content
"היעדרה של חובה חוקית לחסן מעודד למעשה סוג של טפילות חברתית"
עדי רמות, בעבר האחות הראשית של בית החולים יוספטל באילת וכיום עובדת במחלקת הבריאות והרווחה בתנועה הקיבוצית בטור מיוחד על המחלוקת בדבר החובה למתן חיסונים לילדים
האחות רונית מחסנת את מלכה במרפאה האזורית אילות. צילמה: עידית אושה
החיסונים נחשבים כטכנולוגיה הרפואית המוצלחת ביותר וזו שהצילה חיי אדם יותר מכל תרופה אחרת. על מנת לקבל את התוצאה המצופה ולהצלחת תכנית חיסונים – יש להבטיח שיעור התחסנות גבוה באוכלוסייה. מה שיבטיח יצירת "חסינות עדר" והגנה גם על תינוקות קטנים שעדיין לא חוסנו, על ילדים ומבוגרים שלא ניתן לחסנם בשל מחלת הרקע שלהם, וכן על כאלו שאמנם חוסנו אך אצלם החיסון לא יצר הגנה מספיקה. קיים קשר ברור בין ירידת שיעור ההתחסנות באוכלוסיה לבין עליית התחלואה והתמותה ממחלות מדבקות שכנגדן מחסנים.
במציאות הקיימת, בה שיעור ההתחסנות באוכלוסייה גבוה, מתרחשת ירידה דרסטית בשכיחות המחלות שכנגדן מחסנים. אבל דווקא כאשר הצלחת החיסונים היא כה בולטת, נוצרת בקרב חלק מהציבור מעין תחושת שאננות ובטחון שהמחלות הללו כבר לא מהוות איום ממשי. עם זאת עולה תחושת הדאגה מתופעות לוואי אמיתיות ולא אמיתיות של החיסונים, ורצון לקבלת החלטות עצמאיות לגבי בריאות הילדים - כל זה מוביל בסופו של דבר לירידה בשיעור ההתחסנות ועלייה בסיכון לתחלואה.
בקיום שגרת התחסנות אנחנו מתייחסים לשני מימדים: האחד - מניעת התפשטות מחולל המחלה באוכלוסיה - "חסינות העדר" והשני הגנה אישית על המחוסן.
הורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם, מן הטעם שאינם רוצים לחשוף אותם לסכנות הנלוות לחיסון, יכולים להרשות לעצמם לעשות כן, רק מאחר שרוב הציבור מחסן את ילדיו ומונע בכך את התפשטות המחלה.
היעדרה של חובה חוקית לחסן, מעודד למעשה סוג של טפילות חברתית, וככל שירבו ההורים שלא יחסנו - כך יגדל הסיכון לשובן של המחלות המדבקות המסכנות כפי שקורה שוב ושוב בקבוצות המתנגדות למתן חיסונים.
יש מקום לדון במציאת איזון בין ערכים של חובה, אחריות חברתית, שמירה על בריאות הציבור ובריאות הפרט לבין אלו של אוטונומיה, אינדיבידואליזם, חופש בחירה.
כאשת מקצוע בתחום הבריאות, אני סבורה כי יש לחייב את הפעלת שיגרת החיסונים במוסדות החינוך המשותפים כחלק מההבטחה להיותם מתחם בטוח עבור הילדים המתחנכים בהם. המשמעות, היא להבטיח כי במערכות החינוך הקיבוציות יקחו חלק רק ילדים מחוסנים על פי שגרת החיסונים של משרד הבריאות, למעט ילדים מדוכאי חיסון, עליהם אנחנו רוצים להגן.
עדי רמות (יטבתה) אחות במקצועה, ובעלת תואר שני בניהול מערכות בריאות, עובדת במחלקת בריאות ורווחה בתנועה הקיבוצית, שימשה במשך 12 כאחות הראשית של בית החולים יוספטל באילת ואחות איזורית במועצה איזורית אילות.
