם זוכים למענה הולם.

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב: "הסבב האחרון היה אלים במיוחד וכלל חוויה קשה של ירי מאות רקטות, עשרות נפילות וארבעה הרוגים. אני מברך את רשות המיסים שמצאה לנכון להכיל את חבילת הפיצויים גם על היממה האחרונה של הלחימה. קביעתנו שלא ניתן היה לפתוח מערכות חינוך בבוקר יום שני היתה ההחלטה הנכונה ואני שמח שרשות המיסים בחרה לעמוד לצידנו בעניין. אני מודה לח"כ גפני וועדת הכספים על ההחלטה להכיל את מתן הפיצויים לתיירנים, בעלי עסקים והורים בעוטף. אני מחזק את חברי תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, בדרישתו להעניק פיצוי להורים שהם עובדי הרשויות המקומיות בעוטף. שער הנגב מחויבת למאבק זה ויחד עם שאר הרשויות נדרוש  שיעשה צדק לעובדי המועצות. יישובי עוטף עזה הם אינם פריפריה, אלא יישובי קו קידמי היושבים על גבול עוין. חיזוק הישובים וחיזוק התושבים הגרים בעוטף, ראוי שיהיה אינטרס לאומי. רק כך תתאפשר המשך הצמיחה של יישובי העוטף וחיזוק ההתיישבות על גבולות הארץ".

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול: ״לאחר הירי הפראי לעברנו שנמשך עד שעות הלילה המאוחרות  - היה ברור שלא ניתן לקיים לימודים סדירים ושיש לאפשר חזרה הדרגתית לשגרה, בשקט. לחוסן התושבים. אני מודה לחברי הועדה על ההכרה בנסיבות המיוחדות באשכול וביישובי עוטף עזה״

ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן), חבר קיבוץ מפלסים ולשעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב: "האינטנסיביות וההמשכיות גורמת לזעזועים משמעותיים ביכולת העמידה לאורך זמן. הוועדה הזו היא משענת אדירה ליכולת להמשיך לעמוד בפני האתגרים. יש אי צדק בין ערים למועצות אזוריות".

 בזמן הקצר והמתקצר שיש לנו בין ההסלמה שחלפה לזו שבוודאי תגיע, רציתי ברשותכם לשתף בכמה נקודות שעלו במחשבותי, מתוך החוויה האישית שלי ומנקודת מבטי הפרטית. אין לי שמץ מושג אם מילותי מייצגות מי משכני וחברי ב"עוטף".

ראשית, בהסלמה האחרונה כשהטילים הגיעו קרוב יותר למרכז הארץ שמעתי קולות האומרים שהנה עכשיו מבינים את מה שעובר על תושבי "העוטף" . נניח לאם אכן מבינים יותר או פחות.
רגע למושג "העוטף" - אנחנו חיים בנגב המערבי. בשטחה של מדינת ישראל, בתוך גבולות הקו הירוק. מי שהמציא את המונח "עוטף עזה" אי שם בתחילת שנות האלפיים בוודאי לא בנה על כזו הצלחה. הכוונה, אם אינני טועה, הייתה לאחד בין העיר שדרות והמועצות האזוריות הסמוכות לרצועת עזה לגוף משותף שיביא לפוליטיקאים ולציבור את מצוקת המצב הביטחוני המחמיר ואת הצרכים העולים בשל כך. ספק אם היה מי שהעריך אז עד כמה יחמיר.
בצד ההצלחה החשובה והמשמעותית של ההליכה יחד, נדמה לי שהשם "עוטף עזה" לא מוצלח. הוא מרחיק מתושבי המרכז את התחושה שמדובר באזרחי המדינה בתוך גבולה הריבוני. נדמה לי שגם עבור רבים מהתושבים עצמם השם "עוטף עזה" מרגיש כמו "שכחו אותי בבית" לעטוף את רצועת עזה וצרותיה הרחק משאר חלקי המדינה.

דווקא כשההסלמה מסתיימת וזרם ההצעות פוסק, דווקא אז אנחנו זקוקים להפגה, למנוחה, לחיבוק ולהתאווררות.
אני מרגישה שהרבה פעמים פעילות שבאה עד אלינו, לאזור ולקיבוץ, שלא דורשת שוב לארוז ולנסוע, מתאימה ומועילה אפילו יותר.

אישית אני יוצאת מההסלמה האחרונה שחוקה ועייפה יותר מהרגיל. זו הסלמה מספר 9 או 10 (קשה כבר לספור) בשנה האחרונה. ואז, משום מקום, פתאום מודיעים על חזרה מלאה לשגרה. בלי הגבלות ובלי זמן ביניים. חוזרים לעבוד וללמוד, לשדות ולשבילים. הציפורים שבות לצייץ ונדמה כאילו לא עפו פה אינספור טילים עד הרגע. כאילו לא נהרגו 4 אזרחים שנתלשו ברגע ממסע חייהם על כלום. 
כאילו אנחנו כפר קטן ושליו בשוויץ.

