- כותב/ת :
של סילברשטיין|
- 06/04/2017
content
ט"ו בשבט – העץ הנדיב
של סילברשטיין
הָעֵץ הַנָּדִיב
מאת: של סילברשטיין
פַּעַם אַחַת הָיָה עֵץ...
וְהוּא אָהַב יֶלֶד קָטָן אֶחָד.
וְכָל יוֹם הַיֶּלֶד הָיָה בָּא
וְאוֹסֵף אֶת הֶעָלִים שֶׁל הָעֵץ
וְעוֹשֶׂה מֵהֶם כְּתָרִים וּמְשַׂחֵק בְּמֶלֶךְ הַיַּעַר.
הוּא הָיָה מְטַפֵּס עַל הַגֶּזַע
וּמִתְנַדְנֵד לוֹ עַל הָעֲנָפִים
וְאוֹכֵל תַּפּוּחֵי-עֵץ.
וְהֵם הָיוּ מְשַׂחֲקִים בְּמַחֲבוֹאִים.
וּכְשֶׁהַיֶּלֶד הָיָה מִתְעַיֵּף, הוּא הָיָה נִרְדַּם בְּצִלּוֹ שֶׁל הָעֵץ.
וְהַיֶּלֶד אָהַב אֶת הָעֵץ... מְאֹד מֵאֵד.
וְהָעֵץ הָיָה מְאֻשָּׁר.
אַךְ הַזְּמַן חָלַף לוֹ.
וְהַיֶּלֶד הָלַךְ וְגָדַל.
וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָעֵץ נִשְׁאַר לְבַדּוֹ.
וְאָז הַיֶּלֶד בָּא יוֹם אֶחָד אֶל הָעֵץ, וְהָעֵץ אָמַר: "בּוֹא, יֶלֶד, בּוֹא תְּטַפֵּס עַל הַגֶּזַע שֶׁלִּי, תִּתְנַדְנֵד עַל הָעֲנָפִים וְתֹאכַל תַּפּוּחִים וּתְשַׂחֵק בְּצִלִּי וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר".
"אֲנִי יוֹתֵר מִדַּי גָּדוֹל בִּשְׁבִיל לְטַפֵּס וּלְשַׂחֵק", אָמַר הַיֶּלֶד. "אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת דְּבָרִים וְלַעֲשׂוֹת חַיִּים. אֲנִי רוֹצֶה קְצָת כֶּסֶף. אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי קְצָת כֶּסֶף?"
"אֲנִי מִצְטַעֵר", אָמַר הָעֵץ, "אֲבָל אֵין לִי כֶּסֶף. יֵשׁ לִי רַק עָלִים וְתַפּוּחִים. קַח אֶת הַתַּפּוּחִים שֶׁלִּי, יֶלֶד, תִּמְכֹּר אוֹתָם בָּעִיר. כָּךְ יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר".
וְאָז הַיֶּלֶד טִפֵּס עַל הָעֵץ וְקָטַף מִמֶּנּוּ אֶת הַתַּפּוּחִים וְלָקַח אוֹתָם אִתּוֹ.
וְהָעֵץ הָיָה מְאֻשָּׁר.
אֲבָל הַיֶּלֶד הָלַךְ וְלֹא חָזַר הַרְבֵּה זְמַן... וְהָעֵץ הָיָה עָצוּב. וְאָז יוֹם אֶחָד הַיֶּלֶד חָזַר וְהָעֵץ רָעַד מֵרֹב שִׂמְחָה וְאָמַר: "בּוֹא, יֶלֶד, תְּטַפֵּס עַל הַגֶּזַע שֶׁלִּי וְתִתְנַדְנֵד עַל הָעֲנָפִים וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר".
"אֲנִי יוֹתֵר מִדַּי עָסוּק בִּשְׁבִיל לְטַפֵּס עַל עֵצִים", אָמַר הַיֶּלֶד. "אֲנִי רוֹצֶה בַּיִת, שֶׁיִּהְיֶה לִי חַם", הוּא אָמַר. "אֲנִי רוֹצֶה אִשָּׁה וַאֲנִי רוֹצֶה יְלָדִים, וּבִשְׁבִיל זֶה אֲנִי צָרִיךְ בַּיִת. אַתָּה יָכֹל לָתֵת לִי בַּיִת?"
"אֵין לִי בַּיִת", אָמַר הָעֵץ, "הַיַּעַר הוּא בֵּיתִי. אֲבָל אַתָּה יָכֹל לְקַצֵּץ אֶת הָעֲנָפִים שֶׁלִּי וְלִבְנוֹת בַּיִת. אָז תִּהְיֶה מְאֻשָּׁר".
