מרכז הדרכה "שבילים"
"שבילים" - ארגון מערכות החינוך החברתי-קהילתי

ערכים ונושאים חינוכיים

תפקיד

תחום

לחיפוש במרכז הדרכה שבילים לחצו כאן

הגדת פסח לחברת הילדים קיבוץ צובה

כותב/ת :
צוות חינוך צובה
|
15/04/2018

צוות חינוך צובה

שמחה רבה (יפה בלהה)

שמחה רבה, שמחה רבה,

אביב הגיע, פסח בא!

שמחה רבה, שמחה רבה,

אביב הגיע, פסח בא!

תפרו, תפרו, תפרו לי בגד עם כיסים.

מילאו, מילאו, מילאו כיסי באגוזים.

שמחה רבה...

שאול אשאל, שאול אשאל ארבע קושיות

שתה אשתה, שתה אשתה ארבע כוסות.

שמחה רבה...

וכוס גדולה, וכוס גדולה אימי תביא

לאליה לאליהו הנביא.

שמחה רבה...

איך יודעים שבא אביב? (דתיה בן-דור)

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים סביב סביב

ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים

ואם רואים שנעלמו המעילים

ואם פרג וגם חרצית

לכבוד החג קישטו ארצי

אז יודעים (אז יודעים)

שבא אביב (שבא אביב)

אז יודעים שבא אביב,

אז יודעים שבא אביב.

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים סביב סביב

ואם רואים המון ידים חרוצות

נושאות סלים כבדים עם יין ומצות

ואם שרים "שמחה רבה" -

"אביב הגיע, פסח בא"

אז יודעים (אז יודעים)

שבא אביב (שבא אביב)

אז יודעים שבא אביב,

אז יודעים שבא אביב.

כוס ראשונה – כוס האביב

נרים כוס ראשונה לכבוד האביב שהגיע, התחדשות הטבע, צמיחת העצים ולבלוב הפרחים. שנדע ליהנות ולהעריך את כל היופי שסביבנו ולשמור עליו.

נברך על הגפן ועל פרי השדה...

מה נשתנה

מה נשתנה הלילה הזה

מכל הלילות

שבכל הלילות אנו אוכלין

חמץ ומצה, חמץ ומצה

הלילה הזה, הלילה הזה

כולו מצה.

שבכל הלילות

אנו אוכלין

שאר ירקות, שאר ירקות

הלילה הזה, הלילה הזה

כולו מרור.

שבכל הלילות

אין אנו מטבילין

אפילו פעם אחת, אפילו פעם אחת

הלילה הזה, הלילה הזה

שתי פעמים.

שבכל הלילות

אנו אוכלין

בין יושבין ובין מסובין

הלילה הזה, הלילה הזה

כולנו מסובין.

להוסיף מה נשתנה אצלנו

סמלי החג

מצה – מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה? מצה זו שאנו אוכלים על שום שלא הספיקו בצקם של אבותינו להחמיץ.

חרוסת – מאכל העשוי מתמרים ותפוחי עץ ומזכיר את הטיט שממנו עשו בני ישראל את הלבנים.

כרפס – עלי ירק (חסה) שטובלים במי מלח לזכר הדמעות של בני ישראל במצרים.

ביצה – טובלים ביצה במי מלח. הביצה היא זכר לקורבן שהיו מקריבים בבית המקדש בימי הפסח וניקרא קורבן ביצה. הביצה מסמלת את העבודה הקשה שני ישראל עבדו במצרים.

מרור – ירק מר (חזרת) שאוכלים לזכר חייהם הקשים והמרים של בני ישראל בצרים.

זרוע – זכר לקורבן שהיו מקריבים מהצאן בתקופת האביב שהיא תקופת ההמלטות בצאן ונקרא קורבן הפסח.

הא לחמא עניא

אב הסדר פותח את הדלת.

אב הסדר בוצע את המצה האמצעית לשניים ואת החלק הגדול מצפינים לאפיקומן.

זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל מי שרוצה יבוא ויאכל, כל מי שצריך יבוא ויכנס לסדר הפסח.

השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל.

השנה עבדים, לשנה הבאה בני חופש ודור.

לקשר לעזרה לזולת.

כוס שנייה – כוס הסקרנות

נרים כוס שנייה ולא נפסיק לשאול שאלות, ללמוד, להתפתח ולגלות דברים חדשים.