"הלב הוא לא אקורדיון" הטיב לנסח ניר מאיר כשתארנו בפניו את התופעה הזו. הגוף יודע להכנס בשניות למצב חירום. הדופק, האדרנלין, השרירים המוכנים לפעולה וכו'.לצאת ממצב זה, להרפות ולהחזיר את כל המערכות לפעילות נינוחה ובוטחת, לוקח הרבה, ממש הרבה יותר זמן. לצערי אני לא מרגישה שאני משתפרת בזה מפעם לפעם.  

אולי זה מיושן וכבר לא מקובל לומר, אבל אני אעיז ואשתף שעבורי, חלק מהחוסן ומהכוח להתמודד עם התקופות הקשות הייתה התחושה שכאן על הגבול הזה מתגשמת הציונות האמיתית והיפה. עם השילוב המורכב שלימדו אותי הורי בין תקווה, שאיפה ואמונה ש"אצלינו בגבול יהיה עוד שלום" יחד עם השליחות לאחוז בפיסת הקרקע הזו "לעבדה ולשמרה" "עד התלם האחרון".

פתאום לאחרונה הבנתי שהתמימות שלי כבר עוברת כל גבול. נחתה עלי ההבנה שבעצם המאמצים הגדולים שאנחנו עושים בבנייה, קליטה, קידום ושמירה על הקהילה, בתקופות שגרה ובמיוחד בתקופות חירום, מאפשרים למצב להמשיך ולהתקיים. 

המיזם החל להתגבש במהלך מחזור א' של התכנית. מתוך הבנה, כי שיח השמאל נזנח עם השנים או טושטש, ועל כן החליטו בוגרי התכנית להשיב אל השיח סוגיות פוליטיות ציבוריות עם גוון שמאלי חברתי.
בוגרי התכנית מזמינים אתכם ואתכן צעירי וצעירות הקיבוצים לקחת חלק ולהגיע למפגש, לעורר את השיח הפוליטי הציבורי סביב סוגיות מרכזיות בחיינו. 

התכנית לערב הקרוב: שיחה עם עיתונאית 'הארץ',רווית הכט, על מחנה השמאל בעבר ובהווה ולאחר מכן דיון מונחה בקבוצות קטנות על כוס בירה. הכניסה למפגש ללא עלות ובמקום יהיה כיבוד ושתייה, אך נא לשים לב - המקומות בסלון הבית הם מוגבלים

להרשמה למפגש לחצו כאן

לתוכניות נוספות ברשת הצעירים - הצטרפו אלינו:

https://www.facebook.com/groups/hareshet/

 https://hareshet-tkz.co.il/

חברי השדולה דנו בעתידו של המשק החקלאי במדינת ישראל. הנושאים שעל הפרק רבים ומגוונים ונוגעים, בין השאר, בסוגיות של ביטחון תזונתי, שמירה על אדמות המדינה, דאגה לדור ההמשך של החקלאים והבטחת הרווחיות שלהם.

חברי השדולה היו תמימי דעים, כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, החקלאות איננה רק מגזר יצרני וחשוב במשק המספק פירות וירקות באיכות גבוהה בשגרה. לחקלאות בישראל יש תפקיד מפתח בהבטחת הביטחון התזונתי של העורף, גם בשעת חירום ומלחמה. על מנת לבצר את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בהיבט של אספקת המזון, יש לדאוג שהחקלאות בישראל תוכר כערך לאומי ותשגשג גם בשגרה,כדי להבטיח את התוצרת החקלאית בשעת חירום.

חברי השדולה אמרו בסיום הפגישה: "סיכמנו על המשך שיתוף פעולה בינינו, ועל יצירת קשרי עבודה שוטפים עם ארגונים החקלאים ועם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. שיתוף הפעולה חוצה המפלגות שהתגבש הוא חשוב ומבורך, ואנו מצפים לעבודה פורייה ומוצלחת למען החקלאות וההתיישבות בישראל".

