כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

בשגרה כמו בחירום, מטה התנועה נמצא בשטח הקיבוצי כל הזמן. היום, בהמשך לאירועי השבועות האחרונים וחזרת הבלונים המשוגרים מרצועת עזה, הפעם עם אמצעי נפץ שונים שהם נושאים עמם, הגיע מזכ"ל התנועה הקיבוצית לביקור מיוחד בקיבוצי עוטף עזה.

היום התחיל בפגישה עם בתיה הולין בכפר עזה. הולין, חברת הקיבוץ, עבדה במשך שנים רבות בפיתוח דמוגרפי בתנועת אור הפועלת לקידום יישוב ופיתוח הנגב והגליל. לאחר מכן, פיתחה את הדמוגרפיה בקיבוצה שלה, וקלטה חמישים חברים חדשים. כיום, היא מתרכזת בהסברת רשת על המתרחש בעוטף כולו. הולין סיפרה על איום הבלונים, שאי אפשר לדעת היכן ינחתו ומה יהיה פוטנציאל הנזק שלהם, ופירטה על הפיתוחים הטכנולוגיים שהומצאו, בעקבות הטרור החדש, בהאקתון שיזמו באזור בשנה שעברה. היא הביעה תסכול מהתחושה שיש מי שמנסים להצניע את האירועים הבטחוניים, שהורגשו ומורגשים היטב באזור: "כשהתחיל הבלאגן חשתי שאנחנו חיים בבועה שלא מעניינת אף אחד. בקיץ האחרון כשהכל היה חם, תרתי משמע, חשתי שיש מגמה לגמד את האירועים בתקשורת. יצאתי לתצפיות כל יום, וברגע שהייתי רואה שריפה קטנה - מייד הייתי מדווחת. היו ימים שראיתי שלושים שריפות והייתי שומעת שמדווחים על חמש שריפות. החלטתי שאני מדווחת בעצמי בפייסבוק על המספר האמיתי. חשבתי שזה חייב להיות מתועד ויחד עם אדל מנירים, יצרנו את מפת השריפות. בכל סוף יום היינו מעלות את מוקדי השריפות על מפה, וכיום יש מפה ענקית של יותר מ-2000 שריפות עם מיקום, שעה ותאריך. אנשים התחברו לזה, ולמרות שלפעמים זה היה מתיש, אמרו לי שאני חייבת להמשיך כי רק ככה יבינו מה קורה כאן".

לאחר מכן, סיפרה על עדותה בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם על המתרחש באזור: "לא רק באו"ם, גם בישראל שואלים - למה אתם נשארים כאן. כל שבוע אני מארחת קבוצות שבאות להבין מה זה אומר להיות כאן בעוטף". כאמור, גם היום הולין ממשיכה ומעלה פוסטים על המתרחש באזור.

בהמשך הביקור נפגש מזכ"ל התנועה עם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין, שסיפר על תכניות הפיתוח של האזור, אשר חלקן משותפות לשדרות ונעשות ביחד עם אלון דוידי ראש עיריית שדרות. ליבשטיין: "שדרות היא בירת הנגב המערבי, לצד התיישבות כפרית ובאמצע מרחב משותף. לתפיסתי יש שתי רגליים מרכזיות לבניית הקהילה וחיזוק הקהילה – פיתוח כלכלי וחינוך. שלושה מתחמים מרכזיים כלכליים – "לב העוטף" מתחנת הרכבת עד קריית החינוך, שם תהיה קריית היי-טק שתתן מענה לכל העוטף. שנית, אזור התעשיה הישן באזור המועצה שיקבל מתיחת פנים עד סוף השנה, ואזור התעשייה "ספירים" שהולך להיות מוכפל. וכמובן, בניית בית ספר ופיתוח הישובים ומרחבי הטבע."

משם המשיך ניר מאיר לקיבוץ עין השלושה, בו התנועה תשקיע כסף בשיקום ושיפוץ המגורים, והתאמתם לגרעין צבר שיגיע בקיץ. "פרויקט החיילים הבודדים הוא אחד מהדגלים של התנועה הקיבוצית, לא כל שכן באזור הזה", אמר.

