סדר ט"ו בשבט באווירה פחות חגיגית התקיים השבוע בבית הנשיא בסימן קריאת "אל נא תעקור נטוע", שיצאה מפי מגדלי הפירות והירקות והחקלאים שלקחו בו חלק.
בפתח האירוע הגישו החקלאים לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה, סלסלת פירות מטוב הארץ, בהם גם פירות ייחודיים ואקזוטיים.
בפתח דבריו פנה הנשיא לחקלאים ואמר: "דעו לכם, החקלאות היא ערך לא רק עסק, היא ערך מיסודות הציונות ואל לנו לנטוש אותו.״ הנשיא ביקש לפנות בקריאה אל ממשלת ישראל ואמר: ״החקלאים הם יסוד מיסודותיה של החברה, של מדינת ישראל והציונות."
בהמשך דבריו סיפר הנשיא על ארגון מגדלי הפירות בישראל שנציגיו השתתפו בסדר, והוקם במהלך המרד הערבי הגדול בשנות השלושים: "היישוב היהודי בארץ ישראל נאבק על יכולתו להתקיים. הנסיעה בדרכים הייתה מסוכנת, כנופיות פשטו בדרכים, בשדות ובפרדסים", הדגיש הנשיא והוסיף: "עצי פרי נעקרו ושדות הועלו באש אבל חקלאי ישראל בחרו בדרך של נטיעה, בדרך של בניין וזריעה. מתוך הקושי, מתוך המאבק, הם הצליחו להצמיח את החיים. והנה מדינת ישראל של היום היא מעצמת חקלאות המייצאת ידע חקלאי למקומות הקשים והמורכבים ביותר בעולם ומביאה להם ברכה".
מזכיר התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר: "אנחנו אנשי הקיבוצים והמושבים שקמים כל בוקר לעבודת האדמה ולבצע את כל המלאכות הללו נמצאים כאן היום, ומבקשים רק דבר אחד – שגם המדינה תכיר בחשיבות הרבה של עבודתנו. לא כדברים מהפה לחוץ, לא יום אחד או יומיים בשנה שמציינים, כמו היום, את החיבור לאדמה. החיבור לקרקע הוא- הוא הציונות המעשית. אסור שהדבר יהפוך למליצות נבובות ולציניות מתנשאת."
|
|
|
|
מגן שנהב, חקלאי מקיבוץ דפנה שעל גבול לבנון, מאחל לכולכם ט"ו בשבט שמח ומבקש - בואו נחגוג השנה בסימן כחול - לבן. כך גם נחזק את החקלאים, וגם נהנה מהפירות הכי טובים שיש!
לצפייה בדברים של מגן, לחצו על התמונה או כאן.
|
|
|
|
ותמונה היפה ביותר היא.....
מתוך מאות תמונות שהגיעו לתחרות ה'קיבוץ בתמונות' שערכה התנועה הקיבוצית זכתה במקום הראשון התמונה של עמוס גל שתפס יום ערפילי יפהפה באשדות יעקב איחוד
|
|
|
|
לאחר אינספור דיונים, וויכוחים והצבעות בבית התנועה הקיבוצית, חבר השופטים הנכבד הגיע להחלטה ובחר את שלושת הזוכים בתחרות "הקיבוץ בתמונות":
במקום השלישי (למטה משמאל) - דגן קרן מרביבים, עם ארבל המתוק שמקפץ במגפיים בשלולית
במקום השני (למטה מימין) - איריס לופטין מאפיקים, עם הנוף המהפנט של עמק הירדן
ובמקום הראשון (למעלה) - עמוס גל שתפס יום ערפילי יפהפה באשדות יעקב איחוד
המון תודה למשתתפות והמשתתפים ששלחו מאות תמונות יפות וקיבוציות, וברכות לשלושת הזוכים באלבומים מעוצבים מתנת לופה lupa!
|
|
|
|
במהלך השבוע קיבלתי הודעת טקסט, ואחר כך מייל, קצת ניסיונות להתעלם אבל המסר ברור. יום שישי בבקר כבר לא זמן עם המשפחה. צריך לייצג את התנועה באזכרה. ביום חמישי הוזמן זר ובשישי בבקר יוצא לאסוף אותו. אבל אז מתחילות המחשבות.
אזכרה?
20 שנה אחרי?
למי זה חשוב אם תהיה נציגות של התנועה או לא?
