כל מה שמעניין בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים - בניוזלטר השבועי

כאשר נכתבים "חוזרי המנכ"ל", ובהם הנחיות המדינה להתנהלות מסגרות החינוך, הם מיועדים לכלל אזרחי המדינה, ללא הבחנה בייחודיות של כל מגזר. למרות זאת ואולי בגלל זאת, הנרטיב של אגף חינוך, בתנועה הקיבוצית הוא -"שיתוף פעולה הוא הכרחי בכדי להמשיך לקיים את החינוך הקיבוצי".

בשנה האחרונה הגיעו ב"רשת הגן הקיבוצי" לשני הישגים משמעותיים עם  משרד החינוך כתוצאה מהכרות מעמיקה ודיאלוג פורה וחיובי.

1. צוות היגוי משותף-

בצוות חברות מפקחות מחוזיות מאגף קדם יסודי במשרד החינוך, מנהלות גיל רך במועצות האזוריות, ובקיבוצים. הצוות נפגש אחת לחודשיים בהתאם לתוכנית שנתית שנכתבה במשותף עם אורנה פז ראשת אגף קדם יסודי במשרד החינוך.

לשנה זו הוגדרו המטרות ויעדים הבאים:

• קיום תהליך של הדברות והתאמות לחינוך הקיבוצי, אשר יעשה תוך כדי למידת עמיתים העוסקת בנושאים המאתגרים את שני הצדדים.
• הגדרת תפקידה של מנהלת הגיל הרך היישובית- נכון להיום משרד החינוך אינו מכיר באופן רשמי בתפקידה של המנהלת וכתוצאה מכך נוצרים קונפליקטים ומתיחויות המעמידות לא פעם את הגננת בין הפטיש לסדן. הכרה בתפקידה של מנהלת המערכת תיצור שפה אחידה בגן ובמערכת החינוך היישובית וכך ייווצר בסיס חזק לעבודה ומטרות משותפות.
• הכרה בשולחן ההדרכה של הגן הקיבוצי- שולחן ההדרכה נותן מענה הדרכתי למנהלת המערכת ולאנשי הצוות בגיל הרך ומלווה את הקהילה. הכרה במדריכות תצמצם את מספר אנשי המקצוע הנכנסים לגן, ותיצור מעטפת פדגוגית וקהילתית מותאמת ובעלת יכולת לתת מענה מקצועי לחינוך הקיבוצי תוך כדי שיתופי פעולה ושיח עם משרד החינוך.

 כמיטב המסורת, נפתח השבוע קורס לרכזי תרבות בהובלת מטה התרבות באגף חברה של התנועה, בראשותה של ריקי רז. המפגש הראשון עסק בחג השבועות - מקורות החג ומסורות, וזו הקיבוצית וזו היהודית וכל מה שביניהן. וכן עסק המפגש ב 'שיח רבים' בקהילה -כלי לתהליכים ודיונים בקיבוץ. בקורס משתתפים 25 רכזי תרבות מגרופית ועד אלרום, שלמדו, שיתפו ובדקו איך עושים תרבות בקהילה, איך פונים לאנשי הקהילה ואיך משתפים אותם בתרבות של כולנו. המשך הקורס יעסוק ביום כיפור בקיבוץ, הפקת אירועים, עבודה עם ממלאי תפקידים במועצה, שיתוף במידע על אירועים בקיבוץ ועוד.

 הקורס נבנה בהתאם לתפיסה של אגף חברה ומטה תרבות לפיה תרבות בקהילה היא אמצעי לחיבור, גיבוש ואוירה טובה בקהילה, ובד בבד היא מנוע לתהליכים בקיבוץ וחיזוק תחושת השייכות, מנוע לצמיחה ופיתוח ואמצעי נהדר לחיבור בין אנשים בקיבוץ.

בנוסף, במהלך פברואר התקיימו שלושה מפגשים לרכזי תרבות אזוריים: בצפון, במרכז ובדרום ליצירת שיתוף עמיתים, למידה על הנעשה בקהילות אחרות וחיזוק השיח על מקום ותפקיד התרבות בקהילה.

 ריקי רז, מנהלת מטה התרבות, אירועים ותוכן בתנועה: "במפגשים זכינו לשמוע על תוכניות תרבות מפי רכזי התרבות ומנהלי הקהילה בקיבוצים בהם ביקרנו ועל מקום התרבות בקהילה. עוד סיירנו בקיבוצים וראינו כיצד יוזמות שונות בקיבוצים משתלבות בעשייה התרבותית ומהוות רובד נוסף בעשיה הקהילתית. מטה תרבות רואה בתרבות בקיבוץ כלי לבינוי ופיתוח קהילה ובנוסף לקורס ולמפגשים האזוריים, רכזי התרבות מגיעים לימי עיון ואירועים בנושאים רלוונטיים וניכרת השקעה רבה של הרכזים בלמידה איך עושים את התרבות בקיבוצים טוב יותר. בתקופה הקרובה נמשיך עם המפגשים האזוריים, ניפגש עם רכזים, נארגן ימי למידה והעשרה – והכל כדי שלכולנו יהיו חיי חברה עשירים בקהילה התרבות שלנו היא הראי לקהילה שלנו, והיא גם המנוע שלנו למפגשים, לצמיחה ולהווי קיבוצי משותף".