לבסוף הצטרף מזכ"ל התנועה לסיור של מפלגת העבודה בבארי ובנח"ל עוז. 

ניר מאיר סיכם את היום ואמר: "עצוב לראות שגם אחרי עשר שנים בכסא ראש הממשלה, נתניהו לא הבין שהוא ראש הממשלה של כל האזרחים, גם של אלו שלא הצביעו לו. נתניהו התעלם ומתעלם מקיבוצי הגדר, וגם כאשר הוא הגיע לאזור הוא בחר להגיע לערים ולמועצות שהצביעו לו, או שהוא מבקש מהם תמיכה.זו ציניות בלתי נסבלת. הצמיחה הדמוגרפית בקיבוצי שער הנגב ואשכול צריכה להיות גאווה של ראש הממשלה, כמו שזו גאוות הקיבוצים וגאוותנו שלנו. גם אם על דברים אחרים אנחנו בצדדים שונים של המתרס".

רק 100 שנים עברו מהיום בו הוענקה זכות ההצבעה לנשים בדמוקרטיות הגדולות בעולם. ברוסיה ניתנה זכות זו ב-1917, באנגליה ובגרמניה ב-1918, ובארה"ב ב-1920. תחשבו על הנתון הזה- חלק מהקיבוצים כבר קמו, החלוצות כבר סללו כבישים, ועדיין נשים לא נחשבו ראויות מספיק בכדי להביע דעתן בבחירות. בשוויץ המתקדמת זכות זו ניתנה לנשים רק בשנת 1971- לפני פחות מ-50 שנה!

הנתון הזה מלמד יותר מכל איזו מהפכה עברנו במאת השנים האחרונות ביחס לזכויות הנשים ולמקומן במרחב הציבורי בארץ ובעולם. כמה לא ברורה מאליה השאלה, כמה נשים יש ברשימות השונות המתמודדות בבחירות הקרבות.

עד לפני כשנתיים, היה לי ברור שהעולם מתקדם קדימה ושאנחנו בדרך הארוכה והנכונה להשגת המטרה - שיוויון מגדרי מלא בכל תחומי חיינו. ואכן, זכור לי אותו יום בו כינסתי את שלוש בנותי ואמרתי להן: "היום המהפכה תושלם". סיפרתי להן על 100 השנים שעברו וסיכמתי: "והיום לראשונה תיבחר אישה לנשיאות המעצמה הגדולה בעולם". לא יכולתי לתאר לעצמי שייבחר לנשיאות ארה"ב אדם שהצהיר שהטריד נשים. לצערי, באותו יום הבנתי שיש לנו עדיין דרך ארוכה לעשות.

עם זאת גם לנו, בקיבוצים, יש עוד דרך ארוכה לעשות. למרות שהחברה הקיבוצית שמה מאז ומתמיד את ערך השיוויון בראש מעייניה, הנשים מצאו עצמן פעם אחר פעם נדחקות לתפקידי שירות או לתפקידים נשיים מסורתיים. למרות שהיתה אפשרות לעבוד בשדה או ברפת - נשים מצאו עצמן, מבחירה או שלא, בחינוך, במכבסה ובחדר האוכל. השינוי באורחות חיים תפס אותן במצב נחות לעומת הגברים- דבר שמקבע את התלות הכלכלית של נשים בבני זוגן. בנוסף, מסיבות רבות, מעט נשים לקחו חלק בהנהגה הקיבוצית - בקיבוצים עצמם המצב היה מעט יותר טוב אולם בתנועות הקיבוציות, ניתן לספור על יד אחת את מספר הנשים שהגיעו להנהגה. רק בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר נשים נכנסות לתפקידי ניהול קהילה אך מצבנו בתחומי הניהול העסקי, ניהול ענפי המשק ובתעשייה - עגום. אנחנו מזהות את התופעה הזו ונשים עליה דגש בעת הקרובה על מנת ליצור שינוי משמעותי כך שבעוד 5 שנים, נראה בכנסים הכלכליים הרבה יותר נשים.