בימינו, מצוקת כוח האדם בשיאה, מנהלים רבים מתמודדים יום יום עם מחסור בעובדי ועובדות חינוך, בעיקרן מטפלות. מצב זה אינו חדש, אחוז המטפלות הרואות בעבודתן מקצוע או תפקיד לשנים ארוכות, נמוך (לוין, 1997). מקצוע זה הינו מורכב, הוא דורש מהעוסקות בו כישורים רבים, ידע רב (שהולך וגדל עם השנים) בתחומי הגיל הרך, יכולת גבוהה מאוד של לקיחת אחריות,  מיומנויות של יצירת אינטראקציות באיכות גבוהה, יכולת ויסות ואיפוק,  יכולת טובה לעבודה בצוות ועוד. המטפלת מחנכת בגיל הרך מהווה דמות חשובה ומשמעותית עבור הילד, היא נמצאת עימו רוב שעות היום ועליה להענות לצרכי הילדים ולהוות עוגן בטוח בתוך גבולות של מותר ואסור (פלוטניק ואשל, 2007). בין תפקידיה הרבים נכללים היבטים שונים: היא מייצגת עבור הילד והוריו ראשית, את דרישות המציאות ותביעותיה (ורדי, 1985), ושנית, את הקהילה אליה משתייך הילד מבחינת ערכים ונורמות (דרור, 2002; פלוטניק ואשל 2007). היא אף מהווה סוכן חיברות עיקרי עבור הילד הצעיר (Bronfenbrenner, 1986).

המטפלת אינה רק מטפלת בפן הטיפולי, היא גם מחנכת ומתווה דרך, ולכן גם מבחינה סמנטית יש לשקול את התואר "מטפלת" ונכון יהיה להוסיף לו גם את התואר "מחנכת". לפי מדריך האיכות של משרד החינוך (1999), אנשי הטיפול והחינוך צריכים להיות אנשים מקצועיים שעברו הכשרה במוסדות אקדמאים מוכרים. אנשי חינוך כאלה יוכלו לתת מענה מועיל ויעיל לטיפוח של יכולות החשיבה וכישורי החיים של הילד ולקדמו להיות לומד עצמאי.

מורכבות התפקיד החינוכי נוסך בחובו אלמנטים רגשיים ופיזים. אלו משפיעים על שחיקתן של המטפלות ברמה הפסיכולוגית והסוציאלית (ורדי, 1985). על כן, יש להקצות משאבים רבים להכשרה, תמיכה, הדרכה וליווי של צוותים חינוכיים בכל הדרגים מתוך ההבנה כי השקעה במחנכי הגיל הרך תקדם התפתחות תקינה ותשפיע מאוחר יותר על עתידם החברתי כלכלי של הילדים ושל החברה כולה (סולימני, 2015). כחלק מתהליך טיפוח הצוות יש צורך לדאוג שההערכה כלפיו וכלפי תרומתו לחברה ולקהילה יעלו, וכן יעלה התגמול הכלכלי לעבודתו המאומצת הן הפיזית והן הנפשית. 

עד שהשינוי במדינה יישא תנובות, לקיבוץ ולקהילה יש את הכוח, היכולת והמחויבות לשנות ולטפל בנושא כבר מהיום. קהילה שתשכיל להבין, להתאים את סדרי העדיפות, להקצות משאבים משמעותיים להכשרת הצוות החינוכי כולו, ותשקיע בחיבור עמוק בינו לבין הקהילה תזכה באנשי חינוך שיהוו זרז מרכזי ליצירת קהילה חזקה ובריאה. צוות זה יהיה משמעותי לקהילה בכך שיעצב נורמות קהילתיות, ויבסס את מעמד הקהילה כגוף שהיחיד רוצה להשתייך אליו (Benson, 1997). אחריותה של הנהלת חינוך בשילוב מנהל החינוך ומנהל הקהילה היא לייצר תכנית עבודה שנתית ששמה דגש על הכשרות והדרכות פדגוגיות לצוות כולו לצד עשייה שתעודד את תחושת השייכות, גאוות היחידה והעלאת הערך העצמי. בהשקעה כזו קרנה של מערכת החינוך תעלה ואיכותו תגבר. 

כמו כן יש לשפר משמעותית את תנאי העסקת הצוותים החינוכיים. כל זאת בכדי לבנות מערכת יחסים מבוססת אמון עם ההורים והקהילה כולה, לחזק את תחושת הערך העצמי והמוטיבציה בהיבט האישי ולהעלות יציבות ומקצועיות בהיבט המערכתי והקהילתי.

האירוע פתוח לכולם/ן, בכל הגילאים, והציבור הרחב מוזמן בחום להגיע ולהשתתף

יושבי ראש מכהנים ועתידיים של התאגידים והמפעלים במגזר הקיבוצי הינם מנהלים בעלי ותק רב, לעיתים הינם מרכזי המשק, מנכ"לים לשעבר של המפעל, דמויות בכירות מהקיבוץ או בכירים מהעולם העסקי. תפקיד היו”ר הינו בעל חשיבות אסטרטגית למפעל ולקיבוץ. התפקיד קיבל תפנית חדשה וחשובה לאור הדגש הרב המושם כיום על תפקודו ותפקידו של הדירקטור, בכל המגזרים ולא רק בחברות ציבוריות.