לחיי הסקרנות, לחיים!

לפני שנים רבות רבות, ישבו בני ישראל במצרים. ימים רבים חיו בארץ לא להם, והנה קם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף.

ומלך פרעה העביד את בני ישראל בפרך.

עבדים היינו לפרעה במצרים, פרעה העביד את שני ישראל בפרך ועבדו עבודה קשה בחומר ובלבנים. וכאשר יענו אותו כך ירבה וכך יפרוץ.

ראה פרעה כי העם רב ועצום, הבה ונתחכמה לו.

חשבו החרטומים והחליטו:

ילדים – כל הבן היילוד – היאורה תשליכהו.

וציווה להשליך לייאור כל בן שיולד.

עבדים היינו

עבדים היינו, היינו

עתה בני חורין, בני חורין

עבדים היינו

עתה, עתה בני חורין

עבדים היינו

עתה, עתה בני חורין.

איש היה מבית לוי, עמרם שמו, ולו אישה ושמה

יוכבד, ובן ובת להם – אהרון ומרים.

ילדה יוכבד אח לאהרון ולמרים, ונתמלא הבית אור

גדול. אבל האם פחדה שימצאו את התינוק, וישליכו

אותו ליאור. לקחה יוכבד והצפינה את התינוק בתיבת

גומא, והושיטה אותה על היאור.

יצאה בת פרעה לרחוץ ביאור וראתה את התיבה,

פתחה אותה והנה תינוק קטן בוכה בתוכה. חמלה בת

פרעה על התינוק, קראה למינקת עבריה, הלא היא

יוכבד – אם התינוק.

ובת פרעה אהבה את התינוק, היא החליטה לגדל

אותו וקראה לו: "משה – כי מן היאור משיתי אותו".

משה בתיבה

דומם שטה תיבה קטנה
על היאור הזך,
ובתיבה משה הקטן,
ילד יפה ורך.

הס, הגלים השובבים,
משה הקטן פה שט.
לא יטבע, חיה יחיה
ילד זה הקט.

ויגדל משה ויהי לאיש. ויצא משה אל אחיו לראות

בסבלותם.

יום אחד ראה איש מצרי מכה איש עברי. כעס משה

על האיש המצרי ויהרגהו.

נודע הדבר לפרעה וירצה לפגוע במשה,

ברח משה למדיין והיה לרועה צאן.

יום אחד ראה משה סנה בוער באש, והסנה איננו

אוכל.

ניגש משה לראות מה זה?

והנה קול קורא אליו: משה, משה, לך אל פרעה

והוצא את בני ישראל ממצרים.

משה ואהרון הלכו לפרעה ובקשו: "שלח נא את

עמי! "

פרעה לא הסכים לשלוח את בני ישראל ואמר:

"לא ידעתי את ה' ולא אוציא את ישראל ממצרים".

הכה ה' את פרעה וכל מצרים בעשר מכות:

דם

צפרדע

כנים

ערוב

דבר

שחין

ברד

ארבה

חושך

מכת בכורות

בוקר אחד

בבוקר אחד התעורר פרעה,

מצא צפרדע במיטתו,

צפרדע על ראשו, צפרדע על חוטמו,

צפרדעים שם, צפרדעים פה,

צפרדעים מקרקרות להן כה וכה.

קוה, קוה, קוה.

בבוקר אחר התעורר פרעה,

מצא כינים במיטתו

כינים על ראשו, כינים על חוטמו,

כינים שם, כינים פה,

כינים מגרדות לו כה וכה.

בם, בם, בם...

בבוקר אחר התעורר פרעה,

מצא ארבה במיטתו,

ארבה על ראשו, ארבה על חוטמו,

ארבה מקפץ לו כה וכה.

לה, לה, לה..

בבוקר אחר התעורר פרעה,

מצא חושך במיטתו,

חושך על ראשו, חושך על חוטמו

חושך שם, חושך פה,

מישש מישש לו כה וכה.

לה, לה, לה...

בחודש האביב יצאו בני ישראל ממצרים.

בלילה הזה הכה ה' כל בכור במצרים,

ועל בתי ישראל פסח,

על כן פסח הוא לה'.

ביום החמישה עשר בחודש ניסן, יצאו בני

ישראל בחפזון והכינו בצק, אבל בגלל שמיהרו

הבצק לא תפח. לכן, אכלו מצות ולא לחם.

