כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים – בניוזלטר השבועי

כמי שפועל בתפקידים ציבוריים למען אזרחי ישראל יותר משלושה עשורים, בתפקידיו המגוונים כחבר כנסת, שר, מזכיר הממשלה, יו"ר מפלגת העבודה והמחנה הציוני ויו"ר האופוזיציה, כמי ששירת כקצין ביחידה מובחרת בצה"ל ופעל רבות למען הציבור בפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות כשר השיכון, הרווחה והשירותים החברתיים, כמי שיזם מהלכים לקידום מעמדה של ישראל בעולם, ובתוך כל אלו לא נפקדה חברתו עם הקיבוצים והתנועה הקיבוצית, אין מתאים ממנו לכהן כנשיא המדינה.

כבוד הנשיא, אנו מחזקים את ידיך בתפקיד החשוב הזה ומייחלים כי תצליח לאחות את הקרעים בעם ולהוביל תהליך של ריפוי והתעצמות האחדות והדיאלוג בין האוכלוסיות בישראל.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לא בכל יום זוכה אדם לחוויה יוצאת הדופן בה חבר אישי זוכה, בצדק רב, באמון נבחרי הציבור ונבחר לתפקיד הרם בישראל - נשיא המדינה. השבוע זכיתי בחוויה המרוממת הזאת. יצחק הרצוג הוא חבר. חבר אמיתי. החברות הזאת נמשכת כבר שנים ארוכות ולתחושתי היא באמת הדדית. לא כאן המקום לספר את מקורה של החברות ואת נפלאותיה. אציין רק כי תמיד, באמת תמיד, היא עמדה במבחנים מעשיים ויצרה הישגים של ממש.

עם כל אזרחי מדינת ישראל ועם כל העם היהודי אני מבקש לאחל להרצוג הצלחה מלאה בתפקידו הרם. אין מתאים ממנו לעת הזאת, בהצלחה לך כבוד הנשיא". 

מטה התנועה הגיע לחבל אילות כשנתיים לאחר שנחנך פרויקט "בית קטן בערבה", במסגרתו הובאו לעשרת קיבוצי החבל 117 בתים יבילים המיועדים למשפחות צעירות, במטרה לחזק את ההתיישבות באזור. עלות הפרוייקט הייתה כ-94 מיליון ₪ ולצורך כך התאחדו הקיבוצים יחדיו כדי לגשת לקול קורא ולהשיג מימון עבור הבנייה. הקיבוצים הצליחו לגייס הלוואה על סך 50 מיליון שקלים מבנק לאומי, בערבות קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית, בתנאים הדומים למשכנתא. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, אמר אז לראש המועצה, ד"ר חנן גינת כי יגיע כעבור שנה (שהתארכה מאז לשנתיים בחסות הקורונה) על מנת לבדוק כמה תושבים חדשים נקלטו בבתים אלה.

היום הראשון כלל ביקור בקיבוצים נאות סמדר וגרופית, סיור עם ראש המועצה, חנן גינת, בפארק תמנע המתפתח וארוחת ערב במסעדה הביתית של נטליה קסרוטי בסמר. היום השני כלל מפגש עם הנהגת אילות ולאחר מכן מפגש עם צוות המתנ"ס של חבל אילות ובסוף עם כלל מזכירי הקיבוץ ומרכזי המשק של קיבוצי חבל אילות. בביקור המטה בקיבוצים השונים ניכר היה שמספר דברים מטרידים את הקיבוצים במיוחד, וביניהם כוונתם של אגף התקציבים באוצר ורשות המים לייקר את מחיר המים לחקלאות, המשבר המסתמן בענף התמרים, מצוקת כוח האדם בענפים החקלאיים והקושי בקליטת תושבים חדשים.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר אמר לסיכום: "בית קטן בערבה היה הפרויקט הכי גדול בתנועה מאז הסדר הקיבוצים. החבל הזה הוא אזור ייחודי ויש לו צרכים מיוחדים. אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר רלוונטיים עם התאמת הפתרונות לבעיות. פה באזור התפקיד ההיסטורי של הקיבוצים בהקמת והתבססות המדינה לא נגמר עדיין. בתוך המציאות העוינת לקיבוצים בישראל התפקיד שלנו בתנועה הוא שהמיזם הזה יימשך. יש לנו יכולת נתינה מעצם מי שאנחנו ואם נדע להעמיד את היכולות שלנו לטובת הצרכים של המדינה - אנחנו נהיה תנועה נצחית. התפקיד של התנועה להיות רלוונטית למאבקים של ההווה והעתיד.

