כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

לניר מאיר הצביעו 11,084 קולות לעומת 8,803 קולות לליאור שמחה.
אחוז ההצבעה בבחירות עמד על 32.93% אחוזים – 19,894 קולות כשרים מתוך 60,407 חברות וחברי קיבוצים שהם בעלי זכות הבחירה.

ועדת הבחירות לבחירת מזכ"ל התנועה הקיבוצית מודה לכל הקיבוצים, חברות וחברי הקיבוצים שלקחו חלק בתהליך הבחירות, וכן לפעילי התנועה ועובדיה שעזרו לתפעול הבחירות בצורה תקינה. 
מועצת התנועה הקיבוצית תאשרר את התוצאות הרישמיות בישיבה מיוחדת שתערך ביום שלישי הקרוב, 24.12  ואת בחירותו של מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, לכהונה נוספת. 
על פי תקנון הבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניתן לערער על תוצאות הבחירות בתוך שלושה ימים.

בין המברכים הרבים ששוחחו או שלחו הודעה למזכ"ל הנבחר ביום שאחרי, בלט במיוחד יו"ר כחול לבן, ח"כ רא"ל (מיל') בני גנץ, שבירך את מאיר על ניצחונו ושוחח עמו על מצבם של הקיבוצים והחקלאות וכיצד ניתן לשפרו.

לאחר היוודע התוצאות מזכ"ל התנועה פרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "תודה. תודה לכל חברות וחברי הקיבוצים שהגיעו היום ולקחו חלק בבחירות לראשות התנועה שלנו. תודה לאלפי החברות והחברים שבאו והביעו אמון מחודש בנו, בדרכנו, בעשייתנו ובערכינו. תודה ענקית לאנשי המטה שלי בכל קיבוץ וקיבוץ.

אני גאה בכם ומודה לכם מקרב לב. שלב הסיכומים עוד יגיע. על אף האמון הברור והחד משמעי, אני חש עצבות רבה מהצורה בה התנהלה מערכת הבחירות הזו, שבה לצערי, נחצו קווים אדומים רבים. אנו אמורים להיות עמוד אש ערכי אשר מוביל את ישראל ולא לאמץ נורמות שליליות הזרות לנו ולדרכנו. לאור הערכים האלה ניהלתי את מערכת הבחירות שלי. אני גאה בכך מאוד.

החל ממחר, נחזור כולנו, חברות וחברי הקיבוצים מכל רחבי הארץ, שיתופיים ומתחדשים, לעבוד במשותף למען עתידה של התנועה הקיבוצית. בפניו אתגרים גדולים, ואיומים מורכבים. נמשיך ונפעל יחד, בשיקול דעת, באחריות ועם כל הניסיון העומד לרשותנו, מול הניסיונות הבלתי פוסקים לפלג ולפגוע בנו.

הלילה, אני מבקש לומר לכל חברות וחברי התנועה הקיבוצית – אעשה הכל כדי להמשיך להיות ראוי לאמונכם המחודש ולהמשיך ולהוביל את התנועה, הקיבוצים ואתכן חברות וחברי הקיבוצים כולם.

תודה. תודה. תודה.

ועכשיו, הגיע הזמן. לחזור לעבודה."

ממנרה עד אילות, ממרום גולן לנחל עוז, מקליה ועד עברון (ועוד ועוד ועוד) - מוזמנות ומוזמנים לקרוא את תוצאות האמת בבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית בכל הקיבוצים בארץ. 

לחצו כאן לכל התוצאות מכל הקיבוצים

על סדר היום

1. אישור פרוטוקול מועצה 3/2019  מיום 31.10.2019.

1. סיכום תהליך הבחירות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית – שיבולת שופט אידלמן
2. אישור דו"ח ועדת הבחירות והתוצאה שהתקבלה
3. דברי המזכ"ל הנבחר
4. אישור דוחות כספיים תק"צ אגודה שיתופית
    

מזכירי הקיבוצים/מנהלי הקהילות מתבקשים לוודא את השתתפותם של  צירי/ נציגי הקיבוץ  במועצה, המהווה, כידוע, את "אסיפת הקיבוצים" על כל המשתמע מכך.

להזכירכם, כציר במועצה מטעם קיבוץ יכול לכהן רק מי ששמו מופיע בפנקס החברים של אותו הקיבוץ.

