פעילות לפורים- ונהפוך הוא – להעז לשים מסכה

1. מפזרים חומרים על שולחנות ויושבים סביבם
2. עבודה אישית כל אחד יוצר לעצמו מסכה אישית ההנחיה היא שהמסכה תסתיר או תחשוף צד באישיותי שפחות מוכר ביום יום.
3. בסיום העבודה כל אחד מציג את המסכה שהכין . מנסים לנחש מה היא מבטאת והמכין מספר על המסכה ועל עצמו, מדוע בחר לעשות אותה כך.
4. אפשר להחליף מסכות אחד עם השני ולראות איך זה מרגיש להכנס לדמות של מישהו אחר
5. משימה: לשים את המסכה בבית ההורים ולראות איך מגיבים אלי ולדמות שהפכתי להיות.

מנהג המסכות והתחפושות

מנהג התחפושות והמסכות בחג פורים הוא כנראה תוצר של השפעת הקרנבלים המוכרים בארצות הנצרות. במקורות היהודיים הוא מופיע במאה ה-16 בדברי פוסקים שהתירו ללבוש דברים שהיו אסורים ללבישה בדרך כלל והותרו בפורים. דגמה לכך הם שגבר ילבש בגדי אישה ואשה בגדי גבר.

מנהגים אלו של פריצת גבולות, דומים למנהגי הקרנבל המוכר לנו מהתקופה הפגנית עד ימינו (בעיקר בארצות הקתוליות).

על הקרנבל הקתולי כותב מבקר התרבות מיכאל בכטין (1895 – 1975) כי הוא בעל משמעות עמוקה, בהציבו חלופה פרועה, משוחררת ומאתגרת לשגרת היום-יום שמאופיינת בהיררכיה ובניכור חברתי. בקרנבל "האחר" משתחרר ותופס את מרכז הבמה, ואילו הכנסייה ומוקדי הכוח נהיים יעד של בוז, לעג ופרודיה.

עם זאת , הקרנבל משרת את הסדר החברתי השגרתי – הוא משחרר את הלחצים ואת ההתנגדויות לסדר זה ונותן להם ביטוי מוגדר ומוגבל בזמן ובמקום.

דברים דומים אפשר לומר על חג פורים, שהמסגרות הרגילות וההבחנות השגרתיות בין גברים לנשים, יהודים וגויים, טובים ורעים, מתרופפות ליום אחד וניתן מקום ליצרים מודחקים: בשתייה לשוכרה, בתחפושות ובשאר מנהגי החג.