תכנית שבילים הינה אחת מתוכניות הבוגרים שרשת הצעירים מובילה במטרה לפתח ולקדם מנהיגות צעירה. בתוכנית לקחו חלק 20 צעירות וצעירים מהקיבוצים וההתיישבות העובדת, שביקשו לקחת חלק בלמידה וחידוד תפיסת עולמם ולהיות אנשים יוזמים ומשפיעים במסגרות חייהם ובחברה הישראלית כולה.

התוכנית כללה 12 מפגשים שבועיים מדי יום רביעי וכן סמינר דו-יומי באמצע התכנית. במהלך המפגשים עסקו משתתפי ומשתתפות התוכנית בנושאים מדיניים-ביטחוניים, חברתיים-כלכליים ודמוקרטיים-אזרחיים, באמצעות מפגשים עם שורת מרצים ואנשי ציבור כמו הח"כים עמר בר-לב וסתיו שפיר, הרב עו"ד גלעד קריב מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, העיתונאית לשעבר ויועצת התקשורת מיה בנגל, רמי הוד – מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, שי צ'רפנוב -מנהל תכניות המנהיגות בקרן ברל כצנלסון, מנכ"לית התנועה הדס דניאלי-ילין, המשנה למזכ"ל התנועה גיל לין ועוד. 

אחת ממטרות העל של התוכנית היתה ליצור סל כלים להעצמה אישית, מנהיגות וחזון לשינוי ועיצוב פני המדינה והקהילה וכן גיבוש עתודת מנהיגות חברתית ופוליטית של בוגרי מסגרות התנועה הקיבוצית וארגונים הקשורים אליה.

עופרי רביב ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית אמר לנוכחים: "הפעילות הראשונה שהגעתי אליה לאחר כניסתי לתפקיד, הייתה מפגש של שבילים, ואני לא מתחרט על כך. יש פה שותפות נהדרת שאנחנו מאוד שמחים עליה ויש לה פוטנציאל גדול הן לתנועה הקיבוצית והן לכם – בני ובנות הקיבוצים. הרבה מאוד שנים היינו עסוקים בעצמנו וכיום קורה משהו בתנועה הקיבוצית ואנחנו לא מפחדים להגיד את מה שאנחנו חושבים ולשאת במשימות קיבוציות.

במפגש הסיכום הגיע לדבר עם המשתתפים ח"כ איציק שמולי שנבחר השבוע במקום הראשון בפריימריז של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-21. שמולי ציין שזה המפגש הראשון שאליו הוא מגיע מאז שהסתיימו הפריימריז. "מה שאתם עושים פה זה דבר מדהים ונדרש. חלק גדול ממה שאיבדנו במהלך הדרך זה הדבר הזה שנקרא השקעה בתשתיות, כמו שעושה הימין. גם אני חטאתי בזה כשהייתי יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אורנים ואמרתי שאני לא רוצה פוליטיקה בקמפוס. אני מאמין שחייבים לעבוד גם על התודעה הפוליטית וגם על הפעולה בשטח במקביל. חייבים להשקיע בשניהם. הימין מנצל זאת כדי להרים ראש ולעלות להתקפה גם במקומות שעד לפני כמה שנים הוא לא היה נוכח בו. קיימים שלושה מכוני מחקר בימין הכלכלי שהם ממש כמו "מסיבת התה" במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית. המכונים האלה מקיימים שיתופי פעולה עם תקשורת הימין ו"מכשירים את הלבבות"."

משתתפי התכנית סיכמו ואמרו כי התכנים היו עשירים ומלמדים, ונגעו במגוון רחב של נושאים. הם חיכו בקוצר רוח למפגשים בימי רביעי. נוצרה קבוצה שתוכל להמשיך ולפעול יחד בהמשך, והסמינר שנערך בשפיים היה חשוב מאוד ויצר גיבוש וכנות בין חברי הקבוצה.

הבחירות לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-21 התקיימו ביום ב' 11.2.2019 ועקב העומס הרב בקלפיות והתורים, הוארכו שעות ההצבעה בכל 84 הקלפיות עד השעה 21:30. סך הכל הצביעו כ56% מכלל המתפקדים שהם 33,672 מצביעים מתוך 59,807 חברי מפלגה. במחוז הקיבוצים, לו מובטח המקום ה-14 ברשימה (הבטחת הייצוג הגבוהה ביותר מבין המחוזות) התמודדו שלושה מועמדים: גברי ברגיל (רמות מנשה), אילן לדרר (רמת השופט) וניר דומבק (גבעת עוז). מבין השלושה זכה ברגיל במספר הקולות הרב ביותר (3095), אחריו הגיע לדרר (2386) ולבסוף דומבק (300).

