ח"כ ושר החינוך לשעבר, איש ההתיישבות והנגב, חבר קיבוץ חצרים וחתן פרס ישראל, אהרן ידלין הלך לעולמו בקיבוצו בגיל 96

ידלין היה מהעולים ל-11 הנקודות בנגב במוצאי יום כיפור בשנת 1946, והגיע ביחד עם קבוצה מהצופים לקיבוץ בארי שהוקם באותו הלילה. בשל חילוקי דעות פוליטיים עבר לקיבוץ חצרים בו חי עד היום.

הוא נבחר לכנסת הרביעית מטעם מפא"י וחזר אל בית הנבחרים לקראת סופה של הכנסת החמישית. באותה העת מונה לסגן שר החינוך. בממשלת רבין הראשונה מונה לשר החינוך. כשר החינוך הנחיל יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום, ותוכנן להחיל את יום הלימודים הארוך בכל הארץ, דבר שלא התממש אחריו. לאחר המהפך הפוליטי ב-1977, שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, עד לפרישתו מהכנסת בתחילת 1979.

מאז סיים את פעילותו בזירה הפוליטית הארצית המשיך ידלין לכהן בתפקידים ציבוריים רבים ובהם – מזכ"ל התק"ם בסוף שנות השמונים נוכח המשבר הגדול שעבר על הקיבוצים בכל הארץ, וכן כיהן כיו"ר יד טבנקין, תפקיד אותו סיים לאחרונה. בשנת 2005 זכה בפרס בן-גוריון, הניתן לתורמים לפיתוח הנגב ובשנת 2010 ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בנימוקי ועדת פרס ישראל נכתב בין היתר: "אהרן ידלין - פעיל ציבור למעלה משישים שנים, חבר כנסת ושר החינוך והתרבות - הוא דמות מופת של מי שהקדיש את כל חייו לעשייה חברתית ולהתנדבות במפעלים חברתיים וציבוריים רבים. במעשיו הוא שימש דוגמה ומופת אישי בדרכו, בנועם הליכותיו, ביושרו האישי, בצניעותו הרבה ובאהבת האדם שבו. אהרן ידלין הוא אחת הדמויות הבולטות מתקופת ראשית המדינה שנותרו עד עצם היום הזה במנהיגות תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית, והוא  נחשב לאחד ממעצבי דרכן החשובים.....

במעשיו ובאישיותו שימש אהרן ידלין דוגמה ומקור השראה וחיקוי לרבים מבני דורו שאותם הדריך, חינך והוביל בדרכו הייחודית לאורך שנים. אהרן ידלין מסמל את הטוב ואת היפה בארץ". 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לו: "אהרן היה "זקן השבט" שלנו. בשלל תפקידיו הקיבוציים והציבוריים שמר תמיד על היגיון בריא  צניעות רבה ודיבור "בגובה העיניים" עם כל בני שיחו. ממנהיגים ושליטים ועד לנערי תנועות הנוער. ראייתו הרחבה ועצמו הנבונה שימשה את מזכירי התנועה הקיבוצית לדורותיהם. נחסר אותו מאוד.

ידלין לא רק דיבר ציונות, אלא עשה ציונות מנעוריו. כחלק מהיותו מראשוני העולים ל-11 הנקודות בנגב, הוא קבע את גבולות המדינה והיה לאחד מבוני הנגב ומיישביה. אהרן הקפיד להגיע לכל אירוע של התנועה הקיבוצית ומוסדותיה ולהביע עמדה צלולה וברורה על מקומה של התנועה ושל חבריה בישראל של המאה ה-21. יותר מכל דבר היה אהרן איש חינוך ואיש הנגב. תנחומינו למשפחה, לחברי קיבוץ חצרים וכל מוקיריו".