"למרות הקשיים היה לנו ברור שאסור לוותר על המשך קיומה של התוכנית"

החתימה הביאה לסיומו של תהליך ארוך, שאף הגיע לדיווח בעמודי החדשות, בשיאה של מחאת קהילת יוצאי אתיופיה, לאחר מותו של סלומון טקה ז"ל, ואשר במהלכו עמדה התנועה לא פעם בפני החלטות קשות שעלולות היו להביא לקריסתה וביטולה של התוכנית.

תוכנית תל"מ - תעסוקה, לימודים ומגורים, פועלת כבר 21 שנים ועברו בה כאלפיים צעירות וצעירים מהעדה האתיופית. התוכנית מציעה לצעירים בגילאי 20-25, שנה של תעסוקה ומגורים בקיבוצים. במהלך השנה מממנת התוכנית הכשרה מקצועית או הכנה לקראת לימודים גבוהים. בנוסף, מתקיימות במהלך התוכנית פעילויות העשרה וסדנאות כישורי חיים. כיום פועלת התוכנית ב-16 קיבוצים ומשתתפים בה כמאה צעירות וצעירים.

"מדובר באחת התוכניות החשובות ביותר שמובילה התנועה הקיבוצית", אומר גיל לין, "ולמרות הקשיים היה לנו ברור שאסור לוותר על המשך קיומה. אתגר שילובם של צעירים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית עלה בחודשים האחרונים לכותרות, אולם התנועה הקיבוצית פועלת בתחום כבר יותר מעשרים שנה, ומובילה את התוכנית החשובה והמוצלחת ביותר בתחום זה. בשום רגע לא התכוונו להרים ידיים, ואף הכנו דרכי פעולה אפשריות נוספות, לרבות קמפיין תקשורתי שישתף מפיהם של חניכי ובוגרי תל"מ על חשיבות התוכנית. אני מאמין כי התוכנית תמשיך להתפתח ולגדול, ומקווה שגם תביא גם לשינוי המיוחל ביחסה של החברה הישראלית אל העדה האתיופית."

נגה שמיר, המסיימת בקרוב את תפקידה כמנהלת תל"מ, מספרת כי המגעים לחידוש והרחבת ההסכם התחילו כבר לפני כשנה: "המשרד לשוויון חברתי הביע את אמונו בתוכנית שאותה מוביל הצוות יעל ברגיל-בזנר, שחר שדה, מורן רוזנברג ודפנה דורון, וכל המדדים הראו על הצלחות, שביעות רצון גבוהה מההישגים של חניכי התוכנית וביקוש להצטרף אליה. לאור זאת, הצטרפה לתוכנית גם יתד – התוכנית הלאומית לצעירים בסיכון - והוספו תקנים נוספים שיאפשרו את פתיחתה לאוכלוסיות נוספות. מאידך, המדינה לא חידשה את התוכנית בזמן, ולמעשה עצרה את התקציבים ואת קליטת החניכים לתוכנית. החל מאוגוסט 18' לא נפתחו תקנים חדשים, ולא ניתן היה לקלוט חניכים חדשים. מצב זה יצר תחושה קשה בקרב הצעירים מהעדה האתיופית, ובנוסף גרם גם לאיבוד מקומות העבודה שנשמרו עבורם בקיבוצים." 

עפרי רביב ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה, אשר במסגרתו פועלת התוכנית, מתאר כי למרות כל הכוונות הטובות, היו סיבות בירוקרטיות וחסמים רבים, אשר גרמו לכך שההסכם החדש לא יכול היה להיחתם לאורך תקופה ארוכה.

"הקמנו במטה התנועה צוות רב תחומי, בראשות גיל לין, אשר כלל נציגים מהאגף, נציגות מהמחלקה המשפטית והנהלת חשבונות, על מנת להצליח ולסגור את המרכיבים השונים של ההסכם ולהקיף את הבעיה מכל הכיוונים. ללא שיתוף הפעולה והעבודה המקצועית של כל הגורמים, לא היינו מגיעים לתוצאה הסופית המספקת. הסתייענו רבות במורן פדלון מחברת הייעוץ האסטרטגי ת.א.ר.א שסייעה לנו ליצור קשרים עם גורמים שונים בממשלה, ושוחחנו עם כל מי שיכול היה לעזור ולהסיר חסמים".

הצוות היה בקשר עם נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ונציגי החשב הראשי, לצורך אישור התוספת התקציבית הנדרשת. היו גם לא מעט אנשי ציבור ופוליטיקאים שהתגייסו לעזור וביניהם חברי הכנסת רם שפע ופנינה תמנו שטה מכחול לבן וראשי המועצות האזוריות, רותם ידלין מגזר ואסיף איזק מחוף הכרמל, אשר התערבו וסייעו לאורך התהליך המתמשך.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, בירך על חתימת ההסכם ואישר את דברי עפרי רביב: "אני מודה שכבר היו שלבים בתהליך שרציתי להרים ידיים. בלי הנחישות והאמונה של גיל והצוות, אשר האמינו בחשיבות הנושא ובסיכויים להגיע לתוצאה, היינו היום במקום אחר לגמרי.

"התנועה הקיבוצית חרטה על דגלה את המאבק בצמצום הפערים בחברה הישראלית, והתוכנית היא אחת הדוגמאות המוחשיות לעמידה שלנו בהצהרות וביישום ערכי התנועה הקיבוצית", מדגיש מאיר.

לין מבקש להדגיש פן נוסף: "התנועה הקיבוצית לקחה על עצמה את מימון תקופת המעבר בין ההסכמים ואת הובלת המהלך, אולם בלי התגייסות הקיבוצים השותפים, אשר המשיכו להאמין בתוכנית, ונשאו בעיקר המאמץ בתקופה זו, לא ניתן היה להמשיך.

"אני מבקש להודות גם לשותפינו במשרד לשוויון חברתי ובראשם השרה גילה גמליאל, מנכ"ל המשרד אבי כהן סקלי, מנהלת רשות הצעירים במשרד, אלישבע סבתו, ולאלירן ביתן, מרכז השכלה ותעסוקה לצעירים ברשות, שעובד מולנו כבר שנים רבות והיווה גורם תומך ומסייע במהלך התהליך כולו."

מאחלים הצלחה רבה לצוות תל"מ, למקשרים בקיבוצים ובעיקר לחניכים הרבים שעוד יבואו.