בייניש בבית לוחמי הגטאות: "עוצמתה וייחודה של השואה מחייבת לא לעשות בה שימוש בנסיבות פוליטיות חולפות ובהתמודדות היומיומית עם בעיות המדינה"

אלפי אנשים הגיעו לעצרת המרכזית לנעילת יום השואה והגבורה בהנחיית שירי ארצי, שהתקיימה בבית לוחמי הגטאות. התכנית התקיימה השנה תחת הכותרת "אנו יודעים כי יש לנו מולדת" בסימן 70 שנה למדינת ישראל. בשנה זו נערך לראשונה לפני פתיחת העצרת "מצעד הגבורה" בהשתתפות מאות צועדים, יוזמה של קציני צה"ל בוגרי קורס מפקדי פלוגות בסדיר ובמילואים, שקראו לאזרחי המדינה לצעוד יחד למטרת חיזוק זיכרון השואה באמצעות הנצחה אקטיבית המתמקדת בגבורתם היומיומית של השורדים ובקדושת החיים. כמו כן, 6 ניצולי שואה הדליקו משואות בעצרת, הקשרית ממרד גטו ורשה עליזה ויטיס שומרון נשאה את דבר הלוחמים, ומשה ליפר בנה של חסידת אומות העולם בלה ליפר ז"ל הניח את זר חסידי אומות העולם. בעצרת הופיעו הזמרת ענבל גרשקוביץ והמוזיקאי טל סונדק שהופיע עם הזמרת דינה קול בת ה-90, ניצולת מחנות אושוויץ ודכאו.

נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש, אמרה באירוע: "עוצמתה וייחודה של השואה מחייבת לא לעשות בה שימוש בנסיבות פוליטיות חולפות ובהתמודדות היומיומית עם בעיות המדינה. אין לשאת את שם השואה לשווא. יש להשאירה כתופעה חד פעמית ולא לכרסם במשמעותה המטלטלת. על מערכת המשפט להגן על זכויות אדם בישראל ועל הנורמות הראויות. על הרשויות הנבחרות, הממשלה והכנסת לכבד את המשפט ולהימנע מלפגוע במוסדותיו. על נבחרי הצבור, ובעלי התפקידים במוסדות השלטון בישראל לדעת, כי אין לפגוע במוסדות אכיפת החוק ובבית המשפט העליון. בית המשפט הוא המעוז להגנה על זכויות האדם ועל ערכינו המשותפים. כל ניסיון לערער על כוחו וסמכויותיו פוגע בערכים הבסיסיים שנועדו לשמור את סוד קיומנו כחברה ראויה וצודקת המכבדת את יחידיה, ואת קיומה כחברה אחת. לא הפגנת הכוח תבטיח עתיד צודק וטוב יותר לישראל ולעולם. עלינו לשוות תמיד נגד עינינו על מה מבקשים לשמור, על אופייה של המדינה שקמה כאן. לקח השואה מחייב אותנו לשוב ולשאול איך ניתן למנוע בעתיד הידרדרות של משטר כלשהו לעריצות; גם אם החל דרכו בבחירה דמוקרטית. רק לאחר מלחמת העולם השנייה וכלקח מאימי השואה למדו המדינות הדמוקרטיות כי שיטת משטר דמוקרטית, אינה יכולה להתקיים רק משום שהשלטון נבחר על ידי הרוב. אין חברה שיכולה להודיע "לי זה לא יכול לקרות" וכל חברה חייבת להציב את הערובות לכך שלא תדרדר לתהום".

יו"ר בית לוחמי הגטאות, ד"ר אריק כרמון: "לפני מספר שבועות פרסמנו מנשר הקורא לממשלת ישראל למנוע את חרפת הגירוש של פליטים מארצנו. נאמר במנשר: "איננו יכולים לשבת בשקט בזמן שפליטים חסרי בית מועמדים לגירוש, בזמן שנשללות מהם זכויות אדם בסיסיות, המעוגנות באמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן. זוהי מורשתנו כעם. זוהי מורשתנו כ"בית". זוהי מורשתנו כבני אדם אני מבקש להאיר על ההתמודדות של ממשלתנו עם חרפת מה שקרוי "החוק השואה הפולני". בפולין כיום נפגע המעמד החוקי של האופוזיציה, וכך גם השקיפות והדיווחיות – נשמת אפו של משטר חופשי. לרוע המזל, ממשלת ישראל נושאת ונותנת עם ממשלת פולין על חוק העוולה, החוק המעצים את פוטנציאל הכחשת השואה במקום להיאבק בו. 

ממשלת פולין איננה יחידה. השבוע התבשרנו על היבחרו כראש ממשלה בפעם השלישית של ויקטור אורבן – לאומן ימני פופוליסט – אשר חתר גם הוא תחת אושיותיה של הדמוקרטיה הצעירה בהונגריה. חשרת עננים קודרים מכסה בשנים האחרונות את שמי החירות והדמוקרטיה כמעט בכל אתר. יתכן שהיסטוריוני העתיד יקבעו שכיום אנחנו חווים את הדגם של המאה ה-21 של מה שאיים על החרות באירופה בין שתי מלחמות העולם.

האמנם ממשלת ישראל מקריבה את השליחות ארוכת הטווח של מדינת ישראל – להוביל את המאבק בפוגעים בלקחי השואה והשלכותיה ובתוך כך מאבק בסממני הלאומנות, האנטישמיות, ורדיפת הזרים? האמנם היא, ממשלת מדינתו של העם היהודי, מקריבה את שליחותנו ארוכת הטווח על מזבח התועלתנות קצרת הטווח? במוצאי יום השואה, במלאת שבעים לישראל, אנו קוראים לממשלת ישראל, הנוכחית ואלו שתבאנה אחריה – לדבוק בציוויי מורשת השואה ולהתמיד בהנחלת לקחיה". 

נציג התנועה הקיבוצית, מוקי צור: "הנאצים לא הצליחו להפוך את היהודי לאבק שורד. אימהות המשיכו לדאוג לילדיהן. האהבה פרחה החברות התגלתה  גם בשעות הנוראות ההן. הוויכוחים הרעיוניים על מה צריך לעשות, הכתיבה והיצירה נמשכו וגם חיי הדת. ההתקוממות והמרד היוו פסגה של המאבק הזה כי הן היו  ביטוי למאבק ציבורי על צלם האדם".