לשמחתי, גם לנו יש הרבה במה להתגאות - עוד ועוד נשים נכנסות לתפקידי ניהול בכירים בקיבוצים וגם בתנועה. במספר רב של ארגונים השייכים לתנועה הקיבוצית מכהנות היום מנכ"ליות, יו"ריות ונשיאות: איגוד התעשייה הקיבוצית, בית לוחמי הגטאות , להקת המחול הקיבוצית, יד טבנקין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, הבונים דרור, סמינר אורנים, סמינר הקיבוצים ועוד. חברות קיבוצים מכהנות כמנכ"ליות במועצות האיזוריות ואחת- מנכ"לית מועצת החלב. כמחצית ממזכירות התנועה, מהנהלת התנועה ומפעילי התנועה הקיבוצית הן נשים. אני בטוחה שזוהי רק ההתחלה ובשנים הקרובות יותר ויותר נשים יצטרפו אלינו.

אני מאחלת לכולנו, שבקרוב לא נספור כמה נשים יש בכל מפלגה וכמה נואמות בכנסים, פשוט כי לא נצטרך יותר. 

ביום חמישי של השבוע הקודם, התכנסו בעמק חפר קרוב ל-1000 נשים לפתיחת ארועי יום האישה הבינלאומי.

הערב נפתח בביתני יזמות נשית ועסקים קטנים: שירה, כתיבת קורות חיים, מאכלים, ערבי משחקי ילדות למבוגרים ועוד.

מיד לאחר החשיפה לביתנים עלתה הילית בן צבי, מנהלת היחידה לקידום שיוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית בתנועת המושבים ומרכז המועצות, לבמה לברך בשם שלוש התנועות. בן צבי ציינה כי בקיבוצים ובמרחב הכפרי מקיימים קורסים ייעודים לקידום נשים בניהול ומנהיגות כמו גם בהשתלבות בדירקטוריונים.

"בעזרת קורסים אלה אנחנו מתווים חזון ודרך, זאת בכדי שנראה גם נשים (ולא רק גברים) יושבות סביב שולחן קבלת ההחלטות בכל תחום בתחומי חיינו. ברצוני לאחל לכולנו המשך עשייה מאוזנת ומקדמת, ומאחלת שנראה 50% מכל מגדר בכל ישיבה וועדה. כי רק כך ויחדיו, נשים וגברים, נוכל ליצור חברה ערכית ומוסרית יותר, אשר מקדמת שיוויון הזדמנויות לטובת הכלל."

בשבוע הקודם, כבכל יום שני יצא מטה התנועה כהרגלו לסיור.

אייל אלקלעי רכז איזור גרנות בתנועה הקיבוצית הוביל את המטה בראשות המזכ"ל ניר מאיר לקיבוץ ברקאי ולארגון הקניות גרנות.

בַּרְקַאי הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, ונוסד בשנת 1947 על ידי עולים מרומניה  ומפולין. הקיבוץ עלה על הקרקע בתאריך 10 במאי 1949, וממוקם בפתח המערבי של בקעת עירון, באתר בו שכן הכפר הערבי ואדי עארה. ב-1950 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של בוגרי תנועת השומר הצעיר מצפון אמריקה. חבריו השפיעו רבות על אופי הקיבוץ והם מהווים את החלק הגדול ביותר באוכלוסייה. 

מנהל העסקים של הקיבוץ איתן פרלמן, ומנהל הקהילה מושקו מרקוביץ הציגו בגאווה רבה את קיבוץ ברקאי והדגישו רבות את נושא הקליטה המאסיבית עליה הם שוקדים בימים אלו. חברי המטה התרשמו עמוקות מהצגת הקיבוץ על ידי ממלאי התפקידים שהגיעו למפגש.

