חיית הזבל

1. אוספים את הילדים ומתחילים לקרוא להם את הקטע על חיית הזבל (קטע 1) מידי פעם עוצרים, ושואלים את הילדים אם הם יודעים מי זו החיה.
2. לוקחים חוט עבה ארוך עם מחט גדולה (רצוי כמו זו שתופרים בעזרתה את היוטה בסוכה), ומצרפים בקצהו ראש מניר בריסטול, צלחת חד פעמית וכו'. ניתן גם להכין את הראש בדיעבד, לאר שחיית הזבל נאספה.
3. מקריאים לילדים את הקטע של חיית הזבל עם החוט (קטע 2)  ומתחילים לשוטט בקיבוץ, לאסוף לכלוכים ובעיקר שקיות ביסלי, במבה וכו'...כל לכלוך. משחילים על החוט, ויוצרים חיית זבל גדולה בצורת נחש.
4. ניתן לתלות בקרבת לוח המודעות של הישוב את הנחש, ובצירוף לו, בריסטול עם השיר של חיית הזבל. או כל מסר אחר.
5. אפשר לחלק את הילדים לקבוצות, ולבסוף לחבר את חלקי החיה לנחש אחד ארוך.
6. ניתן לחלק את הקבוצות ולערוך ביניהן תחרות...העיקר שבסוף כולם יקבלו קרמבואים.

קטע 1: חיית הזבל / רונן הורנשטיין

איזו חיה יש לה אלף פרצופים וריחות,

וגם אלף צבעים וצורות,

מבפנים גוף משגע, יש לה טעם,

מבחוץ לא נגמרת אף פעם,

האדם ימצא אותה בכל מקום ,

ואין צורך לתת לה מזון,

פוגעת לרעה במים, בעלי חיים ואדם,

יש אשור להשמידה כמובן,

אם כן מי היא אותה חיה מוזרה,

שפוגעת לרעה באיכות הסביבה,

אם אינכם יודעים על מי מדובר,

סימן שלא הקשבתם על מי מסופר,

על חיה זו אין צורך להיות באבל,

כי מדובר פה בחיית הזבל.

קטע 2: חיית הזבל  בחוט ומחט / רונן הורנשטיין

חוט ומחט לי ביד,

איתם אני אתפור מיד,

לא חור בכיס, לא חליפה,

גם לא חולצה יפה, יפה,

אתפור לי חיית זבל שלא תלך,

אתפור לי אותה שתפסיק ללכלך.