תגובות
נמאס לי ששומעים רק צד אחד אז הנה גם לצד השני יש מה לספר.
הסיפור שלנו מתחיל לפני שנתיים כבר בבית החולים בדרום הארץ
אישתי שתחייה ילדה תינוק בריא מתוק ומקסים במשקל 3 קילו 100
הצוות הרפואי בלי הרבה שאלות מיהר לחסן לנו את התינוק בצהבת בי פלוס מתן ויטמין קיי.
מספר שעות לאחר מכן התינוק בן יומו פיתח פרכוסים עד לרמה של הכחלה חריפה של הגוף. מזל גדול שזה קרה כבר בבית החולים ככה שהתינוק הועבר מייד לטיפול נמרץ עד שמצבו התייצב וכמו כן נשאר לאשפוז מספר ימים בבית החולים.
שניסינו להבין את פשר האירוע נאמר לנו מהרופאים שאין מה לעשות לפעמים תינוקות לא מסתגלים לאוויר העולם ודברים כאלה קורים לעיתים וכעת שמצבו יציב אין לנו מה לדאוג יהיה בסדר
התינוק שוחרר הביתה אנחנו נתנו אמון מלא במערכת הרפואה.
התינוק המשיך והתפתח יפה טופל בטיפת חלב והנה הגיע חיסון גיל חודשיים ותנחשו מה??? נכון שוב פרכוסים שוב הכחלה של הגוף
אישתי מאוד מצלצלת אליי מזל שהייתי בסביבה תוך מספר דקות כבר טסנו לבית החולים שם מצבו הצליחו שוב לייצב את מצבו שוב התינוק מאושפז מספר ימים בין לבין עובר מעקבים וניתורים אחר מוחו של הילד במחלקה נירולוגית.
שוב שניסנו להבין מה פשר הדבר תוך כדי שאנחנו מבהירים לרופאים שזה אירוע שני כבר ששוב זה לאחר חיסון...נאמר לנו שאולי הילד רגיש למשהו אולי הוא בכלל סובל מאפילפסיה ופשוט לא יודעים למה זה קרה...זורקים מליון ואחד אפשריות אבל בגלל החיסון שום פנים ואופן לא.
ואנחנו תמימים שכמנו נותנים אמון מלא במערכת הרפאית.
שוחררנו הביתה עם הנחיות להמשך עם תורים לכל מיני בדיקות ומעקבים.
בעשרת החודשים הבאים..התינוק התפתח יפה מאוד גדול בהתאם לגילו.
נהנו מילד חייכן שמח עליז מלא מרץ תקשורתי מאוד פעיל פשוט אהבה שאין לתאר.
בוקר יום בהיר בגיל שנה אישתי מקבלת טלפון מטיפת חלב תגיעי לעשות חיסון יש תורים פנויים תבואי מתי שרק נוח.
וכך היה הפעוט עשה את החיסון את ההמשך אני בטוח שאתם מבינים לבד.
רק שהפעם הפרכוסים היו כל כך קשים שהובילו את הילד לעילפון ואובדן הכרה.
מייד הזמנו אמבולנס שהגיע דיי מהר וטס לטיפול נמרץ.
הבנו שהילד איבד המון חמצן בדקות הקצרות עד שהגיע הניידת.
בבית החולים כבר נשברנו סופית שראינו את הילד שלנו מחובר להמון מכונות ומכשרים מתפללים שיצא מזה בנס
הפעם לא היה לנו ספק הוא נפגע מהחיסון רק חבל שזה כבר היתה הזדמנות אחת יותר מידיי.