מגיע לבית הקברות,
המון ציבור מתקבץ, עוד ועוד אנשים מגיעים, בצורה מפתיע כמעט אין פרצופים מוכרים בקהל.
האזכרה מתחילה, שיר ודובר
עוד שיר ועוד דובר
הציניות מתחילה להעלם
נכון, יכולתי כעת לשתות קפה עם חברים, או להספיק עוד איו מטלה דחופה על המחשב, אך ב"צו התנועה" אני מוצא את עצמי מוקף בציבור כואב ומאמין.
ציבור שנותן כוח לחיים בארץ הזו, ציבור שנותן כוח למשפחה שאיבדה את בן הזקונים שלה.
ההבנה ש"התנועה" יצרה לי הזדמנות מתחילה לחלחל.
דגן מרביבים מתחיל לדבר, אותו דגן שאי מכיר כמי שניהל את פנימיית צפית, ריכז את הקן הקיבוצי של השומר הצעיר ונענה לקריאתנו לסייע במחזור היהודי-ערבי ברפסודיה בקיץ. אך דגן שמדבר הוא דגן שישב שבת לפני האסון הנורא, שבת לפני 20 שנה, על גבעה קרובה לנגבה וניסה לשכנע את תומר בשיחה חברית שאם אין ברירה והוא חייב לעזור את מוצב דלעת אז עדיף שיעשה זאת ביציאה לקצונה ולא בפציעה.
מהציניות כבר לא נשאר דבר היא הוחלפה בהערכה ותודה עמוקה על כך שהפעילות בתנועה מזמנת ואפילו מחייבת אותי למפגשים אנושיים מרגשים.
בדרך חזרה בנסיעה מזיקים אני עוצר וכותב לעצמי כמה מילים, ונזכר שלאורך האזכרה שלושה אנשים שונים ראו את הזר שאני מחזיק ושאלו בשם מי? וכשאמרתי "התנועה הקיבוצית" היה להם מבט מוזר בעיניים. שילוב של "למה ?" או "באמת ?" או אולי אפילו, "יש כזה דבר?"
לפחות לעצמי התשובה בשבת זו קצת יותר ברורה אז תודה
תודה למי שלא יכלו להגיע וביקשו שאחליף אותן
תודה למי שהתעקש שתהייה נציגות של התנועה בכל אזכרה של אסון המסוקים
ותודה למשפחתו וחבריו של תומר קידר שכבר עשרים שנה לא מפסיקים ליצור ולייצר זיכרון חי ונושם שלו ב"טיולי תומר" ביום הולדתו, בגבעת "תום ותומר" שלא מפסיקה לייצר ולארח
רשמים מהשתתפותי באזכרתו של תומר קידר נגבה 3/2/2017
|
|
|
|
יו"ר האופוזיציה והמחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג התאושש במהירות מהאירוע המוחי הקל והחולף שעבר עליו בערב שבת האחרון, ובאמצע השבוע הגיע אל שדות עמק יזרעאל המוריקים בקיבוץ יפעת לפגוש את 'האבא של החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית', צביקה לוי. הרצוג: " צביקה לוי האבא של החיילים הבודדים וגיבור ישראל בכל המובנים. כל מי שמכיר אותו יודע שמחלתו הקשה לא מונעת ממנו להמשיך ללוות אלפי חיילים בודדים מכל העולם ולחרוש את הארץ לארכה ולרוחבה.הבוקר קפצתי לבקר אותו ואת אשתו נעמי המקסימה בקיבוץ יפעת. שוחחנו על חיים ועל שליחות. מופת ישראלי! אין ראוי ממנו לקבל פרס ישראל על מפעל חייו".
|
|
|
|
|
אם תשאלו את ילדי הגנים בקיבוץ געתון מי זה נועם –הם בוודאי יאמרו -נועם הוא הגנן הכי הכי...
בטיולים לאורך כל השנה נועם מראה לילדים את כלי העבודה שלו.הוא נותן להם להחזיק , למשש ולגעת בכלי העבודה, ואפילו מלמד אותם לגזום צמחים.