במחוז הקיבוצים יש כ-6800 בעלי זכות הצבעה, ובמהלך יום הבחירות הוצבו קלפיות ב-16 קיבוצים, למשך 4 שעות בכל קיבוץ. בעקבות קריאתה של התנועה הקיבוצים לחברים לממש את זכותם וללכת להצביע, ומדיווחים של נאמני הקיבוצים בהם היה קלפי, ניתן ללמוד כי אחוז ההצבעה היה גבוה יותר מאשר אחוז ההצבעה הכללי ונע בין 76%-85%. בשל מיעוט יחסי בפתיחת עמדות הצבעה בקלפי (שהיו ממוחשבות), ומספר השעות המוגבל לכל קלפי, נוצרו תורים ארוכים, ולעתים החברים המתינו במקום אפילו עד כשעה. מיעוט מהם ויתר על ההצבעה בשל כך, ובשל העומס בחלק מהקלפיות פתחו עמדות נוספות.

חברי מטה התנועה, שהיו באותו יום בסיור בדרום, הצביעו בקלפי בשדרות, בחברת עמיר פרץ ובני משפחתו.

חניק מרשק, מזכירת מחוז הקיבוצים: "אני שמחה על מעורבותם הגבוהה של החברים בבחירות המקדימות, אשר יצאו מהבית ונסעו לעתים אף כחצי שעה, ועמדו בתורים שהשתרכו, על מנת לממש את זכות ההצבעה. אני חושבת שנבחרה רשימה טובה, מגוונת עם קבלות של עשייה מוכחת בפעילותם בכנסת ובחברה ובכלל, ומקווה שרשימה זו תחזיר את המנדטים שנדדו מהמפלגה למפלגות אחרות בתקופה האחרונה. לפי התוצאות ניתן להסיק כי מרבית הקולות שקיבלו המתמודדים במחוז, הם מקרב חברי הקיבוצים. מרגע זה ואילך המחוז נערך לבחירות לכנסת ה-21 במטרה להשיג תוצאה דומה בקיבוצים כפי שקיבל המחנה הציוני בבחירות הקודמות."

תכנית המנהיגות המשותפת להכנה לשירות הציבורי ולתוכניות הצוערים - ביוזמת אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה  - יוצאת לדרך. המטרה של התוכנית היא לחשוף את הצעירים והצעירות לשירות הציבורי ולמגזר משרתי הציבור, ולהגביר את המוטיבציה להשתלב בעשייה הציבורית.

במהלך התכנית המשתתפים יפגשו עם ארגונים ומשרתי ציבור פורצי דרך במגוון זירות עשייה (ממשלה, שלטון מקומי, מגזר שלישי ועוד). בין הנושאים השונים שיילמדו בתכנית: סוגיות ליבה בחברה הישראלית, יסודות המנהל הציבורי, ממלכתיות ושירות המדינה, סמינר פוליטיקה ומדיניות ציבורית, כלכלת ישראל, הפרטה וההקשר הקיבוצי ומפגש חשיפה לתוכניות הצוערים השונות. בסיום התכנית, המשתתפים ייצאו עם סל כלים שיאפשר להם לבחור האם ברצונם להגיש מועמדות לתוכניות הצוערים ששם יוכלו להשתלב ולהתפתח בעמדות השפעה והובלה בשירות הציבורי.

'עתודות לישראל' היא תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל, המונה יותר ממיליון עובדות ועובדים, באמצעות משרתי ציבור המייצגים את שונות ומגוון האוכלוסיות בישראל ופועלים יחדיו במקצועיות, בערכיות, בממלכתיות, במוכוונות לאזרח, לטובת הכלל ובתכנון ארוך טווח. עתודות לישראל מפעילה תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים.

התכנית מסובסדת במלואה, מיועדת לגילאי 22-35, וכוללת עשרה מפגשים וסמינר בן יומיים בין החודשים בין החודשים מרץ-מאי 2019. 

* התכנית מותנית בריאיון קבלה.

 לפרטים נוספים: רותם שניצקי rotem@tkz.co.il

בתערוכה המקיפה מציג האמן יובל דניאלי חתך מורכב מתוך רצף יצירתו ארוכת השנים. דניאלי, שחי ופועל בקיבוץ המעפיל שבעמק חפר, ואוצר את אוספי האומנות בארכיון יד יערי, בונה את פעולתו האמנותית דרך חקירה ואספנות סקרניים של מוטיבים מקומיים ואוניברסאליים, סדורים במילון מושגים אישי ומוקפד המשמש כבסיס למתווים ולמחשבה. התערוכה מתמקדת בחמישה מהמושגים: ניו יורק, א.ד. גורדון, בית עלמין, פרש, דרכים.