לא יינתנו כרטיסי ציר (שרק באמצעותם, כשהם בצבע המיועד לאותה מועצה וחתומים באותו יום, ניתן להצביע) למי שאינם מופיעים ברשימות כצירים או כממלאי מקום קבועים.

לא יבוצעו עדכוני צירים קבועים או ממלאי מקום במועד המועצה.

                                                   ב ב ר כ ה

ניר מאיר

מזכ"ל התנועה הקיבוצית

מאות י"בניקים מכל הארץ צפויים להשתתף בשבוע הבא במסע י"ב המסורתי של התנועה הקיבוצית. כבכל שנה מלבד הרכיבה בחבל הארץ המקסים של הערבה התיכונה, יפגשו בני ובנות הנוער אישים שונים ויערכו מעגלי שיח על תרומה לחברה, למדינה ולקיבוץ - בדרך אזרחית ובשירות הצבאי. במסגרת זו יגיע למסע בערב הראשון  יו"ר כחול לבן, ח"כ רא"ל (מיל.) בני גנץ. כמיטב המסורת, המסע יסתיים בביקור בבית הספר לקצינים - בה"ד 1, במצפה רמון, ובשיחה עם המפקדים הבכירים במקום. במסע ישתתפו 600 רוכבים, 40 אנשי מנהלה, 30 אנשי צוות מהתנועה הקיבוצית ו-15 אנשי רפואה ואבטחה. 

המסע מובל על ידי אגף חינוך צוות של התנועה הקיבוצית ומתקיים תחת תיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים.

ענת מאור מנגבה (ח"כ לשעבר), הציגה את פעילות עמותת ליל"ך בנושא עידוד אפשרויות הבחירה להימנעות מהארכת חיים במצבי סוף החיים, והמליצה לסייע לוותיקים לבחור מראש מה יעשה איתם כאשר יהיו במצב זה. זאת, על ידי מינוי מיופה כוח שיוכל להשמיע את קולו של המטופל לגבי רצונותיו, לקראת בוא יומו. ארנון בוכבינדר, הממונה על פנסיה, סיעוד בטחון סוציאלי ורווחה לוותיקים בתנועה הקיבוצית, הוסיף: "כאשר אדם סובל ממחלת חשוכת מרפא וסובל סבל משמעותי, מתיר החוק למיופה הכוח, שמונה לכך מבעוד יום, לידע את הרופאים על רצונו של אותו חולה להימנע למשל מחיבור למכשירים מאריכי חיים. זאת, במצב בו הוא עצמו אינו מסוגל לבטא את רצונותיו, בין שדעתו מבולבלת ובין שאינו בהכרה כלל. מתן הנחיות מקדימות למצבי סוף החיים מסייע לשמור על כבוד האדם במצב של חולי חשוך מרפא כאשר הוא סובל מאוד ואינו מעוניין להאריך סבל זה. כמובן שאין מדובר על סיוע לסיום החיים - "המתת חסד"."

ורדית  דנציגר, מנכ"לית עמותת "בקול", סיפרה על פעולות העמותה להנגיש את הסביבה הציבורית עבור הסובלים מירידה בשמיעה, והציעה מענים המתאימים עבור חברי הקיבוץ בפעיליות התרבות, בישיבות ובאסיפות. המארחים בבארי הציגו ערכת עזר אשר נרכשה על ידי הקיבוץ, הנותנת מענים ללוקים בשמיעתם באמצעות מערכת הגברה המתחברת ישירות אל מכשירי השמיעה האישיים של המשתתפים. אנשים הסובלים מירידה בשמיעה מוצאים את עצמם לא פעם מדירים רגליהם מאירועים ציבוריים או משפחתיים, בשל הקושי בהבנת הנאמר סביבם. חלקם אף מתביישים בקשיי השמיעה ונמנעים מהתאמת מכשיר להנגשת השמיעה ההולם את צרכיהם. סופם להיות ספונים בבתיהם ומתבודדים. רועי רוטמן, פסיכולוג עם לקות שמיעה, סיפר על מגוון הפעולות אותן נוקט הארגון לטובת אוכלוסיה זו, לרבות קורסים, הדרכות והתאמת אמצעים לשיפור הנגישות השמיעתית.

