החושך הקטן והחושך הגדול / מנחם (פוסי) רגב, תל קציר

אחר הצהרים,

הגננת מדליקה בגן

את החושך הקטן,

אבל זה לא מפחיד,

כי אחרי הווילון שעל החלון,

ממש מאחור,

מסתתר לו האור.

אבל בלילה

אמא מדליקה

את החושך הגדול,

ויש חושך בפנים,

וחושך בחוץ.

ובשביל שאני לא אמות מפחד,

אמא משאירה לי אור קטן במקלחת

למה תמיד?

מנחם (פוסי) רגב

תמיד שבאים אלינו אורחים

אמא אומרת:

"רוביק ספר, איך בגן הילדים?"

דקלם את הדקלום מחג החנוכה,

שאתה היית המכבי - יהודה.

ובדיוק אז, נגמרות לי המילים,

והפנים נעשים אדומם, אדומים.

העיניים מתמלאות, לבד, בדמעות.

עוד רגע ו"המכבי" יתחיל לבכות.

מאוחר כך, שאני רוצה לדקלם לספר,

לא נשאר עם מי לדבר.