יש כאן ציבור מיוחד ואידאליסטי ואחרי כל ביקור כאן אני חוזר הביתה בהתרוממות רוח. אתם, תושבי המדבר הזה, מקור גאווה לכולנו".

כשצוות אגף חברה וקהילה החל לתכנן לפני מספר חודשים את הכנס האגפי השלישי, הרעיון המנחה היה לקיים שלושה כנסים אזוריים ולהקדיש אותם לנושא מהות החברות בקיבוץ. אבל, בישראל כמו בישראל, תכניות לחוד ומציאות לחוד, ושבועיים של לחימה קשה שהשליכה קיבוצים רבים בדרום אל מעגל האש וקיבוצים רבים עוד יותר בכל רחבי הארץ למעגל האירוח, התמיכה וההפגות – הובילו לשינוי התכניות. לפיכך, הוחלט שהכנס שיתקיים ביום רביעי 30/6, בעוטף עזה, בביה"ס האזורי (החדש והממוגן) שער הנגב, יתמקד בנושא של מנהיגות על כל גווניה – ברמה האישית, המקצועית, המקומית והאזורית. הכנס יבקש לתת מקום לחוויה של הובלת קהילה בחירום ובשגרה ולצייד את המשתתפות והמשתתפים בהשראה, רעיונות וכלים. 

"הבנו שהסבב האחרון, שמגיע לאחר שנה וחצי אינטנסיביות של התמודדות הקהילות הקיבוציות עם הקורונה, מחייב אותנו לחשיבה מחדש על הקונספט של הכנס," מסבירה ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, ומוסיפה: "רצינו כנס שיעמוד בסימן הרעיון ש'כולנו תנועה אנושית אחת' - שיתייחס למציאות הישראלית, שייתן מקום מרכזי למרכיב הסולידרי שמאפיין את התנועה הקיבוצית, ובעיקר שיעמיד במרכזו את המנהיגות הקיבוצית שעמסה על כתפיה כל כך הרבה בתקופה הארוכה הזאת".

הכנס, שמיועד לממלאות וממלאי התפקידים החברתיים, ייפתח בפעילות של העמקת היכרות בין באות ובאי הכנס ולאחריה פאנל שכותרתו - "מעוצמה אישית לעוצמה קהילתית". בהמשך ייערכו מעגלי דיון מקבילים סביב סיפורי מנהיגות מקומיים מקיבוצים שונים וניתן יהיה לבחור מביניהם, ולאחריהם מושב בנושא חיזוק והצמחת מנהיגות מקומית רב דורית. בין לבין ישולבו אתנחתא אמנותית וארוחת צהריים עשירה ומפנקת. המשבצת החותמת את היום מבטיחה סיום מצחיק וקולע: מפגש עם יוצרי "היהודים באים" על מנהיגות.

אנו נמצאים בסופה של שנה חינוכית בה חווינו אתגרים רבים במערכות החינוך לצד הזדמנויות רבות. הרפסודיה בקיץ הקרוב נותנת לנו אפשרות לסכם את השנה הנוכחית, להתחיל תהליכים חינוכיים חדשים אשר יהוו בסיס לשנת פעילות הבאה וליצור חוויות חדשות אצל בני הנוער והצוותים החינוכיים. 

המפעל מחזק זהות ושייכות ומייצר חווית הצלחה אישית, קבוצתית, יישובית, אזורית ואגפית. ההיכרות של מדריכי הנוער עם החניכים היוצאים איתם לרפסודיה היא חלק מהותי מקיום מפעל חינוכי זה על כל ההיבטים שלו - חינוכיים, טכניים, ארגוניים ובטיחותיים. אנו רואים ברפסודיה אירוע שיא ברצף השנתי, כחלק מתהליך חינוכי שנתי אותו עוברים המדריכים עם בני הנוער אותם הם מדריכים, ויש לו שלושה חלקים:

התחלה - ההכנות בבית לקראת הרפסודיה.
אמצע - הרפסודיה עצמה.
המשך - תהליך העיבוד בבית. השנה לראשונה נעקוב אחר תהליך זה.