הַיֶּלֶד קִצֵּץ לָעֵץ אֶת עֲנָפָיו וְלָקַח אוֹתָם אִתּוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ.
וְהָעֵץ הָיָה מְאֻשָּׁר.
אֲבָל הַיֶּלֶד הָלַךְ וְלֹא חָזַר הַרְבֵּה זְמַן. וּכְשֶׁהוּא חָזַר הָעֵץ הָיָה כָּל-כָּךְ מְאֻשָּׁר שֶׁבְּקֹשִׁי הִצְלִיחַ לְדַבֵּר. "בּוֹא, יֶלֶד", הוּא לָחַשׁ, "בּוֹא תְּשַׂחֵק".
"אֲנִי יוֹתֵר מִדֵּי זָקֵן וְעָצוּב בִּשְׁבִיל לְשַׂחֵק", אָמַר הַיֶּלֶד. "אֲנִי רוֹצֶה סִירָה שֶׁתִּקַּח אוֹתִי הַרְחֵק הַרְחֵק מִכָּאן. אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי סִירָה?"
"כְּרֹת אֶת הַגֶּזַע שֶׁלִּי וְתַעֲשֶׂה לְךָ סִירָה", אָמַר הָעֵץ. "כָּךְ תּוּכַל לְהַפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים... וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר.
הַיֶּלֶד כָּרַת לָעֵץ אֶת הַגֶּזַע וּבָנָה לוֹ סִירָה וְהִפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים.
וְהָעֵץ הָיָה מְאֻשָּׁר... אֲבָל לֹא מְאֻשָּׁר מַמָּשׁ.
וְאַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן הַיֶּלֶד חָזַר שׁוּב.
"אֲנִי מִצְטַעֵר, יֶלֶד", אָמַר הָעֵץ, "אֲבָל לֹא נִשְׁאַר לִי שׁוּם דָּבָר לָתֵת לְךָ - הַתַּפּוּחִים שֶׁלִּי כְּבָר אֵינָם".
"הַשִּׁנַּיִם שֶׁלִּי יוֹתֵר מִדַּי חַלָּשׁוֹת בִּשְׁבִיל תַּפּוּחִים", אָמַר הַיֶּלֶד.
"הָעֲנָפִים שֶׁלִּי כְּבָר אֵינָם", אָמַר הָעֵץ. "יוֹתֵר לֹא תּוּכַל לְהִתְנַדְנֵד עֲלֵיהֶם - "
"אֲנִי יוֹתֵר מִדַּי זָקֵן בִּשְׁבִיל לְהִתְנַדְנֵד עַל עֲנָפִים", אָמַר הַיֶּלֶד.
"הַגֶּזַע שֶׁלִּי כְּבָר אֵינֶנּוּ", אָמַר הָעֵץ, "לֹא תּוּכַל לְטַפֵּס - "
"אֲנִי יוֹתֵר מִדַּי עָיֵף בִּשְׁבִיל לְטַפֵּס", אָמַר הַיֶּלֶד.
"אֲנִי מִצְטַעֵר", אָמַר הָעֵץ, הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לָתֵת לְךָ מַשֶּׁהוּ... אֲבָל לֹא נִשְׁאַר לִי כְּלוּם. אֲנִי סְתָם גֶּזַע כָּרוּת זָקֵן. אֲנִי מִצְטַעֵר..."
"אֲנִי לֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה עַכְשָׁו", אָמַר הַיֶּלֶד, "רַק מָקוֹם שָׁקֵט לָשֶׁבֶת וְלָנוּחַ. אֲנִי עָיֵף מְאֹד".
"אִם כָּךְ", אָמַר הָעֵץ וְזָקַף אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה שֶׁרַק הִצְלִיחַ, "אִם כָּךְ, גֶּזַע כָּרוּת זָקֵן הוּא כֵּן טוֹב בִּשְׁבִיל לָשֶׁבֶת וְלָנוּחַ. בּוֹא, יֶלֶד, שֵׁב לְךָ וְתָנוּחַ".
וְהַיֶּלֶד יָשַׁב.
וְהָעֵץ הָיָה מְאֻשָּׁר.
קבצים
טו בשבט - העץ הנדיב.pdf454.09 KB
כזה ראה וחדש
חגים ומועדים
סיווג חומרים לחגים
האם הפעילות עזרה לי?
הוספת תגובה חדשה