האמונה בנטיעה של השתיל החברתי

במאמר זה אנסה לתת לכם, הקוראים, אפשרות להיכנס לרחשי ליבי המקצועיים, להיות רגע בעולמו של איש חינוך ואולי אף לשנות במקצת את תפיסת העולם שלכם על מהותו של החינוך החברתי ולחברכם לעוצמתו. במאמר דעה זה אביא את הערכים המובילים היום את החינוך החברתי ומטרתם, אציב בפניכם את דעתי על הנוער, אחבר אתכם לכלי הנקרא חיברות , למשמעות ההורית, למקומה של מסורת קיבוצית ואיפה האחריות של ההורים בסופו של יום. חשוב לציין כי מדובר במאמר דעה, זוהי רק המלצה למתכון נכון יותר לחברה הישראלית בבואה לדון על עתיד הילדים והנוער שלה.

החינוך החברתי, בשנים האחרונות, שינה את צורתו ואת אופיו. אך מעולם, לדעתי, לא היה יותר רלוונטי. החינוך החברתי הוא המקום הבטוח הקיים בכל ישוב קהילתי ומטרתו לתת לילדים ולנוער מקום להתפתחות חברתית. הוא מגיע בכל מיני תצורות: המתנ"ס או מרחבי הפעילות הקיבוציים הקרויים בשפה המקומית :דואון, תלתון, מרכזון, תנועת נוער, חוגי סיור ועוד. כל אלו מהווים מקום לבחינתו של הפרט את עצמו בקבוצת השווים ואת קבוצת השווים את עצמה.

ערכים

על אילו ערכים אנו רוצים לגדל את ילדנו? זו שאלה מורכבת העולה מידיי יום בכל תא משפחתי. האם נגדל את ילדנו על ברכיי הערכים הסוציאליסטים? האם על ברכיי הערכים הקפיטליסטים? האם ניתן לשלב ביניהם? החיים בחברה המערבית היום נמצאים בין הקפיטליזם לסוציאליזם. התא המשפחתי הינו קפיטליסטי ונמצא כל יום במרדף יומיומי של הישרדות כלכלית ובמרוץ המוכתב על ידי תרבות צריכה. אל מול מרדף זה נמצא הרצון לחיות בקהילה ולגדל את ילדנו בסביבה ירוקה ותרבותית, לשם כך צריך להטמיע בילדנו לא מעט ערכים סוציאליסטים. הקיבוץ המתחדש או הישוב הקהילתי רואה בערכי הקהילה: סולידריות, מפגשי תרבות משותפים, ראיית האחר - צרכיו ושייכותו בסיס לקיומו. הישוב הקהילתי משקיע משאבים לא מעטים לשימור ערכים אלו על ידי תקציבים ועל ידי עוגנים בצורת סבסוד, כך שכל אחד יכול להיות חלק. אך האם זה מספיק? האם הכסף הוא הדבר היחיד שמניע את ערכי הקהילה או שמע יש צורך בעבודה פנימית של התא המשפחתי על מנת שיוכל להוות מודל לחיקוי? לדעתי לתא המשפחתי יש עבודה רבה ולא פשוטה.

מה הם הערכים שעל בסיסם אנו חייבים לגדל את ילדנו? לדעתי : צניעות, סולידריות, ראיית האחר, קבלת השונה, או כנאמר "ואהבת לרעך כמוך". לדעתי אלו גם ערכיו של הישוב הקהילתי שאנו מחנכים לרגליהם ושואפים אליהם בחינוך החברתי.

ערכיו של הישוב הקהילתי, בכל רמה, ישתקפו בסדר היום החברתי אם התא המשפחתי יזדהה עימם, אם המבוגרים בתא המשפחתי יאמינו בערכים אלו ויראו בהם כלים לחינוך ילדיהם דרך דוגמה אישית ובנוסף יאמינו שהחברה שלנו זקוקה, אולי יותר מפעם, לערכים אלו.

הנוער של היום

מי הוא הנוער של היום? את "הנוער של היום" אני חווה כבר עשור. הנוער של 2019 שונה מהנוער של 2009 וגם ההורים שלו שונים זה מזה אך הבסיס לא השתנה. הם מחפשים להיות יחד, לא רק במסכים. הם רואים אחד את השני מידיי יום ומשוועים להיות חלק מקבוצת שייכות. אז למה זה כל כך מורכב? לדעתי זה מורכב מכמה סיבות ואציין את המרכזיות:

1. הם מוצפים בהמון מידע, בהמון דרישות לעתידם והם עייפים מלהיות בתוך המכונה הזו שדורשת מהם להיות יותר טובים על בסיס הציונים ובהשוואה לאחר.

2. עולם המבוגרים סביבם לא מהווה להם דוגמה מספקת איך להיות חברתיים ,אז הם מתנסים בשלל החוויות המוצגות במדיה ובפחות מתנסים על בסיס החוויה הבין דורית, זו שהועברה אלינו כאשר אנו היינו ילדים ונוער.

3. תרבות הצריכה מצליחה להביא לסיפוק רגשי מהיר וקל. כך נוצר מיסוך לא קטן על הזדמנויות לריגושים איכותיים הנוצרים בשלל התהליכים החברתיים.

