תקשורת קהילתית-קיבוצית – היום יותר מתמיד

חברות וחברי הקיבוצים, כמו כלל אזרחי ישראל מוצפים במידע בכלי התקשורת. אך ברבים מהמקרים, ישנו צורך בחידוד הנחיות מקומיות על מנת לשמור על בריאות הציבור בקהילה תוך קביעת הנחיות מפורטות לחברים. 

בעתות אלו, שוב – יותר מתמיד, יהיה בכל קיבוץ חבר/ה האחראיים על העברת המידע לציבור – בין אם זה החלטות צוות צח"י/הנהלת הקיבוץ/צוות יעודי לעניין הקורונה או כל גוף אחר המטפל בכך. לחליפין, החלטות ספיציפיות לקבוצות אוכלוסיה מסויימות – חינוך, וותיקים, צרכים מיוחדים ועוד.

הציבור הקיבוצי, כמו כל אזרחי המדינה, חשוף לדיווחים הבלתי פוסקים באמצעי התקשורת, אך פעמים רבות מבקש "תיווך" לשפה הקיבוצית – מה אפשר לעשות? איך לעשות זאת? מי מסייע לצרכים כאלה ואחרים ועוד ועוד. יותר מהכל, חשוב לשמור על שקיפות מלאה בקבלת ההחלטות ובהבאתם לכלל הציבור. הערבות ההדדית הקיבוצית יכולה וצריכה להשתקף גם בפרסומים השונים כמו למשל התחשבות ושמירה על בריאות ציבור הותיקים.

 חשוב כי חברה או חבר אחד יהיה אחראי על שליחת כלל ההודעות, על מנת למנוע "הצפה" או חוסר אחידות במסרים.

 לתפיסתנו, דיווח יומי או כל יומיים נחוץ בתקופה זו, על מנת לענות על צרכים אלו. כמוכן, נכון להשתמש במגוון פלטפורמות שונות במקביל על מנת להגיע אל כלל החברות והחברים במשק: עמוד הפייסבוק הקיבוצי, קבוצות וואטספ קהילתיות, לוח המודעות ותאי הדואר ועוד. 

 תפקיד דובר הקיבוץ/צח"י וכו' הוא לתקשר את ההחלטות הנוגעות לציבור הקיבוצי המקומי מתוך ידיעה שהדיווחים הרבים בחדשות מגיעים גם אליהם.

הקהילה הקיבוצית שידעה מלחמות, מבצעים וסבבים ב"גוף ראשון קהילתי", מתכנסת עכשיו למצב חדש של קהילה ללא קהילתיות. יחד עם זאת זוהי שעת המבחן לקהילתיות שלנו, לערבות ההדדית בינינו ולעזרה של האחד לשני. מידע נכון, אמין, זמין לציבור הוא כלי חשוב ומרכזי ביכולת לנהל את האירוע המשברי הזה באופן נכון בהתאם לאופי הקהילתי של כל קיבוץ וקיבוץ.