בסוף היום התארחה ג'ודי סינגר, חברת קיבוץ מירב, שבחיפושיה אחר מעשה שיעניק משמעות ייחודית לחייה, תרמה תרומה אלטרואיסטית של כליה לאדם שאינה מכירה. בהמשך, הפכה להיות פעילה בעמותת "מתנת חיים", המעודדת תרומה אלטרואיסטית של כליה להצלת חייהם של חולי דיאליזיה, וחיבור בין תורמים פוטנציאלים לנזקקים לה.
והוסיפה לכך עדי רמות, ממחלקת הבריאות של התנועה הקיבוצית: "אדם בריא יכול "לוותר" על כליה אחת מתוך השתיים עמן נולד, ולהמשיך לקיים חיים בריאים ומלאים, ללא מגבלות. ישנם חברי קיבוץ הזקוקים לתרומת כליה, ובהיעדר אפשרות כזו הם מחכים לתרומה שנים רבות תוך סבל רב בטיפולי דיאליזה, או נסיונות להשתלה בחו"ל הדורשת סכומי כסף גדולים."

תנאים פיזיים קשים לאורך זמן רב בעבודה גורמים לשחיקה אשר פוגעת ברמה האישית, המקצועית והארגונית. 
קרן "מעגלים" מייסודם של ההסתדרות הכללית החדשה והארגונים הכלכליים, הוקמה לטובת עובדים (שכירים ועצמאיים) העוסקים במקצועות שוחקים ומעוניינים לעבור מסלול הכשרה, שדרוג או הסבה מקצועית. הקרן, במימון המדינה, שמה לעצמה למטרה לטפל בבעיות השחיקה בעבודה ולהוביל מהפכה חברתית-כלכלית בשוק התעסוקה בישראל. מאז היווסדה של הקרן בשנת 2012, הוכשרו ע"י הקרן למעלה מ-27,000  עובדים, לשביעות רצונם ולשביעות רצון מעסיקיהם. הלימודים במסגרת הכשרות אלה, יסייעו לשדרוג או הסבה מקצועית כדי להשאיר את העובדים במעגל העבודה, עד ליציאתם לגמלאות ומעבר למועד זה, וכל זה בהתאם לצרכים המקומיים ולצרכי המשק.

לקרן מעגלים הסכמי התקשרות עם מספר רב של מכללות בפריסה ארצית ומרבית הקורסים מפוקחים על ידי משרדי העבודה, חינוך, תיירות, תחבורה ובריאות

תנאי זכאות ואודות התהליך:

קרן מעגלים מתמקדת באוכלוסייה במעגל העבודה. ולא מובטלים. גברים ונשים בגילאי 50 עד שנתיים לפני גיל פרישה חובה, וזאת בתנאי שהם מועסקים לפחות 7 שנים ב”מקצוע שוחק”, על פי הקריטריונים של הקרן. או גברים ונשים מתחת לגיל 50 אשר צברו 20 שנות וותק במקצוע שוחק, על פי הקריטריונים של הקרן. על העובדים - שכירים ועצמאיים - לעמוד במינימום 2 קריטריונים של שחיקה מתוך 12 המצוינים בטפסי המועמדות (לשכירים ועצמאיים). 

לאחר פניות רבות לקרן שתפתח את פעילותה גם לעצמאים העוסקים במרחב הקיבוצי והכפרי (חקלאים או מי שאינם מוגדרים כשכירים בקיבוץ), העוסקים במקצועות שוחקים, נאותה הקרן לפניה, והחליטה שכל מי שעומד בתנאים של "מקצוע שוחק" יוכל לקבל סיוע מהקרן שמשמעותו מימון מלא של קורס לשדרוג תחום העיסוק או הסבה למקצוע אחר.

לאתר קרן מעגלים ולתמהיל הקורסים: לחצו כאן

בפסק דין שהתפרסם לאחרונה ברמ 8432/18 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מעלות תרשיחא נ' מעונה מושב עובדים להתיישבות כי על פי סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה (להלן - סעיף 21) שימוש חקלאי פוטר בתנאים מסוימים מהיטל השבחה.

בית המשפט דן בפרשנות התנאי בסעיף 21 "שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי" האם התנאי חל על קרקע שייעודה לפי תכנון מאושר לא היה חקלאי, אך הוחכרה בהסכם משבצת נחלות חקלאיות שמטרתו העיקרית היא לחקלאות.

נפסק כי לשון "שימוש" אינה חלה אך ורק על חכירה לייעוד חקלאי, אלא גם לחכירה לשימושים רחבים יותר.