אבל הנוער לא מוותר, הוא נפגש אחד עם השני במסיבות, במרפסות וגם במקומות פחות איכותיים. הוא לא מוותר על המפגש החברתי ובמקביל זועק לתיווך של עולם המבוגרים, לספר הוראות הפעלה "כיצד נכון להיות אחד עם השני" .

כאן אנו, אנשי החינוך, צריכים את ההורים כשותפים. כאן מגיע מקומו של ההורה בחינוך, אתם מודל החיקוי של ילדכם כול רגע וכול שעה.

הורים ומקומם בניווט עתיד ילדיהם

אתם ההורים שלהם, אתם הבאתם אותם לעולם שנהיה מורכב יותר מרגע לרגע, עולם שחסרות בו תשובות להמון שאלות ובמקביל האינטרנט מוצף בתשובות מוכנות מראש וטכניות שלא תמיד ברור האם יש קשר בין השאלה שנשאלת לתשובה ש"דר' גוגל" נתן.

אבל אין מישהו שיודע יותר טוב מכם להגיע אל ילדיכם. מקומכם בעולם הוא להיות רגישים ואסרטיביים בעת ובעונה אחת. לתת לנוער דוגמה אישית איך להתנהל בעולם החברתי, לחבק שקשה, לבנות יחד מנעד של רגשות וממש ללמדו איך להיות אדם טוב יותר. במקביל להציב לו שיקופים על התנהגותו בשלב ההתנסות החברתית וגם לסמן גבולות אדומים. אין מסלול אחד, זה מסלול שמשתנה, זה הרבה פעמים להיתקע בדרך ללא מוצא ולא פעם מחשבים מסלול מחדש, המהירות אינה קובעת, מה שקובע היא האמונה כי תגיעו ביחד ליעד וזה הדבר החשוב ביותר בשבילו, או בשבילה.

מקומו של החינוך הקהילתי

החינוך הקהילתי הוא פלטפורמה לניסויי וטעייה חברתיים. במרחב הזה ישנם לא מעט הזדמנויות להתרוממות  ולמעידות במקביל ללמידה אין סופית מהתהליך החברתי. אנשי החינוך החברתי, לפחות רוב אלו שהכרתי, מסורים למשימה ומאפשרים לנוער להתמודד עם המרחב החברתי במרכזים החברתיים של אחה"צ, בתנועות הנוער ובחוגים. אתם ההורים צריכים לבדוק מה נכון לילדיכם, ביחד איתם, ולאפשר להם כמה שיותר מפגשים חברתיים כאלו. במרחבים הללו הם  ילמדו  כיצד להיות עם עצמם וכיצד להתמודד עם תהליכים חברתיים, עשייה חברתית שתאפשר להם להיות בני-אדם הרואים את החברה  כמרחב להתפתחות אינטלקטואלית, רגשית וחברתית.

מסורת ומשמעותה

המסורת הינה כלי חזק המצוי בלא מעט ישובים קהילתיים. אמנם היא השתנתה במהלך השנים אך עדיין מהווה פלטפורמה חברתית ראשונה במעלה. הפרט לומד את החוקים, את הסביבה, את מה היה עד שהוא הגיע, מה נכון לעשות דרך תהליכים חברתיים הנשמרים בתודעת ההתפתחות החברתית לשנים ארוכות. זה מתאפשר במוסד חינוכי בעל מסורת של 60 שנה ומתאפשר בישוב קהילתי בו יש פעילות נוער בעלת מסורת קצרת שנים עם ליווי של אנשי חינוך מבוגרים. המשמעות של המסורת היא גם "והגדת לבנך" מה שנקרא -משהו גדול ממני שאני חלק ממנו, מסורת המאפשרת לפרט להסתמך על הצלחות העבר בכדי להתפתח חברתית. אנו מחויבים למסורת בכדי לשמר את הממשקים הקהילתיים שלנו, מחויבים לשנותה בהתאם לצורך אך לא לבטלה על בסיס קושי או מצוקה כלכלית רגעית

הרצון לקחת אחריות

אז של מי האחריות? על מי מונחת משקולת האחריות? לדעתי האחריות היא של ההורים, המבוגר האחראי. זו טעות להניח על המזבח הקפיטליסטי את ערכיה החברתיים של החברה. גם אם המחיר הוא ויתורים צרכניים כגון : בית גדול, רכב מפואר טיול לחו"ל ועוד. כול אלו ריגושים שלא יחליפו, אף לו מעט, את מה שחינוך חברתי איכותי ותהליכים קהילתיים יתנו לכם ,לילדכם, לקהילה שלכם ולתא המשפחתי. הם דורשים ממכם יותר, בעיקר בימים אלו כשהכול נמדד בפרמטרים המוכתבים על ידי תרבות הצריכה.

לסיכום

מוטלת על ההורים משימה לא קלה, כחלק מחברה, כדמויות למושא והערצה על ידי ילדיהם ואל לכם לשכוח זאת גם ברגעים מורכבים כשהם מצפים ממכם, גם אם הם לא יודעים זאת או לא אומרים זאת בפרוש.

===================================

    פז רייזל הוא יו"ר ועדת החינוך בקיבוץ יד מרדכי