לזכר יציאת מצרים אנו חוגגים את חג הפסח

ואוכלים מצות.

הלכו בני ישראל במדבר ובאו עד ים סוף,

וירדפו המצרים אחרי בני ישראל וייבהלו

בני ישראל.

משה הרים את המטה שלו והכה בים.

הים נבקע לשניים ובאמצע נתגלתה יבשה.

בני ישראל עברו ביבשה.

גם פרעה וחילותיו עברו ביבשה שבים סוף.

כשסיימו לעבור כל בני ישראל, הרים משה

את המטה שלו. הוא הכה במטה שנית

והים כסה שוב את היבשה.

פרעה ואנשיו טבעו בים סוף.

כוס שלישית

נרים כוס שלישית לחרות האדם.

שכל אחד מאיתנו יזכה לקבל את כל

אשר צריך ויעריך את השפע שבחייו.

שנדע להסתכל סביבנו ולעזור למי שזקוק

לעזרתנו.

לחיים!

בני ישראל יצאו לנדודיהם במדבר, יצאו לחופשי.

חופש על שום מה?

המילה חופש מקורה בשורש ח.פ.ש

כלומר בני ישראל יצאו ממצרים ובמשך 40 שנים

חיפשו דבר מה...

בכל משך נדודיהם במדבר עיצב העם את זהותו ודרכו.

דרך שמוסיפה להשתנות ולהתחדש עד ימינו אנו.

בתיאבון

לאחר הארוחה הילדים מחפשים את האפיקומן.

והיה באחרית הימים

וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי

אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה! ושפט בצדק דלים

והוכיח במישור לענוי-ארץ. וגר זאב עם כבש ונמר עם

גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטון נוהג בם.

לא ירעו ולא ישחיתו כי מלאה הארץ דעה.

כוס רביעית (מוזגים כוס לאליהו הנביא)

נרים כוס רביעית בשם ההקשבה לזולת, קבלת האחר והשונה.

אנו נותנים מקום לכל אחד ואחת, גדול וקטן, בבית, במרכזון

ובכל מקום אשר נהיה.

לחיי החברות, השיתוף והאהבה.

לחיים.

אחד מי יודע

אחד מי יודע?
אחד אני יודע:
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שניים מי יודע?
שניים אני יודע:
שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שלושה מי יודע?
שלושה אני יודע:
שלושה אבות, שני לוחות הברית
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

ארבע מי יודע?
ארבע אני יודע:
ארבע אימהות, שלושה אבות
שני לוחות הברית
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

חמישה מי יודע?
חמישה אני יודע:
חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,
שלושה אבות, שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שישה מי יודע?
שישה אני יודע:
שישה סידרי משנה, חמישה חומשי תורה
ארבע אימהות, שלושה אבות
שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שבעה מי יודע?
שבעה אני יודע:
שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,
חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,
שלושה אבות, שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שמונה מי יודע?
שמונה אני יודע:
שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,
שישה סידרי מישנה, חמישה חומשי תורה,
ארבע אימהות, שלושה אבות
שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

תשעה מי יודע?
תשעה אני יודע:
תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,
שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,
חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,
שלושה אבות, שני לוחות הברית.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

עשרה מי יודע?
עשרה אני יודע:
עשרה דיבריא, תישעה ירחי לידה,
שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,
שישה סידרי מישנה, חמישה חומשי תורה,
ארבע אימהות, שלושה אבות
שני לוחות הברית.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

אחד עשר מי יודע?
אחד עשר אני יודע:
אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא,
תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,
שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,
חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,
שלושה אבות, שני לוחות הברית.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שנים עשר מי יודע?
שנים עשר אני יודע:
שנים עשר שיבטיא, אחד עשר כוכביא,
עשרה דיבריא, תשעה ירחי לידה,
שמונה ימי מילה, שבעה ימי שבתא,
שישה סידרי משנה, חמישה חומשי תורה
ארבע אימהות, שלושה אבות,
שני לוחות הברית.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

שלושה עשר מי יודע?
שלושה עשר אני יודע:
שלושה עשר מידיא, שנים עשר שיבטיא,
אחד עשר כוכביא, עשרה דיבריא,
תשעה ירחי לידה, שמונה ימי מילה,
שבעה ימי שבתא, שישה סידרי מישנה,
חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות,
שלושה אבות, שני לוחות הברית.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.