לאחר שנפרדו מברקאי פנו חברי המטה להכיר את ארגון הקניות הגדול בישראל – "גרנות".

גרנות הוא ארגון אזורי בבעלותם של 43 קיבוצים ומושבים שיתופיים, השוכנים במרכזה של מדינת ישראל - מנחשונים בשרון המזרחי, ועד להחותרים שלמורדות הכרמל. בתשלובת גרנות כ-20 מפעלים ותאגידים הנוגעים, רובם ככולם, בחקלאות, בחיים בקיבוצים ובצרכי המשקים, הקהילות והפרטים.

גרנות נוסד כארגון קניות ב-1940 במטרה לנצל את יתרון הגודל, הן בתחום שיווק תוצרת חקלאית והן בריכוז הקניות עבור המשקים. התאגדות המשקים לגוף אחד אפשרה, ומאפשרת עד היום, ניצול טכנולוגיות יקרות על מנת לעבד תוצרת חקלאית, להוזיל את העלויות ולממן הון חוזר הנדרש לקיומו של המשק החקלאי. היכולת של הארגון ליזום ולהוציא לפועל פתרונות מיטביים עבור בעליו היא הקו המוביל את הנהלת גרנות ביום יום, תוך שהיא שומרת על קשר הדוק עם הקיבוצים ומוביליהם, כמו גם עם הגופים האזוריים והממשלתיים.

הביקור בגרנות היה מאלף. חברי המטה סיירו בבית האריזה לאבוקדו והתרשמו מהיכולות המרשימות של המיון והאריזה.

בהמשך הוצגה בפני חברי המטה מצגת מרשימה על ידי יו"ר גרנות עמית בן יצחק, ושני המנכ"לים אורי בז'רנו ושרון שלזינגר. על הסיור כולו ניצחה גל מוסיוב שאחראית בארגון על דוברות וקשרי ציבור.

המאיץ העסקי (אקסלרטור) "זרעים" ליזמים טכנולוגים מקיבוצים, השיק השבוע שלוחה חדשה במרחב החדשנותInnovalley  בעמק המעיינות. זהו שיתוף פעולה בין קרן "המשתלה" הטכנולוגית של קרן קמ"ע מבית התנועה הקיבוצית שתחתיה פועל המאיץ, לבין ארגון "משקי שאן" המאגד קיבוצים ומושבים במרחב עמק המעיינות, הגלבוע ועמק חרוד. משקי שאן ו"אחזקות שאן" הקימו את חברת Innovalley שמנהל צח פרנקל, חבר קיבוץ שדה נחום, ושעמה המשתלה תפעיל את מאיץ "זרעים" במספר קיבוצים במרחב. בקרוב תקיםInnovalley  גם חממה טכנולוגית לחברות סטארטאפ מקומיות.

רפי נבו, מנכ"ל המשתלה מסביר: "מאיץ זרעים מסייע ליזמים טכנולוגים מתחילים מקיבוצים, או בעלי רעיונות ופתרונות טכנולוגים המתאימים לקיבוצים (חקלאות, תעשייה, חברה וקהילה), במימוש צעדי היזמות הראשונים שלהם בדרך לבניית חברה עסקית, לפיתוח המוצר, לביצוע "פיילוט" ולהגעה למשקיעים וללקוחות ראשונים. כל זאת במשך 6 חודשים. המשתלה תסייע לחברות סטארטאפ להתחבר ולהכניס חדשנות גם במפעלים. תמיכה משמעותית ניתנת גם מצד איגוד התעשייה הקיבוצית, באמצעות שירותיו למפעלים בעמק שכולם חברים בו, ובאמצעות כלי הסיוע הממשלתיים – זירת הייצור המתקדם ברשות החדשנות ומסלולי תמיכות של רשות ההשקעות ומשרד החקלאות".

דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית ומנכ"ל קרן קמ"ע: "בשנים האחרונות מאותגרת כלכלת עמק המעיינות על ידי מתקפה רגולטורית בלתי נתפסת באמצעות מדיניות ממשלתית שאיבדה את הצפון ואת המצפן: הסרת המכסים על ייבוא דגים, תיקון 27 בחוק מים, הקשיים בענף הפטם והרפורמה המתוכננת בענף החלב. לצד המאבק לסיכול ולהקטנת נזקי אותן גזירות, נעמד האזור  בכוחות עצמו על רגליו ומקדם תשתית לכלכלה עתידית, המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת, המהווה מצדה אבן שואבת לאוכלוסיה צעירה ומשכילה. התנועה הקיבוצית, באמצעות קמ"ע והמשתלה ניצבות שכם אל שכם עם קיבוצי עמק המעיינות במאבקים הרגולטורים, בחיזוק כלכלת הקיבוצים, בסיוע מאסיבי לבנייה לקליטה - ובתמיכה בהקמת התשתית לכלכלה טכנולוגית מתקדמת באמצעות מאיץ זרעים".

עשרות צעירים וצעירות חברי "הרשת", קהילת הצעירים של התנועה הקיבוצית מבית אגף צעירים ומעורבות בחברה, נפגשו אמש (6.3) לאירוע ה-"שמאלtalk" הראשון שהתקיים ב"פאבא" בעין החורש כדי לדבר על פוליטיקה, שלטון ומה שביניהם. 
האירוע כלל "MEETUP" פוליטי בין הצעירים והצעירות, הרצאה מרתקת של הכתב הפוליטי של עיתון ה"ארץ", חיים לוינסון, שסיפר לנוכחים על מאחוריי הקלעים של המערכת הפוליטית במערכת הבחירות 2019. לפני ההרצאה הנוכחים התחלקו למספר קבוצות קטנות בהנחיית בוגרי תכנית המנהיגות "שבילים – לציונות וצדק חברתי" מבית אגף צעירים ומעורבות בחברה וקרן ברל כצנלסון, בהן ערכו היכרות ושוחחו על פוליטיקה וכיצד ניתן להתארגן לקראת הבחירות.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, הודתה למי שהגיע ואמרה כי "אנחנו כאן ככתובת עבורכם לכל יוזמה, רעיון או פעילות. עלינו לחשוב איך אנחנו משפיעים כקבוצת צעירים בני קיבוצים על החברה בישראל, ולא רק על סביבתנו הקרובה. השינוי מתחיל באנשים והמפגש הזה מחבר בין אנשים ורעיונות, ובתקווה שיוביל גם לשינוי המציאות." 

עופרי רביב, מנהל אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה: "אני זוכר שכשגדלתי בקיבוץ גשר בשנות התשעים, הייתי מעורב בבחירות כבר בגיל 14 ויצאתי לצמתים באזור. בעשור האחרון קצת שקענו כציבור, ואיפה שאנחנו לא נהיה - אחרים יהיו. אנחנו כתנועה קיבוצית לא מתביישים לעסוק בפוליטיקה, וחשוב שכל אחד יהיה פעיל וישפיע באזור שלו."

בוגרי תכנית 'שבילים' מארגנים עוד אירועים כאלה, בהם  צעירים מדברים על פוליטיקה ועל איך עושים שינוי. 
ה"שמאלtalk" רוצה להגיע גם אליכם! לכל מי שמעוניין שנגיע לפאב הקיבוצי שלו, למועדון לחבר או לסלון הפרטי שלו שיצור קשר.

ליצירת קשר:
נחשון: 0508823142
שלו: 0502122199
מיכאל:0528341859

לתוכניות והזדמנויות נוספות לצעירים וצעירות, הצטרפו לרשת הצעירים של התנועה הקיבוצית

https://hareshet-tkz.co.il/

https://www.facebook.com/groups/hareshet/

"המלחמה שבתוך המלחמה" זהו הנושא המרכזי שבו עסק יום העיון למובילי טקסי יום השואה במרחב הכפרי שהתקיים בשבוע הקודם  ביד ושם.
 יום העיון הוא פרי יוזמה משותפת ומבורכת של שלושת הגופים: התנועה הקיבוצית - מטה התרבות, תנועת המושבים ומרכז המועצות האזוריות .
בבוקר שמשי התכנסו מעל 90 משתתפים - מובילי טקסי יום השואה מהקיבוצים ומהמושבים ביד ושם ליום למידה והעשרה בהובלת ד"ר נעמה גליל, מנהלת מחלקת הדרכה, הנצחה ויחסי ציבור של "יד ושם".

