להמשיך בעשייה גם אחרי שנת השירות
מטה התנועה הקיבוצית התכנס בשבוע שעבר לכנס ארגוני במסגרתו דנו פעילי התנועה בהתאמת המבנה הארגוני של התנועה לצרכי המציאות של ימינו. הפעילים דנו בסדרה של שינויים ארגוניים מתוכננים שמטרתם לקרב את מטה התנועה אל הקיבוצים, להיות זמינים יותר, נגישים יותר ואפקטיביים יותר. בין השינויים שנדונו בכנס ניתן למנות את חיזוק הקשר בין השטח לתנועה, חיזוק יכולת התנועה לספק מענה לצרכים ייחודיים של קיבוצים שונים, להביא את הידע והיכולת של התנועה אל הקיבוצים, להעביר את הידע שנצבר בקיבוצים אל קיבוצים אחרים ובנוסף, לחזור ולהיות גורם מעורב ומשמעותי בעשייה החברתית ובעיצוב החברה בישראל.
המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, מפרט כיצד יגיעו שינויים אלו לידי ביטוי -
"השינויים יהיו בשלושה תחומים עיקריים -
תפיסת הפעילות של "הקיבוץ במרכז", ממש כמו שבחברה עסקית רואים את הלקוח במרכז – יש לראות את הצרכים של הקיבוצים במרכז העשייה. זה אומר לעשות שינוי מסוים בצורת החשיבה וההתנהלות של מטה התנועה, כאשר הרכזים האזוריים הופכים להיות אנשי הקשר החשובים ביותר למענה לצרכי הקיבוצים.
עבודה רשתית, שמשמעותה שינוי בצורת ההתארגנות הפנימית בתנועה, הנובע מקצב השינויים הגדול של המציאות והאתגרים הרב-תחומיים מולם אנו ניצבים. על מנת להיות מסוגלים להגיב מהר מחד, ולהתמודד עם אתגרים הנוגעים למגוון תחומים מאידך. נדרש שילוב כוחות של כלל הידע והניסיון המצויים במטה התנועה ובקיבוצים. לצורך זה אנו נקים מטות רב-תחומיים, חוצי אגפים ומחלקות להתמודדות עם האתגרים של התנועה והקיבוצים.
צעירים ומעורבות בחברה - האתגר הגדול ביותר מולו אנחנו ניצבים הוא חידוש הרלוונטיות של הקיבוצים לחברה הישראלית. הכוונה היא שאחרי שנים רבות של מאבק הישרדות, בהן עסקה התנועה הקיבוצית בעיקר בעשייה פנימה על מנת להבטיח קיומה, אנו נמצאים במצב בו חברי הקיבוצים שואלים את עצמם – בשביל מה כל זה? בנוסף, הצעירים הרבים שמצטרפים כיום כחברים בתנועה הקיבוצית, מחפשים משמעות להיותם חברי קיבוצים".
לין מדגיש: "התנועה הקיבוצית, אשר הוקמה על מנת להגשים את הציונות חייבת לחזור לייעודה הבסיסי ולמצוא את המקומות בהם היא מסוגלת, צריכה ויכולה לתרום לכלל החברה הישראלית".
איך מחזירים עטרה ליושנה וגורמים לחברי הקיבוצים לפעול?
"ראשית, מכירים בחשיבות הנושא. אחר-כך מגדירים את הפתרונות הארגוניים שמאפשרים לנו לבצע זאת. לצורך כך, אנחנו עומדים להקים אגף חדש בתנועה הקיבוצית, 'אגף צעירים ומעורבות בחברה', שתפקידיו יהיו להוביל את כל מה שפירטתי בהתייחס לצורך לחזור ולהיות מעורבים בחברה. בנוסף ייתן האגף החדש מענה לצרכים של הצעירים בתנועה הקיבוצית ויעודד אותם לקחת על עצמם אחריות ומשימות חברתיות גם מחוץ לכותלי הקיבוץ. אנו נקים רשת בוגרים משולבת של כלל המסגרות אותן אנו מפעילים ולהן אנו שותפים – שנת השירות, גרעיני נח"ל, תנועות הנוער, המכינות הקדם צבאיות וכלל בוגרי החינוך הקיבוצי. נהיה עמם בקשר ונעודד אותם לפעול במגוון דרכים, בתקווה שנצליח למצוא כיווני עשייה שיתאימו לכולם".
תן דוגמא של הדברים.
"המשך עידוד צעירי התנועה הקיבוצית לשירות משמעותי בצה"ל. לאחר הצבא - התנדבות במגוון משימות לאומיות, הדרכה במחנות נוער בחו"ל, שליחות מטעם הסוכנות היהודית. וכן, השתתפות בפרויקטים של התנועה הקיבוצית ביחד עם שכנינו בפריפריה, כך אנו יוצרים בימים אלו שיתוף פעולה עם ירוחם והעומד בראש המועצה המקומית, מיכאל ביטון. בנוסף, נפעל ליצירת שיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים בהקמת קהילות סטודנטים משימתיות ובכלל זה הקמת קהילות משימתיות וקיבוצים עירוניים".
ומה לגבי עשייה בתוך הקיבוצים?
"כפי שאמרתי בתחילת דברי - תפקידה העיקרי של התנועה הוא לדאוג לצרכי הקיבוצים, ואנחנו לא שוכחים זאת לרגע. אולם, אחד האיומים העיקריים לעתידם של ילדינו, נכדינו ושלנו כחברה, הוא מצבה ואופייה של החברה הישראלית ואל לנו לשכוח זאת. אסור לנו להיות בועה מנותקת ומתבדלת. כמו כן, אנו מאמינים שהדרך לטפח מנהיגות צעירה היא באמצעות התמודדות אמתית עם אתגרים. הדרך שאותה אנו מציעים תאפשר לצעירים להתמודד עם אתגרים מורכבים ולהוביל עשייה בעצמם. עשייה זו תיתן להם כלים להיות מנהיגים בקיבוציהם. כשאנחנו מדברים על מנהיגות אנחנו מדברים על עשייה בקיבוצים, אבל לא פחות מכך גם בארגונים האזוריים, במועצות האזוריות וכמובן במוסדות השלטון במדינה.
הוספת תגובה חדשה