השבוע לקראת טו בשבט התאספו כל ילדי הגנים, ולאחר ששתלו שתילים וגרפו עם עובדי הנוי את שטח "גן אלדד" הם הפתיעו את נועם בחולצה לבנה מעוטרת בצילום של מפגש בין ילדי הפעוטון לנועם מאחד הטיולים סוף שבוע נפלא לכולנו. רכזי חינוך, אנשי חינוך, הורים וכל מי שהנושא קרוב לליבו ורוצה ללמוד עוד על הפעילות בגיל הרך בקיבוצים, וכמובן לשתף את פעילותו מוזמן להכנס לדף הפייסבוק החדש של 'רשת הגן הקיבוצי' של אגף החינוך בתנועה הקיבוצית.
|
|
|
|
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט הודיע היום השבוע כי הוא מייעד את חגי רזניק (רביבים) לתפקיד מנכ"ל המשרד. המינוי טעון אישור ועדת המינויים שבנציבות שירות המדינה ואישור ממשלה.
חגי רזניק מילא תפקידים שונים בתחום המוניציפלי, האחרון שבהם מנכ״ל המועצה האזורית רמת נגב. כיום הוא מכהן כעוזרו הבכיר של השר לנושאים מקצועיים ואחראי בין היתר לתחום השיכון והדיור הציבורי.
רזניק חבר קיבוץ רביבים, נשוי ואב לשניים, בוגר תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון.
תמונה מתוך אתר האינטרנט של בית-ספר התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר
|
|
|
|
זו השנה הרביעית ברציפות שאגף החינוך בתנועה הקיבוצית מקיים פורום ליווי לרכזות ורכזי ההדרכה במועצות האזוריות. הפורום מפגיש רכזי הדרכה ממועצות אזוריות שונות ברחבי הארץ, ומאפשר למידה בקבוצת עמיתים. "רכזי ההדרכה" הם אלו המובילים את מפגשי מדריכי הנוער והילדים במועצות האזוריות, ומטרתו לשלב בין למידת תחומים ומודלים חינוכיים בצד למידת עמיתים בדרכים שונות ומובנות.
כשמדברים בשפה המקצועית – חינוך – רב המשותף בין המחנכים במרחב ההתיישבותי על המפריד. העיסוק עיקרו בקווי הדמיון ופחות בשוני שברור שקיים ממועצה למועצה ומאזור לאזור", מספרת אפרת קרינסקי מהחינוך החברתי באגף החינוך בתנועה הקיבוצית, אשר מובילה ומנחה את המפגשים ביחד עם חברה למחלקת 'שבילים', עילם בר-לב.
קרינסקי מספרת כיצד 'נולד' הרעיון להקמת הפורום: "הפורום נולד ברפסודיה, כשרכזת ההדרכה של המועצה האזורית מנשה, מאיה נבליצקי, פגשה אותי בשבוע הראשון לכניסתי לעבודה בתנועה הקיבוצית ואמרה: "עכשיו יש מי שידאג לנו....אפשר לסמוך עלייך כמי שהיתה רכזת הדרכה במועצה אזורית בני שמעון שתדאגי לנו וללמידה ההדדית? כמובן שלקחתי את האתגר בשתי ידיים והקמנו את הפורום".
חשוב לציין כי פורום הליווי והלמידה יועד עם הקמתו לעבודה עם רכזי ההדרכה במועצות בהן יש קיבוצים, ולו בשל הקושי להגיע למועצות שאין קיבוצים בתחומן. לשמחת קרינסקי ובר-לב מי שפנתה לאחרונה להצטרף לפורום היא יונת חדשי, רכזת ההדרכה של המועצה האזורית שומרון.
|
|
|
|
בשבוע הבא כמיטב המסורת יתקיים בצוותא מרתון מופעים בהפקת מטה התרבות. אולם חזן יתמלא מפה לפה והתחושה באוויר היא של הפנינג תרבותי. יום חשיפה זה מיועד לרכזי התרבות בקיבוצים, למנהלי פנאי וחברה, למנהלי מועדונים/פאבים אשר מטרתו לחשוף את רכזי תרבות למופעים ואמנים מתחומי התרבות השונים. באי המרתון יחוו 'טעימות' מ-12 מפעים מגוונים.
יום המרתון מתחיל בבוקר ומסתיים אחה"צ והכולל גם מפגש בלתי אמצעי של המשתתפים בזמן הקפה של הבוקר ובארוחת הצהריים. החשיפה מאפשרת לרכזי תרבות לבחור עבור קיבוצם את המופעים המתאימים ביותר לאופי קיבוצם ולתקציב העומד לרשותם.
הפעם במרתון מופעים אינטימיים המתאימים להתכנסות במועדון וגם מופעים גדולים המתאימים להתכנסויות תחת כיפת השמים - המתאימים לאביב ולקיץ הקרב...