היום החל בסיור במוזיאון ולאחר מכן המשיך בהנחייה על איך לבנות טקס נכון, רלוונטי, מותאם לקהל - מכבד ומכובד. ד"ר גלילי חשפה בפני המשתתפים מגוון תכנים בהקשר של הנושא המרכזי אשר ניתן לשלב בטקסים בישובים, ובנוסף סיפרה סיפורי ניצולים דרך יומנים, תמונות, אמנים ומחקרים שנעשו ביד ושם. המשתתפים נחשפו למאגר העצום והמתקדם של יד ושם, אשר ברובו הגדול פתוח לשימוש הקהל. משתתפי יום העיון הופתעו לגלות עד כמה המאגר מקצועי, ידידותי למשתמש ומאפשר, באמצעות עושר החומרים שבו, לבנות טקס משמעותי ורלוונטי .

יעל רז לחייני וריקי רז ממטה התרבות של התנועה הקיבוצית, ציינו כי הן בטוחות כי יום העיון העשיר את המשתתפים בתכנים ובאמצעים חדשים ולימד אותם על מקומו ומשמעותו של הזכרון בתוך הקהילה, כבוד לעבר ולמורשת ועל חשיבות זכרון והנצחת השואה.

בתקופתם של שוסטר ופלוט, מספר תושבי המועצה כמעט והוכפל מ-4,500 ל-9000 וזאת למרות האתגרים הרבים, ובכלל זה אתגרים בטחוניים, מולם עמדו תושבי האזור והמועצה.  

שוסטר הוביל את המועצה במהלך שלושת המבצעים הצבאיים - עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. פלוט, ששימש רמ"ט חירום, היה מבין מייסדי מערך החירום של המועצה - מערך הצח"י בישובים, תפיסת החוסן וההתנהלות הפנים קהילתית.

בערב הפרידה נכחו כ-400 מתושבי המועצה שהגיעו להיפרד, וכן לקחו חלק אישים רבים שעבדו עם עודד ואלון לאורך השנים. בין המברכים היו מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, ראש עיריית שדרות אלון דוידי וקצין העורף באוגדת עזה בחלק מהשנים, סא"ל אמיר בן דוד.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, שלפני תפקידו הנוכחי היה יו"ר של מספר קיבוצים במועצה בשער הנגב, אמר: "עבדתי לצדם של עודד ואלון תקופה ארוכה מאוד, כיו"ר קיבוצים בשער הנגב, ובשנים האחרונות כמזכ"ל התנועה הקיבוצית. היו אלה שנים מורכבות, מאתגרות, אשר בסיומן נמצאת המועצה האזורית הזאת בתנופת צמיחה חסרת תקדים. צמיחה המעידה כאלף עדים על כי עמדו בהצלחה רבה באתגרים המוכרים בפניהם ניצבים ישובי "עוטף עזה". אני מוכן להעיד מניסיוני שהשניים מהווים מודל לחיקוי של כל מי שרואה עצמו כמשרת ציבור. הלוואי שירבו כמותם. עודד ואלון, היה תענוג לעבוד אתכם, ואני בטוח כי עוד תמשיכו ותתרמו לאזור, לתנועה הקיבוצית ולמדינה כולה".