הנושא המרכז של הרפסודיה השנה  יהיה "רק בגלל הרוח!"  ובמסגרתו נתמקד ברוחות השונות אשר נושבות מסביבנו ובתוכנו ומשפיעות עלינו כפרטים, קבוצות, קהילות, קיבוצים, חברה ומדינה. הנושא המרכז יבוא לידי ביטוי במעגלי השיח, בחוברת למדריך ובפעילויות המשולבות בו ובמפרשי הרפסודות.

מבצע התרמת הדם בקיבוצים נערך בשני סבבים, בשיתוף פעולה בין מחלקת בריאות ורווחה בתנועה ואגף צעירים ומעורבות בחברה, בעקבות המחסור והירידה המשמעותית במלאי הדם עם פרוץ הגל השני של התפשטות נגיף הקורונה. מקומות עבודה שבעבר ערכו התרמות דם נמנעו מכך, או שממילא מרביתם היו סגורים או כללו רק מקצת מהעובדים, וגם האפשרות של בנק הדם לקיים מבצעי התרמה במקומות ציבוריים השתנתה בהתאם למגבלות הקורונה.

יותר ממאה קיבוצים נענו לפניית התנועה וביצעו אצלם התרמה, ואלפי מנות דם נאספו. ימי התרמה היו שגורים בקיבוצים מאז ותמיד, אולם שעת משבר זו והמבצע יצרו מוטיבציה גבוהה בקרב קיבוצים ששנים לא תרמו דם, והובילו גם להתרמות נוספות בטווח זמן מיידי גם בקיבוצים שתרמו רק 3 חודשים קודם לכן.

"אני מברך על שיתוף הפעולה עם התנועה הקיבוצית. הערבות ההדדית היא נר לרגלינו, כעם וכארגון, ועל כך נתונה תודתנו", אמר ליאור אלטמן לניר ועדי. עדי רמות, הוסיפה: "התרגשתי מאוד מההיענות המחודשת בקיבוצים להתגייס ולתרום דם כפי שהיה נהוג בעבר כדבר שבשגרה. במאמץ קטן ניתן לתרום דבר משמעותי אשר יכול להציל חיים ולעזור לאנשים רבים. זהו עוד ביטוי לערבות ההדדית ותרומתנו האזרחית לחברה בישראל. כולי תקווה שנמשיך להתגייס בכל פעם אשר נקרא לדגל".

משקי פיננסים תעמיד הלוואות שיכון בערבות קמ"ע לחברי קיבוצים הזקוקים למימון לצורך תכנון ובנית דירת מגורים, שיפוץ דירות מגורים, תשלומים עבור שיוך דירות, דמי איזון, דמי קליטה, תשלום עבור תשתיות שיכון וכיוצא בזה. היקף האשראי שיועמד ע"י משקי הקיבוצים יגיע עד לחצי מיליון ₪ ולתקופה של עד 10 שנים. כמקובל במסלולי מימון מסוג זה, הקיבוץ לא יערוב להלוואות החבר. הצדדים הקדישו תשומת לב מיוחדת לפישוט ולהנגשת תהליך קבלת ההלוואה כך שיהיה מהיר וקל ככל הניתן.  

נעמה זמיר, מנכ"לית משקי פיננסים מקבוצת משקי הקיבוצים אומרת כי "הגמישות וההיכרות עם קהל היעד שלנו (חברי הקיבוצים) מאפשרים למשקי פיננסים ליצור מוצרים מותאמים לצרכים הקיבוציים. שיתוף הפעולה עם קרן ק.מ.ע נותן מענה לכשל שוק אותו חווים חברי הקיבוצים בבואם לקבל מימון מגופים בנקאיים וחוץ בנקאיים. 

דגן לוין, ראש אגף כלכלה ומנכ"ל קמ"ע אומר כי: "הסכם זה הינו נדבך נוסף ולבנה חשובה בבניין הצומח וגדל של הסיוע התנועתי באמצעות קרן קמ"ע לקיבוץ ולחבריו, בכל מקום בו נדרש סיוע לצורך צמיחה כלכלית ודמוגרפית. אנו מעריכים כי המוצר שפיתחנו יהווה מענה הולם לצורך משמעותי שאינו מקבל פתרון מספק בכלי המימון הקיימים בשוק". 

