שבועות – גלגולו של חג

רקע

דינים ומנהגים

חג השבועות נקרא גם עצרת, יום הביכורים ויום מתן תורה. חג זה אינו מאופיין בסמלים פרט לאיסור מלאכה ותיקון ליל שבועות. בתקופת בית שני היו חילוקי דעות מתי יש לחוג אותו. הבייתוסים טענו שממחרת השבת היא שבת בראשית בעוד שחז"ל קבעו שממחרת השבת הוא ממחרת יו"ט ראשון של פסח שאז מתחילים לספור את העומר, כך שיום חמישים יוצא בתאריך שונה לפי כל אחת מהדעות. ישנם מנהגים מיוחדים המאפיינים את החג כגון: תיקון ליל שבועות, קריאת מגילת רות, אכילת מאכלי חלב וקישוט הבית בירק.

תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות. בלילה זה, נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד תורה. לפי המסורת, חג השבועות הוא חג מתן תורה. מדי שנה בחג זה עם ישראל כאילו מקבל מחדש את התורה ולכן הנהיגו המקובלים בספרד בימי הביניים את "תיקון ליל שבועות", שבו נהגו להישאר ערים ולהקדיש את הלילה כולו ללימוד תורה. על פי המסורת, התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר חג השבועות והלימוד הינו ההכנה ליום מתן התורה. מקור המנהג הוא בספר הזוהר שפורסם לראשונה בסוף המאה ה-31 ומאז נפוץ המנהג ברוב קהילות ישראל. תיקון ליל שבועות מצוין ביום השישי בחודש סיוון ו' בסיוון הוא חג השבועות. לימוד זה של ליל שבועות נקרא "תיקון", מהמילה התקנה ולא מהמקולקל. בתיקון ליל שבועות מתקינים קישוטים לתורה, כפי שמכינים ומקשטים את הכלה לקראת החופה. בלילה זה, התורה היא הכלה, שאותה מתכוננים לקבל מחדש השכם בבוקר החג שזהו זמן קבלת התורה במעמד הר סיני (ספר שמות פרק יט(

מאכלי חלב
אחד מן המנהגים המוכרים בחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב )ודבש( בחג השבועות. אכילת מאכלי החלב אינה מטרה בפני עצמה, כי אם אמצעי, שבא להזכיר לנו את הדברים הבאים: במתן תורה נצטוו ישראל על השחיטה ועל המאכלים האסורים, משום כך נאסר על בני ישראל השימוש בכלים הבשריים שהשתמשו בהם עד מתן תורה. להגעיל את הכלים וכך להכשירם לא יכלו, כיוון שהייתה שבת, לכן נאלצו לאכול מאכלי חלב. אנו נוהגים כך כיום, לזכר אכילתם ביום מתן תורה. מידע נוסף במאמר מאת יוסי פרקש בפסוקי קרבנות החג (במדבר כח, כו-לא) נאמר: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם וגו'" ראשי התיבות של "חדשה לה' בשבועתיכם" הם חלב, והרי רמז לאכילת מאכלי חלב בחג זה (ערוך השולחן, תצד,ה: קיצור שולחן ערוך, קג,ו(. קישוט בעשבים ושושנים נוהגים לקשט את בתי הכנסת והבתים בעשבים ויש המעטרים בשושנים: התורה משולה לעץ על פי הפסוק: "עץ החיים היא למחזיקים בה" בכדי להזכיר להתפלל על העצים, שבעצרת נדונים על פירות האילן )מגן אברהם( זכר לביכורים שהיו מעטרים אותם בפרחי שושנים ועלים.

המלך דוד

בשבועות, יום פטירתו של דוד המלך, נוהגים בירושלים לעלות לקבריהם של מלכי בית דוד בהר ציון. יש הנוהגים להדליק בחג השבועות 351 נרות לזכרו של דוד המלך, כמספר המזמורים בספר תהילים (ק"נ = 351 ), שלפי המסורת, חבר אותו דוד המלך, נעים זמירות ישראל.