קיבוץ רגבים על המפה (של השבת)!

ד"ר ענבל גור בן יצחק, מלווה מטעם "כזה ראה וחדש" כותבת על האירוע המיוחד:
"זה שנים שמחדר האוכל של קיבוץ רגבים לא הריחו ריחות חמים של ארוחה בערב שישי, וקולות נקישות הסכו"ם לא נשמעו בתוך בליל קולותיהם של החברות והחברים, מקטנים ועד גדולים.

עד יום שישי, לפני שבועיים.

ביום שישי, בשעת בין ערביים, לבשו חברות וחברי הקיבוץ לבן (גם אם רק באופן מטאפורי) והתכנסו לקבלת שבת וארוחת ערב משותפת. כ-180 אישה, איש, ילדות וילדים מילאו את השולחנות בכל טוב. הריחות והקולות שקידמו את הבאים אל הדשא הגדול בישרו שבת שלום. צוות קבלת השבת יחד עם משפחת ארנון המורחבת (שהתנדבה להיות חלוצת המחנה) עמלו וחשבו על הכל, עד הפרטים הקטנים. השולחנות היו ערוכים לתפארת: מפות לבנות, שתי חלות, יין משובח ומיץ ענבים, נרות וגפרורים ואף חוברות מיוחדות לילדים. התפאורה הוכנה תוך שיתוף פעולה בין הדור הוותיק לצעיר, והערב כולו היה שלם ומושלם. היו קטעי שירה, קטעי קריאה וביניהם אף ברכות מקוריות. סיפור סופר לילדים מפי ותיקת השבט והייתה גם דרשה מקורית לפרשת השבוע עם קישור לימינו ולחזון הסוציאליסטי. והתוצאה ניכרה בפניהן/ם של המשתתפות/ים. אבל זהו תיאור התמונה הסופית.

מה שלא ידעו רוב המשתתפות והמשתתפים הוא שהערב הזה הוא תוצאה של למעלה משנה של עבודה רצינית וסיזיפית, שהחלה בצוותים המסורים שלוקחים חלק בתכנית 'כזה ראה וחדש' המתקיימת באגף החינוך של התנועה הקיבוצית.

מזה שנתיים שאני מלווה את התכנית בקיבוץ רגבים ופועלים בה במרץ רב צוות קהילה רחב ומסור, צוות החינוך הבלתי פורמאלי והשנה הצטרף גם צוות הגננות של הגיל הרך. כשהתחלנו לעסוק בקבלת השבת כבר היה לנו ניסיון בבניה ובכינון מסורת מתחדשת של חגים כמו שבועות וחנוכה. ידענו שאנו ניגשים לפרויקט מורכב, שנושא עמו זיכרונות מן העבר, והיעדרו מלמד על השינויים בחיי המשפחה בקהילה.

התחלנו עם ידיעה אחת ברורה והיא הרצון בחידושה של מסורת קבלות שבת בקיבוץ.
רק השותפות/ים לדרך הזו מתחילתה יודעות/ים איזו דרך חתחתים עברנו. הלימוד היה מעמיק והקיף היבטים שונים של השבת. נועצנו בקיבוצים שהיה להם ניסיון בתהליך הזה (נודה במיוחד לקיבוץ להבות חביבה על ההשראה). היו ויכוחים רמים, היו עליות וירידות. מסורות וזיכרונות מן העבר התנגשו בחתירה לשנויים ולחדשנות. הלימוד העלה סוגיות של בירור זהות ומורכבות בקהילה. שאלות בנוגע לקהל היעד התמזגו בחששות מפני חוסר היענות הקהילה.

אולם, כמו בכל הסיפורים הטובים, הרצון, הנחישות והמחויבות הפנימית של כל אחת ואחד מחברות וחברי הצוות גבר על הכל. ולאחר שבשלב הראשון הובהרו ולוטשו כל רעיון וחזון, הוקם צוות ייעודי לקבלת השבת, שמימש את החלום.
מנקודת המבט של היום זה נראה כמו אגדה. אך באמת, נכתבה כאן הגדה. שיש לפרסם אותה במטרה להאיר, להעיר ולעורר את מי שחפצות וחפצים לקיים חיי תרבות וחיי קהילה משמעותיים במקומותן/ם.
כמלווה בתכנית, אני גאה בכל הפעילויות שנעשות בה ובכל הקיבוצים הלוקחים בה חלק, וכחלק מעבודתי אני מנסה להבין מהם הגורמים להצלחתם של פרויקטים, בעיקר כאלה שהם מורכבים יותר ודורשים עבודה ארוכת טווח.

אז להלן רשימת ה"כדאי לקחת לדרך", כשאתן/ם יוצאות/ים למסע חינוכי-תרבותי:

1- צוות רחב ומסור למשימה (ברגבים לדוגמא יושבים בצוות דרך קבע מנהל הקהילה, יו"ר החינוך, מנהלת החינוך הבלתי פורמאלי, מנהלת הגיל הרך, רכזת תרבות ונציג קהילה).

2- תמיכת מנהל/ת הקהילה בהעדפה ברורה לשותפות פעילה ועקבית שלו/ה.

3- אהבה לתחום, שזו גם מלמדת על הראייה בחשיבותו והעדפתו במקום גבוה בסדר העדיפויות הקהילתי (גם מבחינה כלכלית).

4- מערכת יחסים טובה בין חברות וחברי הצוות - חשיבות הדבר באה לידי ביטוי בעיקר בויכוחים שעולים.

5- סבלנות לדרך. הסבלנות מאפשרת לימוד נכון, העמקה, יכולת התמודדות עם הקשיים ועם חששות ויכולת להפיק לקחים.

'כזה ראה וחדש'  פועלת בלמעלה מ-20 קיבוצים, ובלא מעט מועצות אזוריות.
דעו לכן/ם, שבכולם נעשים מאמצים רבים לעורר ולחדש את התרבות היהודית-ישראלית החופשית, החילונית והקיבוצית, בהתאם לכל מקום ומקום. זוהי מהפכה שבה כולנו לוקחות/ים אחריות על חיי התרבות, החינוך והקהילה, ועל הרוח האנושית במקומותינו".

לפרטים נוספים ולהצטרפות ל"כזה ראה וחדש" אנא כתבו לרינה לבנון, מנהלת התכנית, rina@tkz.co.il

לנוסח קבלת השבת שנבנה במסגרת התכנית בקיבוץ להבות חביבה לחצו כאן

ד"ר ענבל גור בן יצחק היא מרצה וחוקרת יהדות, ומלווה קיבוצים במסגרת התכנית "כזה ראה וחדש".