*אין לראות בפירסום זה משום הצעה או הבטחה למתן אשראי. האשראי ינתן בכפוף לשיקול דעת החברה ותנאיה. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

מטרות הכשרת המנטורים שילוו לאחר מכן מנהלות ומנהלים צעירים בקיבוצים, הן בין היתר - העלאת המודעות וחיזוק השיח בנושא קידום ופיתוח מנהיגות צעירה בקיבוצים, עידוד הקיבוצים לבחירת מנהלים חברי אותו קיבוץ וסיוע למנהלים אלו בעת כניסה לתפקיד הניהולי, העברת הידע הצבור בידי הדור הוותיק של מנהלים לדור הצעיר, רתימת הדור הוותיק של המנהלים לתהליך הצמחת הדור הצעיר והעברת "המקל" בצורה מיטבה, חיזוק מרכיבי ההצלחה בתפקיד בקרב מנהיגות הקיבוץ והכשרת מנהלות ומנהלים וותיקים כמנטורים מקצועיים של התנועה הקיבוצית, ולא פחות מכך - יצירת קבוצה אקסלוסיבית של מנטורים מקצועיים ברמה הקיבוצית-ארצית.

הצוות שמלווה את התוכנית מטעם התנועה הוא שלומית צימרינג (פיתוח הון אנושי, אורת בראון ואייל אלקלעי (רכזים), רותם שניצקי (רשת צעירים), צחי רם (המטה השיתופי) וענת מרלא חפץ (פיתוח קהילה).

מזכ"ל תנועת החלוץ למרחב, אנריקה "קיקה" רוזנבורט, מספר כי במפגש המקוון היו 14 חדרים בעברית וערבית, חדר אחד באנגלית וערבית וכי תנועת החלוץ למרחב פתחה חדר בערבית וספרדית.

בחדר בו דיברו בספרדית נפגש אחמד אל עוברה מבאר שבע עם קבוצת שנת הכשרה של החלוץ למרחב, אשר נמצאת כרגע בראש הנקרה. המשתתפים קיימו דיאלוג מעמיק על איך זה להיות ערבי בישראל ויהודי בגולה, איך מתמודדים עם השנאה הגוברת במצבי לחץ וקונפליקט והרצון לפעול בחברה הישראלית למען האחר.

חניכי החלוץ למרחב, יחד עם חניכי הבונים דרור ארגנטינה, נמצאים כרגע בפרק התנדבות אולפן בקיבוץ כחלק מתכנית מסע, עמה הגיעו לעשרה חודשים בישראל ללמידה, התנדבות והכשרה לעלייה.

עם השנים התפתחה אמביוולנטיות כלפי עיטוף הראש והפנים, נשים מכסות את ראשן מתוך אמונה דתית, והמבט החילוני שמופעל לכיוונן מסמן אותן כמדוכאות. התכסות נשים ברעלה או מטפחת ראש, באסלאם או ביהדות, מטרתה העיקרית היא לשמור על צניעות האישה בתוך עולם גברי. בעוד שהרעלה נתפשת ככלי לדיכוי של נשים על ידי גברים, הרי שפמיניסטיות מוסלמיות ויהודיות מעניקות פרשנויות נוספות ורחבות יותר לכיסוי ולהסתרה ותופשות זאת כאקט עצמאי של בחירה מודעת. 

המסכה שחדרה לפני כשנה לחיינו, בארץ וברחבי העולם, הביאה את כולנו, נשים, גברים וילדים לעטות אותה על פנינו במרחב הציבורי ולעיתים גם במרחב האישי. המסכה, שבאה להגן עלינו מפני מגיפה, אפשרה לכולנו לחוש את הקושי המתלווה לכך. חצי פנים מוסתרות, קשיי נשימה ודיבור ותחושות ניכור ופחד. פחד מהסרתה, הן מאיום הדין הציבורי והן מאיום קונקרטי של חשיפה לוירוס.

תערוכה זו משקפת עמדתם של אמניות ואמנים, לחפש את הגישה התרבותית והרעיונית באמצעותם אמנים עכשוויים מתייחסים לרעלה, למטפחת ולמסכה גם מבחינה מטאפורית וגם מבחינת המשמעות המילולית. בתערוכה זו נכללות עבודות אמנות המוחות כנגד אפליה וסוגים שונים של טאבו מיני וחברתי, אך בה בעת הן מדברות גם על יופי ואימה. אלה יצירות סימבוליות המתייחסות לאבל, לחרדות ולכאב הדיכוי, מנקודת מבט מגדרית שבאה לידי ביטוי בציור ובפיסול. יש בהן תהיות על העבר ועל ההווה אך גם נקיטת עמדה כנגד תכתיבים דתיים וחברתיים הגוזרים על נשים (ועל גברים) כיצד להתנהג, להיראות ולהתלבש.