הנאה העסקה בעיניך?

כיצד נאפיין גורם בעל "פרופיל שלילי" שאינו תואם את ציפיותינו בעסקה ובפרט הסיכון העסקי מולו גבוה מהרגיל? תשובה לשאלה זו דורשת מאיתנו להציב תחילה לנגד עינינו, את כלל הבעיות והחששות הטבועים המאפיינים עסקאות בעלות אופי מסחרי כלכלי גרידא. ההתמקדות תהיה בבעיות השכיחות אך כמובן שלא ניתן לאפיין במסגרת יריעה זו את כלל הבעיות והסיכונים הכרוכים בכל עסקה - לפי נסיבותיה היא וכן מאפייניה המיוחדים.

החששות האמורים,הרלוונטים גם ב"מהלך העסקים הרגיל", מתייחסים בד"כ למספר פרמטרים עיקריים (בהנחה שכלל ההסכמות הנדרשות לעסקה כבר גובשו): הצלחה בהנעת התכנית העסקית "מהכוח אל הפועל"; שגשוג והגשמת יחסים עסקיים פוריים וטובים בין הצדדים לעסקה (בפרט -ציפייה ביחס להתנהלות בתום לב גם מהצד השני לעסקה); הגשמת מטרותיה של ההתקשרות העסקית, ברמה התוצאתית ועוד. הניסיון מלמד, כי המכנה המשותף ל"כשלים" הנפוצים במהלך חייה של ההתקשרות העסקית וביצועה בפועל, יהיה כרוך בדרך כזו או אחרת, בבעיות ומתחים שמקורם כספי – כלכלי (ולא מתח אישי בין הצדדים בשלב ביצוע החוזה).

מתוך הנחת המוצא שהצלחתה של התקשרות עסקית נמדדת ברווחים כספיים או בתועלות עסקיות אחרות שהופקו מההתקשרות ונמנים על מטרותיה (היינו - ברמה התוצאתית), הדעת נותנת כי בעסקת הלוואה, למשל, הצד המתקשר כמלווה – לא היה מתקשר בעסקה זו אילו ידע מראש (באופן היפותטי) שהלווה לא ישלם את חובותיו, שכן אי העמידה בתנאי זה, של תשלום, מרוקן מתוכן את כל העסקה מבחינת המלווה – שלא רק שלא ירוויח מהעסקה, אלא גם יצא בהפסדו.

דוגמה ממחישה נוספת, הינה בהתקשרות עסקית בין גוף מסחרי מצליח, אשר חובר עסקית עם גורם עסקי אחר  לצורך פעילות עסקית משותפת או הדדית או לחילופין איחוד או מיזוג פעילות קיימת או כחלק מהרחבת הפעילות לאפיקים נוספים (מיזם משותף, התרחבות לשוק מוצרים או שירותים נוסף וכד'). הצורך הבסיסי ביותר הינו לדעת כי אנו "עושים עסקים" מול גורם שכוונותיו אותנטיות וטובות.

לא אחת, צד (אדם או גוף עסקי) אשר "נפל" בהתקשרות העסקית, מעיד בפנינו כי אותם הגורמים אשר עמדו עמו בקשר במהלך המו"מ מטעם הצד השני לחוזה, הפגינו רטוריקה ויכולת וניהול מו"מ ברמה גבוהה ביותר וכן הצליחו לייצר אמון ואמינות למן ההתחלה.

בכל הנוגע לעמידה בהתחייבויות מסוג תשלומים כספיים, התופעה של חייבים אשר אינם משלמים "בדרך המלך" את חובותיהם, בזמן ובתנאים המוסכמים מראש - הינה רחבה מאוד.

הדברים המובאים בשורות הבאות, מתייחסים, ככלל, לחייבים המתחמקים מתשלום חובותיהם, הן בשלב פעולות הגבייה ה"שגרתיות" (עת הגיע מועד התשלום ולפני פניה לבימ"ש או ללשכת הוצל"פ), והן לאחר הגשת תביעה כאמור, כשמדובר בחוב פסוק.

בשתי נקודות זמן אלו, המצויות בציר הזמן שחל בהיווצרות החוב וממשיך בהליכי הגבייה למימושו, יכול שמדובר בחייב חמקן ושיטתי במיוחד, אשר עושה כל אשר לאל ידו כדי להתחמק מתשלום החוב, מחד, אך לא להיות מושפע מסנקציות ופעולות שונות שהנושה עשוי לנקוט בהן עפ"י דין, מאידך. במילים אחרות, החייב השיטתי, המנוסה, יודע כי בהמשך להיווצרותו של חוב בלתי משולם, הנושה עתיד לנקוט בדרכים משפטיות שונות כגון הטלת עיקולים על כספו ונכסיו, לצורך גביית החוב כדין, ולכן יכול שיפעל מבעוד מועד לסיכול האפשרויות לגביית החוב, באמצעות ביצוע מגוון פעולות.

