כנס אהדה – מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "הנחיות הרשם לבעלי צרכים מיוחדים הן הרף התחתון!"

ממשיכים בדרך יחד – כנס משותף לתנועה הקיבוצית ולארגון אהדה התקיים השבוע בהשתתפות רחבה של רכזי בריאות ורווחה, מנהלי קהילות ובני משפחה. כותרת הכנס "ערבות הדדית – מה שבין חובה לזכות" באה לידי ביטוי בדבריו של ניר מאיר מזכ"ל התנועה שברך את הנוכחים בתחילת היום.
מזכ"ל התנועה ניר מאיר: "אם בתקופת המשבר הכלכלי בקיבוצים אפשר היה להתחייב רק על המינימום כי לא היה, היום דרגות החופש יותר אפשריות, ומתוך כך אני לא רואה בהנחיות רשם האגודות חוק, אלא כמו בפנסיה – המינימום.  אני קורא לכל קהילה ללכת כמה שהיא יכולה לטובת האוכלוסיות הזקוקות לכך, מעבר למינימום הנדרש. כל קיבוץ צריך לבדוק את התמהיל בין הערכים ליכולת לאורך זמן, והדגש הוא על אורך זמן, לכן צריך לעשות זאת בזהירות.
צריך לזהות כל הזמן את החוליות החלשות בשרשרת ולהציע להם פתרונות ברוח הקיבוץ לחיים בכבוד, על פי היכולת של הקיבוץ. 
אם לא נקיים את מה שאנחנו אומרים שאנחנו, זה לא יישאר שלנו, יש מי שמחכה במשרד האוצר לקחת מאתנו את הקרקע, המים ומכסות החלב שלנו. הטענה שלנו שאנחנו זקוקים לגורמי היצור כדי לקיים את דרך החיים הייחודית שלנו, חייבת לעמוד במבחן המציאות".

את משרד הרשם ייצגה עו"ד רותי לירז-שפירא, האחראית על תחום הרגולציה והחקיקה בכלל ועל תקנות הערבות ההדדית בפרט, אשר השתתפה בפאנל מגוון, בו הובאו נקודות מבט שונות לנושא אתגרים ביישום תקנות הערבות ההדדית וגילוי הדעת מטעם הרשם בטיפול באנשים עם מוגבלויות. בנוסף השתתפו בפאנל לימור יהודאי רכזת הרווחה מנען, אילנה היוז מעברון, אמא לצעירה עם צרכים מיוחדים, עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית ואילת גלס ראש אגף חברה.

הכנס נפתח בהרצאתה המקצועית של עו"ד תמר שי בנושא ייפוי כח מתמשך ונמשך במפגש מעורר ההשראה עם רותם כרמי על החיים עם ולצידו של זוהר, חולה ALS.

"שנתיים לאחר פרסום גילוי הדעת ע"י הרשם ניכר שינוי גדול בקיבוצים בהבנת הנושא, בחשיבות שמייחסים לנושא, בהקמת הועדות ובפניות אלי לסיוע להנעת התהליכים בקהילות הקיבוציות", אומרת עדי רמות, המרכזת את נושא הצרכים המיוחדים באגף חברה בתנועה, ויזמה את הכנס ביחד עם עו"ד תמר שי יו"ר אהדה. "גילוי הדעת של הרשם הבהיר את הציפייה למימוש הערבות ההדדית בהיבט של דאגה לבנים ובנות עם צרכים מיוחדים. אנחנו מצפים ושואפים לכך שהמחויבות לבנים עם הצרכים המיוחדים, כמו גם לאוכלוסיות חלשות נוספות, תנבע מתוך הכרה ערכית ולא מתוך חובת המחוקק. משנכנסו קיבוצים לתהליך אנחנו שותפים ליותר שיחות ומפגשים בהם מבוררים הערכים והנושאים הקשורים ליישום הנחיות הרשם. בקיבוצים רבים הדיונים מתבצעים במעגלים רחבים של כלל הקהילה ולא נשארים במסגרת הצוות הייעודי וממלאי התפקידים (מנהלי הרווחה, מנהלי קהילה, עורכי דין וגזברים). התובנה היא שכל קהילה צריכה למצוא ברוחב לב את הפתרונות המתאימים לה בגמישות וביצירתיות ובכפוף ליכולותיה". עוד מציינת עדי כי בשנתיים האחרונות נעשית עבודה משותפת ומעמיקה של התנועה עם ארגון אהדה, הכוללת ביצוע קורסים לרכזי ועדות צרכים מיוחדים, לצד דיונים וחשיבה משותפת על הדרכים השונות לתמיכה בקיבוצים בנושא.

תמר מוסיפה "מרגש אותי לראות כל פעם מחדש את ממלאי התפקידים ובני המשפחה מתכנסים לאירועים חשובים כאלה. כאמא וכיו"ר ארגון אהדה אני מברכת כל קיבוץ שמוצא לנכון להסדיר את חייהם בכבוד של אנשים עם מוגבלויות לא רק מכח החובה החקוקה אלא מכח ראיית השונה, אהבת הזולת והערבות הדדית הלכה למעשה".