יום אלון 2019: "יום פורה, מעניין ומעורר מחשבה במטרה ללמוד על מנהיגות ראויה"

"אני רואה לפניי קהל צעיר מגוון ומרגש, אשר בא ליום העיון הזה במטרה ללמוד על מנהיגות ראויה. אני סמוכה ובטוחה כי היה לכם יום פורה, מעניין ומעורר מחשבה, ואני מקווה שכל אחת ואחד מכם ימצא את הדרך שלו להטות שכם ולהיות מעורב בעשייה ערכית למען הכלל, ובכך לתרום לקידום ולטיפוח החברה הישראלית". כך – במילים יפות אלה – חתמה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות את "יום אלון 2019", שהתקיים ביום חמישי שעבר (14/2) בקיבוץ גינוסר, במלאת 39 שנים לפטירתו של יגאל אלון.

חיות, שהיתה בכירת האורחים באירוע, דיברה אל כ-500 חניכי מכינות קדם צבאיות ותלמידי תיכון, שהתקבצו ובאו אל בית יגאל אלון לרגל יום האזכרה השנתי, במטרה ללמוד על "מנהיגות ראויה לאור תפיסת הכלים השלובים של יגאל אלון". בית אלון עוסק באינטנסיביות לאורך כל השנה בפעילויות חינוך מגוונות ברוח מורשתו של מפקד הפלמ"ח, שר החינוך ושר החוץ המנוח, כדי לקדם ערכים של ציונות, מנהיגות, אחריות חברתית ושיתוף פעולה ואחווה בין האזרחים היהודים והערבים.

מאות הצעירים שהגיעו ליום האזכרה בשבוע שעבר, התכנסו ראשית לדיונים בשולחנות עגולים בהם התעמקו בדרכו ובחזונו של אלון וביכולת לתרגמם לפעולה בימינו אנו. אחר כך התכנסו ל"מליאה מרכזית" בה הופיעו לצד השופטת חיות דוברים בולטים נוספים: ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, הפעילה החברתית הדרוזית סביל חטאר, פרופ' שלמה אבינרי ויו"ר בית אלון יוסי קוצ'יק.

דיסקין אמר בנאומו: "המדינה שלנו חייבת גם חוסן חברתי וגם חוסן לאומי, כי בלעדיהם אין משמעות לחוסן הצבאי. וחוסן לאומי מושג באמצעות השגת מכנה לאומי משותף כמה שיותר רחב. חוסן לאומי חייב גם לעמוד על תשתית מוסרית. שום חקיקה לא תהפוך את המדינה שלנו ליהודית. הצביון היהודי יישמר רק אם יקרה דבר אחד, שאלון חשב עליו ודיבר עליו - איך נשמור רוב יהודי בתוך מדינה דמוקרטית, בדיוק כפי שהגה ב'תכנית אלון'".

גם שני הדוברים הבאים התייחסו לחוק הלאום, שנחקק לפני כמה חודשים. חטאר, צעירה בת 23 מהכפר ירכא שהתבלטה בקיץ האחרון במחאת הדרוזים כנגד החוק, אמרה בנאומה: "אם נתעלם מעניין השפה הערבית, מה שקיים בחוק הלאום לא באמת היה מפריע לאף אחד אם רק היו מוסיפים שם את המילים 'שוויון' ודמוקרטיה'. זה בהחלט יכול להיות פתח לשינוי". פרופ' אבינרי מצדו הטעים, כי "כל מי שחושב שחוק הלאום הוא ביטוי לציונות, טועה. הוא בדיוק ההפך למה שהרצל תיאר בחזונו כמדינת היהודים, המעניקה שוויון לכל אזרחיה". עוד הוסיף, כי "מיד לאחר הניצחון הגדול ב-67' הבין אלון שמנהיגות משלבת חזון וריאליזם. השילוב בין דמוגרפיה לגיאוגרפיה הנחה אותו בכל רגע מאז ועד מותו, ולהערכתי, צריך להנחות אותנו גם היום". 

קוצ'יק, שבסוף שנות השבעים שימש כעוזרו הפרלמנטרי של אלון, נתן לקהל הצעיר שיעור חשוב במנהיגות ודרך ארץ ברוח אלון: "כאשר אתם שופטים אנשים שהם מנהיגים שלכם, תשאלו את עצמכם קודם כל האם הם בני אדם, ויגאל היה בן אדם. והוא גם היה מצביא ענק ומדינאי נועז ודמוקרט בנשמתו. הוא לא הגיע להיות ראש ממשלה כיוון שהיה אנושי ולא דורסני, ולא היה מוכן לדרוך על אנשים בדרך לפסגה".

נשיאת העליון חיות, שהיתה כאמור אחרונת הדוברים, התייחסה בדבריה למורשת אלון, "שדיבר על חשיבות החינוך לערכים דמוקרטיים, בין היתר כבר עם הגיוס לצבא. אני מאמינה כי החינוך לערכים אלה כדאי שיתחיל כבר בגיל הגן. בתקופתו של אלון טרם נוסדו המכינות הקדם-צבאיות, אך ניתן לומר כי המסגרות החשובות והערכיות הללו בהחלט תואמות את רוחו ואת הגותו. הן מיועדות להכשיר את העתודה של הפיקוד הצבאי, והן מחנכות למעורבות חברתית ואזרחית על מנת לטפח את דור המנהיגות והמנהיגים הבא של החברה הישראלית".

בתום אירוע המליאה התקיימה בבית העלמין בגינוסר האזכרה עצמה בנוכחות  האורחים חניכי המכינות ובני משפחת אלון.