מה הן אותן פעולות בהן ינקוט החייב השיטתי החמקן? כאן, אנו עוברים למעשה מאפיון הבעיות הנלוות לעסקה, שהינה כלי כלכלי שייעודו לעגן את ההסכמות בין הצדדים ולהגן על האינטרסים המיוצגים בעסקה -לאפיון הגורמים שהינם הצד השני לעסקה ואשר נוקטים במגוון דרכים על מנת לסכל את האפשרות לדרוש או לגבות מהם את התחייבויותיהם בעסקה, תוך שימת דגש על התחייבויות מסוג כספי (חוב בלתי משולם).

לרוב, מדובר בחייב שהינו ספק החברה, לקוח החברה או גורם שהתקשר עסקית עם החברה לצורך פעילות עסקית משותפת – החל בפעילות קונקרטית קצרת טווח וכלה בהתקשרות כבדת משקל שהצלחתה הינה קריטית עבור החברה. גם כאן, בדומה לאמור לעניין אפיון עסקאות, אין משום רשימה סגורה של כלל הפעולות האפשריות, כי אם התמקדות במקרים השכיחים והנפוצים, על פי נסיוננו בתחום כמו גם נסיונם של באי כח המייצגים באופן שגרתי בהליכים משפטיים מסוג אלה, את הגופים העסקיים (הנושים).

בין הפעולות אלה, ניתן למצוא – הברחת נכסים פיזיים ורישומם פיקטיבית ע"ש קרוב או מכר - לרבות נדל"ן ורכבים; רישום חברה או ישות משפטית מניבה אחרת, ע"ש גורם אחר (או העברת ישות קיימת ע"ש גורם אחר); טשטוש או הצהרה שאיננה משקפת אמת, אודות טיב הזיקה בין הנבדק לחברה או ישות משפטית עסקית מסוימת - למשל הצהרה על תפקיד זוטר ושכר נמוך מתוך רצון להסתיר עובדת היותו בתפקיד ניהולי בכיר או בעלים בפועל; העתקת פעילות עסקית מניבה מחברה אחת (החייבת) לחברה אחרת – ממשיכת פעילות ועוד.

ניתן לראות, אפוא, כי שתי המטרות העיקריות של הפעולות המתוארות, הינן: האחת, לסכל אפשרות משפטית לגביית כספים באמצעות הכלים שהחוק מעמיד לנושה (בדרך של עיקול ומימוש הנכסים) והשניה, להציג את החייב בפני נושיו כמי שהינו, כביכול, חסר נכסים ואין לו כל יכולת לשלם את חובותיו.  

הסיטואציות והנסיבות אשר בעטיין ננקטות פעולות כגון אלה ע"י החייבים,הינן מגוונות לבל היכר. אנו מאמינים, כי ככל שהעסקה הנה גדולה יותר, הפוטנציאל לביצוע פעולות ההסתרה הנ"ל גדל.

בבדיקות נאותות ראשוניות, עוד קודם לביצוע עסקה (כאמור מיזוג שותפויות, מתן אשראי, שילוב משקיעים ועוד), משרדנו ממליץ בדרך כלל לבצע את בדיקות הנאותות אודות הגורמים אשר עומדים מאחורי העסקה ולא אודות החברה עצמה.