הקורס מיועד ליושבי ראש, דירקטורים בכירים, מנהלי עסקים ומנכ”לים - בהווה או שעתידים להיות - המעוניינים להרחיב את הידע ולהכשיר עצמם לתפקידי היו”ר בתאגידים ומפעלים קיבוציים. בקורס ניתן לרכוש ידע רב וכלים מצוינים לביצוע תפקיד היו"ר.

מועד פתיחת הקורס הוא 27 במאי 2019, והוא יכלול 6 מפגשים בימי ב' בשעות 09:00-16:45

המעוניינים מוזמנים לפנות ללאה קוטלר מאיגוד התעשייה הקיבוצית lea@kia.co.il

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו - 2018), התשע״ז-2016 (להלן: ״חוק ההסדרים״), תוקנו סעיפים 54 עד 58א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ״א-1961 (להלן: ״הפקודה״) ונוספו סעיפים 60א ו-60ב לפקודה הקובעים את אופן המיסוי של קיבוצים מתחדשים ושל חבריהם.

ככלל, על פי רוב, חבר הקיבוץ מחויב על פי התקנון להעביר לקיבוץ את הכנסותיו מעבודה הן כשכיר והן כעצמאי. הכנסה זו מדווחות במסגרת דוח הקיבוץ. הקיבוץ הינו בר השומה ובר הדיווח בגין הכנסות אלה. יחד עם זאת, יתכן כי לחבר הקיבוץ הכנסות חייבות שהוא אינו מדווח ואינו מעביר לקיבוץ ועליהן הוא נישום בנפרד הן מעבודה והן ממקורות אחרים (משוק ההון, שבח ממכירת זכות במקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין והכנסות חייבות ממקורות נוספים). לגבי הכנסות אלה חבר הקיבוץ הינו נישום בדומה לכל נישום אחר לרבות חובת הגשת דוח שנתי.

ככלל, על פי החוק זכות השימוש בזכויות המיסויות של החבר, קרי נקודות זיכוי שיעורי מס שימוש בזיכוי ספר נתונה קודם כל לקיבוץ הן בקיבוץ שיתופי והן בקיבוץ המתחדש. החבר יוכל להשתמש ביתרת הזכויות המיסויות שלא נוצלו על ידי הקיבוץ בכפוף לתנאים שיפורטו.

״חבר קיבוץ מתחדש אשר אלמלא היה חבר קיבוץ היה חייב בניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 130 ובהגשת דוח לפי סעיף 131, יהיה חייב בניהול פנקסי חשבונות ובהגשת דוח כאמור באותם סעיפים, ובלבד שחישוב המס ותשלומו בגין תקציב החבר והכנסות שדיווח לקיבוץ המתחדש ייעשו במסגרת שומת הקיבוץ״

חבר קיבוץ מתחדש אשר לא מעביר את מלוא ההכנסות לקיבוץ יהיה מחויב בהגשת דוח על מלוא הכנסותיו וזאת בהתאם לסעיף 60א(ב)(4). הדבר נכון גם לגבי חבר בקיבוץ שיתופי. חריג לכלל זה הוא חבר קיבוץ בעל הכנסות שחל עליהן מס בשיעור קבוע ונוכה מלוא המס במקור.

את הקבוצה לזכרה של איילה ז"ל הקימה וייסדה הדס וייס, אחותה של איילה המתגוררת בקיבוץ רמות מנשה. בקבוצה הנשים משתתפות 40 רוכבות מיישובי המועצה האזורית מגידו והסביבה. הרוכבות מקיימות את הפעילות בסופי שבוע, יוצאות לטיולים ארוכים ברחבי ישראל ואחת לשנה גם בחו"ל. הפעילות נתמכת על ידי מועצה אזורית מגידו.

ילדי קיבוץ רמות מנשה והוריהם, לוקחים זו השנה השלישית את ההפקה כפרויקט התנדבותי של "בני מצווה", וכהכנה נפגשו עם אמא של איילה ז"ל כדי להכיר ולשמוע על איילה ועל האסון הנורא. מחלקות המועצה השונות תומכות ומסייעות בהפקה המורכבת ומתנדבים רבים תושבי המועצה האזורית מגידו שותפים להכנות וארגון המרוץ. 

המרוץ יתקיים ב- 25.5.19  ובו מקצים תחרותיים ל-56 ו-28 ק"מ, מקצי ילדים ומסלול עממי-משפחות של כ- 3.5 ק"מ. המסלול מהנה,זורם, חוויתי ומאתגר, ומתקיים בתוואי שטח מגוון ב''מגרש'' הכי יפה בארץ - אזור רמות מנשה.

בסיום יתקיים טקס הענקת גביעים ומדליות והרוכבים והקהל ייהנו ממוזיקה טובה וכיבוד.

ההרשמה למרוץ תסתיים ב- 21.5.18, ולכל רוכב תוענק ערכת משתתף עם חולצה ו"פינוקים" נוספים.

בואו לרכוב ולעודד!