הנזק שנוצר לילד במוח הוא בלתי הפיך ומה אתם חושבים...שהרופאים הודו שהחיסון הוא זה שפגע בו??? גם הפעם לא זה כבר פשוט הזויי מה בעייה להגיד להורים הילד שלכם לא היה צריך להתחסן. איך לא נדלקה לכם מנורה כבר מאירוע הראשון אחריי הלידה?? יעשו הכל כדיי לחסן?? היה כאן מחדל ענק של מערכת שלמה שכשלה ומי משלם את המחיר?? תינוק קטן!
אז שוחררנו הביתה לאחר שבועות בבית חולים אם ילד חדש ומלא ״הוראות הפעלה״
מילד חייכן שמח עליז פעלתן תקשורתי קיבלנו ילד עם בעיות גפיים קשות בעיות דיבור ותקשורת קשות. אני לא צריך לספר לכם איזה הבדל זה לגדל ילד כזה לעומת ילד רגיל!
אישתי עזבה את מקום עבודתה לטובות הילד בשעה שאני עובד שעות נוספות כדי לסגור את החודש וכדי לממן טיפולים (שלרוב הם פרטיים) אבל זה טיפה של מים בים הגדול לעומת מפח הנפש הגדול שעברנו והמסורים שהילד עבר.
לסיכום בגלל הטיפשות שלי וחוסר הידע נכנעתי ללחץ הרופאים וטיפת חלב לחסן...והנה נכנסתי לסטטיסטיקה שלהיות הורה לילד שנפגע. לא אגיד לאף אחד לא לחסן כי אני בדעה שכל אחד יבדוק ויקח אחריות על מה שהוא עושה...ההחלטה אם לחסן או לא צריכה להיות בידיים שלכם ולא של אף אחד אחר שמפעיל עליכם לחץ כזה או אחר.
דבר אחרון איני מחפש להוכיח דבר אתם יכולים להאמין ויכולים גם לא זה בסדר גמור.
הרבה מרימים גבה וחושבים שהפוסט נכתב מפרופיל פקטיבי...אז לא היא פקטיבי מי שיסתכל טוב יראה שהדף פעיל מאפריל 2015
והוא משרת עסק ליבוא חלפים מעולם הרכב שרק חברים בו נהנהים מתוכן (בגלל התחרות בשוק של עולם הרכב) וזה המקום שיותר קל לי להתבטא בו ולשפוך עליו את מה שאני נושא עליי כבר זמן מה תודה על הסבלנות ההקשבה וההבנה!
לצערנו יש אלפי ילדים שנפגעים מהחיסונים בכל שנה.
אין ספק שיש חיסונים אשר השפיעו בצורה דרמטית על בריאות האנושות (אבאבועות שחורות, פוליו, טטנוס וכו'), ויש חיסונים אשר השפעתם היתה פחותה באופן ניכר.
כאשר מחסנים מחד, ומאידך מתבססים על "חיסון העדר", מבינים שהחיסון עצמו, אינו מספיק טוב.
חשוב להבין שישנן מחלות ילדות, שהחיסון להן כיום, עלול לפגוע המבוגר בעתיד, מכיוון שאלו מחלות שילדים עוברים די בקלות, ואילו אצל מבוגרים, הן מחלות קשות מאוד (אדמת, חצבת, חזרת וכו'). כך שבעוד 20 שנה, כאשר החיסון כבר לא יהיה אפקטיבי, אותם מבוגרים שהתחלנו בילדות, יהיו פגיעים למחלות אלו.
לכן לחסן את כולם, בהכל, היא טעות אפידמיולוגית, שנשלם עליה בעתיד במלואה קשה.
במקום להטיף ש"צריך להתחסן", ראוי היה שתסבירי להורים מה היתרון (והחסרון) של כל חיסון, במועד כזה או אחר.
הרבה בריאות
ראו הוזהרתם.
200 הורים לילדים שנפגעו מחיסון מדברים
https://www.youtube.com/watch?v=BxsJENRkTAI&index=17&list=PLJpPObXpZncOfT0bG2ghgkVb2Nxjd_bNe
הוספת תגובה חדשה