עסקאות מול גורמים לא אותנטיים או בעלי יכולת נמוכה לעמוד בהתחייבויותיהם – עלולות לכרוך לצד המתקשר עלויות ונזקים שאינם מתמצים רק בהפסד הכספי הישיר, אלא בנזקים נלווים נוספים וכן במקרים מסוימים גם עוגמת נפש ממשית ופגיעה בתדמית הגוף העסקי, כלפי חוץ.בבדיקות הנערכות במשרדנו, ע"י חוקרי המשרד שהינם (נוסף על היותם חוקרים פרטיים מורשים מטעם משרד המשפטים) בעלי רקע אקדמי בתחומים ראיית חשבון וכלכלה, משפטים, ביקורת פנים ותחומים נוספים, מושם דגש על נאותות אישית ועסקית של הצד השני, תוך מאמץ לאסוף מידע שיש בו כדי להצביע על קיומם או היעדרם של חריגים בהתנהלות אישית ועסקית. חריגים אלה יכול שיתבטאו, בין השאר, באופנים הבאים: אינדיקציות למידע שפורסם אודות הנבדק ועניינו ביצוע עבירות פליליות, חובות שצבר ופירעונם בוצע בהליכי גבייה ולא בתשלום אקטיבי מצד הגורם הנבדק בעצמו, התחייבויות שהפר ותביעות שהוגשו כנגדו (בחלק מהמקרים, אם כי לא תמיד, תהיה בתביעות אלה משום אינדיקציה כי לנבדק דפוסי פעולה שליליים מסוימים, החוזרים על עצמם ואינם מהווים מעידה חד פעמית או מחלוקת משפטית גרידא). בהמשך, מבוצעות במקרים המתאימים בדיקות אודות יכולתו הכספית הריאלית של הגורם הנבדק, על מנת לבחון האם תואמת את הצהרותיו ואת חיוביו בעסקה (איתנות כספית). היבט נוסף לבדיקה זו, הינו "במבט לעתיד" – היינו במידה ותישקל בהמשך הגשת תביעה חוזית, נזיקית וכיוצ"ב – חלק מהשיקולים לכדאיות הגשת התביעה הינו באם ניתן יהיה "לתרגם" את פסק הדין, לכשינתן, לכדי כסף –היינו האם יהיה ניתן להיפרע בפועל, בהמשך לפסק דין כספי. הבדיקות המבוצעות הינן דיסקרטיות ביותר וכמובן מהוות ערך מוסף משמעותי לכלל השיקולים לביצוע העסקה או לחילופין כאשר כבר קיימת התקשרות עסקית, בין הגוף הנבדק ולבין הגוף מזמין הבדיקות– קיבוץ, מפעל קיבוצי וכל ישות אחרת בעלת זיקה לסביבה הקיבוצית העסקית.

בעבודתנו זו, אנו מביאים לביטוי נסיון עתיר שנים בשני היבטים: האחד, בביצוע חקירות במסגרת בדיקות נאותות וחקירות יכולת - כלכלית והשני, בביצוע חקירות אלה בעבור הסביבה הקיבוצית - העסקית במשך מספר עשורים. בהקשר זה, ידוע כי לסביבה הקיבוצית העסקית (קיבוצים, מפעלים,אגש"ח וכיוצ"ב), צרכים ודגשים המיוחדים לה והם אינם דומים לאלה של הסביבה העסקית הכללית. פעילות עסקית קיבוצית כוללת שיקולים מורכבים יותר, מתאפיינת בהתנהלות "עדינה" יותר ובעלת היבטים אישיים ובין אישיים פעמים רבות.

יחד עם זאת, בהיבט אחר ניתן להצביע על קווים המשותפים לסביבה הקיבוצית העסקית ולזירה העסקית הכללית - והוא השינוי החל בגישה כלפי סיכונים בעסקאות ובפעילויות עסקיות. בעוד בעבר הגישה העסקית הרווחת בקרב גופים רבים (כמדיניות פנימית, לרוב בלתי מודעת) היתה לנקוט באמצעי זהירות או ליזום פעולות נדרשות רק לנוכח קיומן של "נורות אזהרה אדומות" – הרי שכיום הגישה הרווחת בעולם העסקי בכלל ובסביבה הקיבוצית העסקית בפרט, הינה של זהירות מניעתית מקדימה וביצוע החלטות מיודעות ומושכלות בכל עסקה והחלטה חשובה העומדות על הפרק.

** המאמר הינו מטעם משרד החקירות "מור-טל חקירות", ואינו מטעם התנועה הקיבוצית
 

הכותב הינו יעקב (קובי) רווח, בעל חברת החקירות "מור-טל חקירות" אשר נוסדה בתחילת שנות השמונים כאחד ממשרדי החקירות הראשונים בישראל. מראשית דרכה, החברה מבצעת חקירות עסקיות וחקירות יכולת כלכלית עבור המגזר הקיבוצי העסקי - ומתוך רגישות והיכרות מיוחדת עם האספקטים היחודיים המאפיינים אותו.

קובי רווח הינו מרצה במגוון פורומים, בהם רשמיים (כגון בכנסים הרשמיים השנתיים של ענפי המקצועות השונים וכן במסלולים להכשרת חוקרים פרטיים – מטעם לשכת החוקרים הפרטיים בישראל בשיתוף עם מוסדות הלימוד "דיפלומה" ו"האוניברסיטה הפתוחה") וכן פורומים עסקיים נוספים הנערכים באופן שוטף בשילוב הרצאותיו של קובי רווח יחד עם בעלי מקצוע רלוונטיים נוספים. המשרד מבצע חקירות לבדיקת יכולת כלכלית וכן חקירות עסקיות מגוונות ביותר - לפי מטרותיה של כל חקירה, כחלק מפעילות שוטפת מול גורמים עסקיים בסביבה הקיבוצית.

פרטי יצירת קשר:

קובי רווח: 050-2828990

סניף חיפה - נשר: 04-8215050

סניף נתניה: 09-9555003