אלון דוידי, ששהה בחו"ל בעת האירוע אך דאג לשלוח ברכה מצולמת, והזכיר בדבריו את הסכם הגבולות ההיסטורי בין שדרות לשער הנגב שהובילו ביחד עמו שוסטר ופלוט. בהסכם הזכיר דוידי את איזור הפיתוח המשותפים בהם התגאה אלון - אזור המסחר "מול 7" ואיזור התעשייה "ספירים". בנוסף ציין דוידי כי היחסים של שדרות ושער הנגב, ואף יחסיו עם אלון, הצליחו לתקן ואף להעלים עשרות שנים של איבה בין הקיבוצים לעיירות הפיתוח. כל זאת, מתוך ההבנה כי פיתוח עוטף עזה תלוי בפיתוח המשותף של שתי הרשויות הצמודות, הוביל להסכם גבולות שנחתם באופן עצמאי וללא התערבות של משרד הפנים.

אירוע הניווט מס' 15 לזכרו של רב סרן תמיר מסד, בן קיבוץ כפר מסריק שנקטף בדמי ימיו, יתקיים ביום שבת הקרוב, 9.3.19 בשעה 9:00 בבוקר ביער ליד אנדרטת שיירת יחיעם, בהובלת המשפחה בשיתוף איגוד הניווט הארצי ומועדון הניווט מודיעין ובסיוע מחלקת הספורט של המועצה האזורית מטה אשר.

באוקטובר 1979 התגייס תמיר לצה"ל, לסיירת גולני ועבר את מסלול האימון היחידתי. סיים קורס קצינים וחזר לסיירת לפקד על צוות צעיר, איתו יצא למלחמת שלום הגליל ולקרב על הבופור, שם נהרגו שישה מחבריו לסיירת. למחרת הכיבוש פגש תמיר בפסגת הבופור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, ואת שר הביטחון דאז, אריאל שרון, שהגיעו לביקור. התמונות שצולמו במפגש זה והתפרסמו בתקשורת, הפכו לאחד מסמליה של מלחמת לבנון.

במשך כל השנים, מאז השתחרר מהצבא הסדיר, שירת תמיר במילואים בפלוגת הסיור של חטיבת החי"ר "כרמלי", בחטיבה זו שירת במילואים גם אביו גיורא. בשנת 1997 התמנה לתפקיד מפקד הסיירת והועלה לדרגת רס"ן. בשנת 2001 סיים את תפקידו כמפקד הסיירת, והמשיך ללוותה במסגרת תפקידו במפקדת החטיבה.

במסגרת תפקידו במפקדת החטיבה, יצא תמיר לשירות מילואים באוקטובר 2002 ובו נתבקש לארגן חיילים מיחידות שונות לשמירה ביישובי הגדה ובקו התפר. תמיר הגיע ביום ראשון, כ"א בחשוון תשס"ג (27.10.2002), לתחנת הדלק באריאל – מקום מפגש של חיילים רבים לקראת יציאתם לתפקיד. משם היה אמור לחלק את חייליו למשימות שמירה ביישובי הגדה. לפתע הגיע למקום מחבל מתאבד. תמיר וחיילים נוספים נאבקו איתו ואז התפוצץ המטען שנשא על גופו.

בקרב זה נהרגו רס"ן תמיר מסד, רס"ל עמיהוד חסיד וסגן מתן זגרון, זכרם לברכה. 

ביום שבת הקרוב 9.3.19 יערך בחמדיה פסטיבל הבירה הראשון. במסגרת הפסטיבל תהיה במת הופעות חיות עם מופעים של הרכבי מוזיקה מהעמק,7 מבשלות בירה משתתפות בו עם מעל 25 סוגי בירה שונים מהחבית, דוכני אוכל מפנקים, דוכני אמנות ויצירה מהאזור, מתנפחים לילדים, ריהוט אלטרנטיבי, ואווירה טובה.
בנוסף, יהיה דוכן למתעניינים בקליטה לשכונה החדשה, שבחמדיה מספרים כי היא עם הנוף הכי יפה בעמק.
הכניסה חופשית, ובחמדיה מבקשים להזכיר שאם שותים - לא נוהגים.

יש לכם/ן עדיין תכניות אחרות לשבת??