דיינו – במה אנחנו מוכנים להסתפק

1. לבקש מהמשתתפים לעשות רשימה של דברים שיש להם והם לא ממש צרכים. כל אחד מקפל את הדף שלו ומכניסים לכלי. במעגל כל אחד מוציא פתק ומקריא את הרשימה וצריך לנחש מי כתב אותה. האם יש דברים דומים ברשימות שלהם?
2. מספרים את הפיוט "דיינו" ומסבירים על מה הוא מדבר ומה המסר החינוכי שלו. הסתפקות במה שיש ויכולת להודות על הדברים שקיבלנו. מבינים יחד את המילה דיינו ודייני.
3. מכינים דף עם שתי שאלות שנוגעות להסתפקות במה שיש:

• על מה את\ה מוכנים להגיד דייני בחיים שלך (באיזה דברים שקיימים אתה מסתפק\ת)
• האם חשוב להסתפק ולהודות על מה שיש ? איך ניתן לחנך לכך בעידן של שפע?

ניתן כמובן לנסח שאלות אחרות ברוח הרעיון של הסתפקות במה שיש.

4. מתפזרים לשאול שניים או שלושה אנשים מבוגרים. ואוספים את התשובות.
5. מה למדנו ממה ששמענו האם אנחנו מזדהים עם התשובות האם מרגישים שיש עלינו ביקורת מצד המבוגרים.
6. חזרה לשאלה האם אנחנו יודעים להודות על מה שיש לנו והאם אנחנו יכולים להסתפק בפחות.
7. כתיבת "דיינו" משותף לקבוצה. מהם הדברים שהם כקבוצה שחייה בקיבוץ ומתחנכת בו מודים עליהם. לדגמה: אוכל בשפע, מדריכים נפלאים, פעילות חינוכית, מקום לשחק יחד וליהנות ועוד ועוד.