שניים מהמופעים מגיעים אלינו היישר מהתנועה קיבוצית -
"ילד עם ציפור" - מסע אישי של רועי בירן מהרדוף
המופע מתאר חווית ילדות בקיבוץ, שמתוכה עולות שאלות של חיפוש אחר הקול האישי בתוך החברה הקיבוצית. המסע עובר בשבילי התבגרות, הורות ויתמות, כאב, שמחה ואהבה גדולה. הסיפור וההגשה האישיים של רועי בירן ( הרדוף) מאפשרים לקהל להיפגש עם נושאים אלו באופן מעמיק ועוצמתי, בלב רך ופתוח. המופע משלב מונולוגים, שירה מדוברת (ספוקן וורד), קטעי תמונות ומכתבים, נגינה ושירה.
דינה ולירון לינדמן
דינה ולירון - אם ובת (בית העמק) זמרות ויוצרות - שרות שירה הרמונית, בשפות וסגנונות שונים. מתאים כמופע מלא או כחלק מערב הנבנה יחד עם המזמין סביב נושא. דינה ולירון - מופיעות ברחבי הארץ בערבי תרבות, פסטיבלים, פאבים, קבלות שבת, פתיחות והשקות ועוד. מופיעות בליווי גיטרות , צ'לו, חליל וכלי הקשה, או בליווי גיטרות וחליל בלבד. שירתן מרגשת, ייחודית וחודרת ללב!
בתמונה: דינה ולירון לינדמן. יופיעו במרתון המופעים.
|
|
|
|
כמדי שנה, שמחים באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית להביא לידיעתכם את דבר קיומן של קרנות המסייעות לסטודנטים שהם חברי קיבוץ או גם בני קיבוץ:
הקרן ע"ש א. ד. גורדון - מיועדת לסטודנטים בני קיבוצים הלומדים בפקולטה לחקלאות ברחובות (לכל התארים ובכל התחומים).
"קרן בני הקיבוצים" - מיועדת לסטודנטים בני קיבוצים הלומדים באונ' העברית בירושלים (לכל התארים ובכל התחומים).
|
|
|
|
במסגרת פסטיבל דרום אדום שנחגג בכל שנה בחודש פברואר כבר כ-12 שנים לכבוד הכלניות ושאר הפרחים והצמחים שצובעים את הנגב המערבי בירוק אדום ורוד ושלל צבעי הקשת, ייערך מחר (שבת) בקיבוץ נירים זו השנה השלישית מדרחוב "נירים יוצרים". המדרחוב יתקיים בין השעות 10 ל-16
היוזמה התחילה ביוזמה של שתי חברות הקיבוץ - ענבל דובדבני (צורפת) ולילך צאיג אבן צור (בין היתר מעצבת בבדים ובעוגות), שהחליטו אחרי שנים של השתתפות בירידים במקומות שונים לארגן יריד בקיבוצן וצרפו אליהן את רותם איסר.
קיבוץ נירים כולו (כולל המזכירות והנהלת הקהילה) נרתם להפקת והפעלת המדרחוב. כל הדוכנים, המפעילים והמפיקים הם אנשי הקיבוץ שביום יום עוסקים בדברים אחרים ובשבת אחת מבשלים, מפעילים ומארחים את כל עם ישראל על מדשאות הקיבוץ.
לילך צאיג אבן צור, ממארגנות הארוע: "בשנה הראשונה התחלנו בקטן, ארחנו במרפסות הבתים שלנו. חשבנו, מי יבוא ומי יארח? היה מי שאירח והיו רבים שבאו להתארח. בעקבות ההצלחה והפקת המסקנות הופק בשנה שעברה מדרחוב נירים - כל הפעילות התרכזה באזור אחד במרכז הקיבוץ. הופתענו מכמות האנשים הגדולה שבאה ונהנתה ולכן גם השנה אנחנו מקיימים את הארוע. עושה רושם שמדרחוב נירים יוצרים נכנס למשבצת של מסורת בקיבוץ. למשל הנעורים יודעים ומתארגנים מראש על דוכן שבו הם מוכרים תוצרת חקלאית של נירים ועוד דברים וכך הם מגייסים כסף לפעילות בנעורים. גם השנה חוזרים על אותו עקרון - קיבוץ נירים מארח. נשמח אם תבואו להתארח בשבת הקרובה אצלנו ולראות שנירים זו קהילה חזקה, שמחה וססגונית שאוהבת לארח גם בעתות שלום!"
|
|
|
|
|
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו.
|
|
|
|
|
|
הוספת תגובה חדשה