בית המשפט העליון (השופט פוגלמן ובהסכמת השופטים ברק-ארז ומזוז) פסק כי:

 ההסדר הייחודי בסעיף 21 לפיו ישולם תשלום חלף היטל השבחה על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן - רמ"י) מקום בו לא חל היטל השבחה מותנה בהתקיים שלושה תנאים: מדובר במקרקעי ישראל אשר הוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי; שונה ייעוד המקרקעין; החוכר לדורות אינו רשאי לנצל את הקרקע בייעודה החדש אלא במסגרת תיקון חוזה החכירה המקורי או בעריכת חוזה חכירה חדש.

המחלוקת נסבה על ההגדרה "שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי" המצויה בתנאי הראשון – האם הסעיף חל על קרקע שייעודה לפי תכנון מאושר לא היה חקלאי (בענייננו שטח ציבורי פתוח), אך הוחכרה במסגרת הסכם משבצת הנחלות החקלאיות שמטרתו העיקרית היא לחקלאות.

בימ"ש בחן את לשון הסעיף, הנוקט הן בלשון שימוש והן בלשון ייעוד, בציינו כי לשון ייעוד מיוחסת לשינוי בייעוד המקרקעין, ואילו לשון שימוש נוגעת למטרה רחבה יותר, שאינה מוגבלת לתכנון התקף, העומדת בבסיס ההסכם עם רמ"י.

לפיכך, בכללה של לשון שימוש אין באים אך מצבים של חכירה לייעוד חקלאי, אלא גם חכירה לשימושים חקלאיים רחבים יותר.

אביה של נירית, ניצן כספי ממגן, הוא מנהל תזמורת 'בני הקיבוצים' הנתמכת על ידי התנועה הקיבוצית והמועצות האזוריות. נירית עובדת כאדריכלית במשרד "יסקי-מור-סיון", משרד אדריכלים ישראלי בינלאומי.

את הבחירה להעניק את הפרס הראשון לפרויקט של נירית כספי נימקו השופטים בכך ש״הפרויקט הינו דוגמה מצוינת ליכולתה של האדריכלות לבנות דיאלוג המגשר על גבול הפרדה פיזי, במקרה זה באמצעות עיצוב כישרוני של מבנים המוקפים על ידי שדות חקלאיים. השפה האדריכלית הייחודית מיוצגת באמצעות מודל מפורט ורגיש המציע סביבה חדשה ואופטימית״.

״עזהישראל״ נולד מתוך נקודת התבוננות אישית של כספי, תושבת עוטף עזה, על המצב בגבול, ומציע מימוש של מרחב חדש באזור זה. הגבול של כספי הוא גבול מאפשר ולא מגביל, שעיקרו הוא שטח מפורז כמרחב המנקז אליו פעילות משותפת של שני הצדדים. תחום ההתערבות מתייחס לתשעה ק״מ לאורך הגבול הצפוני, שאותם הוא מייעד לשיתופי פעולה כלכליים, חברתיים ותרבותיים באמצעות הכללת אזורי תיירות, חקלאות, תעשייה, חינוך, פנאי ועוד.

הרעיון הוא לייצר כך אינטראקציה בין שתי האוכלוסיות כבסיס וכמנוע לשינוי המציאות באזור, שכיום רק מתדרדרת. להבדיל מהצעות שהועלו עד כה ודיברו בעיקר על התנתקות מהגבול, ״עזה־ישראל״ מדבר על חשיבה מחודשת השמה דגש על קידום אינטראקציה באזור מפורז חדש. המרחב החקלאי משמש בהצעה כמתווך וכפלטפורמה מרחבית, שבאה לידי ביטוי בשפה אדריכלית ונופית כתשתית לאינטראקציה בונה. 

דנה עזריאלי, יו"רית קבוצת עזריאלי ויו"רית קרן עזריאלי ישראל, העניקה פרסים לאדריכליות ולאדריכלים, במסגרת התחרות, שהתקיימה באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב. מטרת הפרס, המוענק זו השנה ה-16, הינה עידוד מצוינות במוסדות האקדמאיים לארכיטקטורה בישראל, תוך הידוק הקשר וההפריה ההדדית עם הקהילה המקצועית בישראל ובעולם. טרם הענקת הפרס, הגיעו אל חבר השופטים 15 עבודות גמר שהוגשו על ידי חמשת בתי הספר לאדריכלות בישראל: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת אריאל, בצלאל וויצו חיפה. שלושת הזוכות, חלקו פרסים בשווי 100,000 שקלים.