דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

מנכ"ל בית לוחמי הגטאות: "הציווי של מקימי המקום הוא להביא את החברה הישראלית אל מקום טוב יותר"

פעילי התנועה הקיבוצית ביקרו השבוע במוזיאון לזכר השואה והגבורה, שהוקם בד ובד עם העליה לקרקע של גיבורי מרד גטו ורשה וגיבורי שואה אחרים, והיה המוזיאון הראשון שהוקם בישראל ובעולם כולו והיחיד שהוקם על-ידי שורדי השואה

 מנכ"ל בית לוחמי הגטאות: "הציווי של מקימי המקום הוא להביא את החברה הישראלית אל מקום טוב יותר"

באתר המוזיאון מודגש בין היתר כי - "בית לוחמי הגטאות ממחיש גם את גודל חזונם של מייסדיו, אשר שמו מאחוריהם את השכול והאימה והגיעו אל הגליל המערבי כדי להקים דווקא כאן את הקיבוץ המשגשג לוחמי הגטאות ואת המוזאון הפועל בו".

פעילי התנועה שמעו את מנכ"ל המוזיאון שנכנס לתפקידו בשנה האחרונה, יגאל כהן (אילון) ויו"ר הוועד המנהל, נגה בוטנסקי אשר הדגישו את החשיבות של הקשר בין התנועה הקיבוצית, השותפה באופן שווה ביחד עם הקיבוץ בשימורו ופיתוחו של ''הבית", וכן של חברי הקיבוצים, אל המוזיאון – הייחודית שלו והחשיבות של התערוכות בו והמוצגים הנדירים בו לזכר השואה והלוחמה היהודית.

פעילי התנועה סיירו במוזיאון בהדרכתם של אנשי הבית – רון כהן (כפר מסריק) וירון צור. 

מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן, אמר לאנשי התנועה: "נכנסתי לאחד התפקידים המרגשים בחברה הישראלית. חשוב להפוך את הבית הזה בהוויה הישראלית, למקום שמגיעים אליו מכל מקום בישראל ובעולם. הבית הזה מסמן בעיני משהו מהותי בחברה בישראל, ודרך חינוכית אליה צריך לשאוף בחברה הישראלית. אנחנו חווים ברחבי העולם גל בלתי נסבל של תופעות אנטישמיות וגזענות, וזה רק מדגיש כמה המקום הזה חשוב.

האתגרים כאן קשים וקיומיים, אתגרים משמעותיים חינוכיים, והתנועה היא שותפה משמעותית באתגרים האלו – בהגעה לבני נוער – יהודים וערבים, חילונים ודתיים, בני נוער בחו"ל – יהודים ולא יהודים. הציווי של מקימי המקום הוא להביא את החברה הישראלית אל מקום טוב יותר".

יו"ר הועד המנהל, נגה בוטנסקי: "הראשונים שחשבו  על החינוך והמורשת של השואה הם חברי הקיבוצים ואנשי התנועות הקיבוציות. לשם זה קמנו ולשם זה אנחנו חיים. אני רואה בבית לוחמי הגטאות יצירה מיוחדת של משולש שצריך להמשיך ולהחזיק.

בימים כאלו אני שוב חוזרת אל מילותיה מעוררות ההשראה של צביה לובטקין ב"סוד כוחה של התנועה": יכולנו לעמוד בגטו כאשר עמדנו רק מפני שהיינו קולקטיב, תנועה, מפני שכל אחד ידע שאין הוא בודד. כל יהודי הועמד בודד מול גורלו. יחיד ועזוב בפני האויב כביר הכוח. אך אנחנו עמדנו מהרגע הראשון ועד הסוף כקולקטיב, כתנועה. הרגשה זו, שישנה תנועה, שיש ציבור אנשים הדואגים איש לרעהו, שקיימת דרך משותפת, היא שאפשרה לכל אחד מאיתנו לעשות את אשר עשינו". 

הוספת תגובה חדשה