בשנת 1973, רגע לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, שב דניאלי ממסע של שלושה חודשים בניו יורק, שהתאפשר תודות למלגת לימוד אמנות בה זכה. ניכר כי דווקא העיר הזרה, הדרמטית, מלאת הקסם והתשוקה, וחיבורה הישיר אל סצנת האמנות העכשווית והבינלאומית של אותו זמן, חידדה בו את תחושת שליחותו כאמן מקומי, המתמקד מעתה בנקודה בה נולד ובה הוא חי, בקיבוץ. דניאלי חוזר ומשתמש באלמנטים מתוך שפת הדימויים שיצר, כמו שדרת הברושים, הפרש והצבר, סמלים ארצישראליים הטעונים אצלו במשמעות וזיכרון אישי.

בין העבודות המוצגות בתערוכה מציב דניאלי פסל שתכנן במיוחד עבור חלל הגלריה ומסמל אנדרטה. הפסל, "זכרון ברושים", מבטא, לדברי האמן, מכלול תחושות של אבל, פרידה והנצחה בעולם סמלי, טקסי ודרמטי. "האנדרטה אינה נעה עם הזמן אלא מציינת אותו כתמרור, לטוב ולרע; מנציחה חלומות שהתגשמו והוחמצו לאורך מסלול חיינו המתקצרים".

זוּזוּ – גלריה להנעה תרבותית היא מרחב לקידום אמנות ותרבות עכשווית, באזור התעשייה עמק חפר. בנוסף לתערוכות מתקיימים בגלריה מפגשי אמן, סדנאות, הרצאות, אירועי מיצג, שיתופי פעולה אמנותיים ועוד.
גלריה זוּזוּ היא מעבדה פעילה למימוש והעמקת עשייה אמנותית, ולהצגת תערוכות רב תחומיות. הגלריה שואפת לתת מרחב ביטוי ופעולה לאמנים מתחומי הציור, הפיסול, הצילום והעיצוב החזותי, הרואים ביצירתם דרך חיים. אנו מאמינים כי הגלריה היא מנוף ליזמות ולעידוד חשיבה ויצירה. מרחב התצוגה משמש כמקור הזדמנויות ללימוד ולחיבור קהילות מקומיות עם עולם האמנות.

1. השקעה באזורים המאופיינים בדמוגרפיה חזקה, עם צפי לשוק שכירות עולה

ניסיון העבר מלמד שבניגוד לשכונות שממוקמות בפריפריה של הערים (Suburban) , ערים גדולות ואזורים הקרובים למרכזי תעסוקה חזקים נוטים פחות לשינויים דרסטיים במחירי השכירות, גם כאשר הביקוש יורד והריבית עולה. כדאי להשקיע באזורים שהאוכלוסייה בהם משכילה, השכר החציוני למשפחה (Household Income)  גבוה מהממוצע, והתושבים בהם מועסקים במגוון תעשיות. ערים בעלות מאפיינים אלה נוטות להיות מושפעות פחות מעלייה בריבית, ולהיפגע פחות במחירי השכירות ומירידה בהכנסה מהנכס .(NOI)

2. גידור סיכוני המינוף, ושמירה על רמת מינוף שמרנית ונמוכה יחסית

לפני כעשור פרץ משבר הנדל”ן בארה”ב, וכיוון שמימון נקבע כנגזרת משווי הנכס, רוכשי נכסים רבים נדרשו לשלם לבנקים למשכנתאות סכומים נוספים בשל ירידת ערך הנכסים (Deleveraging)  - דילול המינוף. הסכם ההלוואה בדרך כלל מאפשר לבנקים לדרוש סכום כסף נוסף עקב ירידה בהכנסות מהנכס וכתוצאה מכך גם בערכו. שוק הנדל”ן הוא מחזורי, וכל עוד המשקיעים בנדל”ן יצליחו להחזיק בנכס גם בתקופה של האטה כלכלית או מיתון, יהיה ניתן להרוויח ממכירתו כאשר המחזור ישוב לעלות.

3. ביזור השקעות ואלוקציית נכסים בקרנות השקעה

השקעה בקרן שמאגדת בתוכה כמה נכסים היא כלי לגידור הסיכון בתנאי מיתון או סטגנציה. ניסיון העבר מלמד שביזור השקעות נדל"ן בחו"ל, תוך חשיפה למספר רב של נכסים שאינם קורלטיביים אחד לשני, הוא כלי חשוב להשגת תשואה עודפת והצלחה בענף הנדל”ן.