תושבי עמק המעיינות מובילים בתרומת כליה

אצל  ג'ודי סינגר, אמא ל –  3 ממירב החלו להבשיל מחשבות על תרומת כליה עם קריאת מאמר שכתבה אמריקנית שהגיעה לשנת שבתון בארץ ובסופה החליטה לתרום כליה לבחור שלא הכירה. המסר במאמר היה  "תעבירו את זה הלאה".

ג'ודי שהייתה הראשונה בעמק אשר תרמה כליה וסיפורה פורסם בהרחבה בכלי התקשורת אומרת: "הנושא התבשל אצלי בראש במשך שנה, ורק אז יצרתי קשר עם עמותת 'מתנת חיים' והתחלתי את התהליך. העובדה שהגעתי לכך בעקבות החשיפה לתרומה של מישהי אחרת חידדה אצלי את החשיבות של פרסום תרומת הכליה לאחר המעשה. כך נהגתי ואני מעודדת תורמים אחרים לעשות כך גם."

לשאלה על רגע אחד מרגש בתהליך אומרת ג'ודי: " היו הרבה רגעים מרגשים בתהליך. הרגע שקיבלתי את אישור הוועדה לתרומת כליה, (שלא היה מובן מאליו) הפעם הראשונה שפגשתי את רינה המושתלת שלי – בחדר צדדי במחלקה הנפרולוגית ברמב"ם, וגם הביקור בחדר שלה לאחר הניתוח. היא במיטה ואני בכיסא גלגלים. עבורי ועבור עוד תורמי כליה שאני מכירה, תרומה כזו היא אחד מרגעי השיא בחיים."

מי שפתחה את פרץ התרומות החריג הזה בעמק היא כנראה אתי חן ברייר, מניר דוד אשר בצעד יוצא דופן ואמיץ בעקבות חיפושיה אחר כליה יצאה בקמפיין קהילתי ועוטף לחיפוש אחר תורם לו קראה "יצאתי לחפש מלאך שיעניק לי חיים". אתי פרצה דרך בקריאתה והעלתה למודעות את נושא תרומת הכליה בעמק שבעקבותיו החלו אנשים לחשוב על הדרך בה יוכלו להציל חיים מחד,  ומאידך-  פתח פתח לתקווה עבור חולים שנזקקים לתרומת כליה.

לאחר ערב חשיפה שהיה פתוח לכל העמק והאזור אמרה: "אני שמחה שיצאתי למסע הזה. אני מקבלת חיבוק חם ואוהד מכל כך הרבה אנשים שאת חלקם אני אפילו לא מכירה. זה מחזק אותי וגורם לי לתחושה שהמלאך שלי יגיע ממש בקרוב, ואני מודה לכל מי שלוקח איתי ועם בני משפחתי חלק במסע הזה, נרתם, תורם, מתפלל ועוזר לי להפיץ ולספר את סיפורי בכל דרך." 

המלאך הגיע בדמותו של ערי שריג מטירת צבי, אשר שמע את סיפורה של אתי ויצא במקביל אליה למסע תרומת כליה.

"גזרתי גזירה שווה בין העולם שהבטחתי לעצמי בעבר לעולם שהתגלה לי כאן."  אומר ערי, "לא צריך להציל את כל העולם על מנת להיחשב כמצילי עולם. מספיק להציל עולם אחד, ובכך לקיים עולם מלא. אז החלטתי לתרום כליה." 

אתי קראה לכל קבוצת המועמדים "צבא המלאכים שלי" וכך כתבה להם אחרי ההשתלה: "אני שמחה לבשר לכם כי נמצא עבורי תורם מתאים מתוך צבא המלאכים שהתגייס למעני, כולכם הייתם לי למשענת בעת צרה, הרצון הנפלא שלכם להציע לי תרומת כליה, הוא דבר נשגב, הוא מרומם את הנפש והגוף, בזכות ההתגייסות שלכם, כל אחד ואחת היה לי את הכוח לעמוד במסע המאתגר שיצאתי אליו. אני עמדתי מולכם המומה בכל פעם מחדש, שמרתי על איפוק רב, כדי לא ללחוץ עליכם וכדי לתת לכם מרחב החלטה ופעולה ואכן הצטרפתם אלי, יש מבניכם שנמצאו לא מתאימים לתרומה לי או בכלל, ויש מי מבניכם שממשיכים את התהליך מול אנשים נזקקים אחרים וזה מעשה גיבורים של עמק המעיינות שהתגייס לטובתי ועכשיו יוצאת מכאן בשורה חדשה, של נתינה אישית אמיתית, אין סופית להצלת חיי אדם."

שנתיים אחרי ההשתלה אתי אומרת: "במבט לאחור אני יודעת שהתרחש עבורי נס גדול, בחרתי לצאת ולהילחם על חיי והצלחתי, הצלחנו. אני שמחה שאנשיי העמק נענו לקריאתי, זה לא מובן מאליו, חוץ ממני זכו עוד 5 אנשים למתנת החיים ויש עוד בדרך. תינוקת שנולדה בעמק זכתה לתרומת מח עצם בעקבות כל הקמפיין, כך שאפשר תמיד לעשות משהו טוב ולהציל חיי אדם. יש דרכים רבות וזה בידיים שלנו."

יוסי שמואלי מטירת צבי, אב ל -7 וסב ל 25 נכדים תרם ביולי לפני שנה בדיוק כליה לזמר חופני כהן. לשאלה איך הגיע לזה עונה שמואלי: "קראתי כתבה בעיתון של הקיבוץ הדתי – תורמת מספרת את הסיפור שלה. אפשר לומר שנדלקתי על הרעיון. הייתי צריך רק עוד כמה סיפורי תורמים על מנת להגיע להחלטה"

רגע השיא לדבריו הוא הפגישה עם המושתל. "כשפגשתי לראשונה את המושתל שלי, ראיתי אדם משועבד לדיאליזה. כל החיים שלו ושל המשפחה שלו פשוט סובבים סביב זה. פתאום אני מבין שלתרום כליה – זה ממש להוציא אדם מעבדות לחירות."

חגי ספוקויני, ממירב מספר: "המפגש הראשון עם הרצון לתרום כליה היה לפני כ – 5 שנים, כשחברה מהקיבוץ בו אני גר תרמה כליה (ג'ודי). בפעם הראשונה ראיתי במו עיני מישהו שעשה מעשה כזה, אבל עדיין לא העזתי. לפני כשנה וחצי קיבלתי הודעה למייל, שתושבת אחד הקיבוצים בעמק מחפשת תורם. השבתי  לה שאני מוכן להיכנס לתהליך ומאז הכל היסטוריה."

אביעד יזרעאלי משדמות מחולה מסכם: " דעו לכם, שאין משהו גדול יותר מהצלת חיים. אתה מקבל לא פחות ממה שאתה נותן, בעצם זה שהצת חיים. החיים לאחר התרומה הם לא אותו הדבר כמו לפניה, במובן הרוחני. אני, אישית, מרגיש שאני נמצא במקום אחר מאז, גבוה הרבה יותר ממה שהיה קודם."

וכך נסגרים מעגלים מקומיים : יוסי קרא את הכתבה שהתפרסמה על ג'ודי.  החולה שנתן לחגי את המוטיבציה לתרום הייתה אתי. ערי בסוף תרם לאתי  - תורם ומושתלת מעמק המעיינות.  והערב שאתי עשתה הוליד את התורם שלה ועוד כמה נוספים שהצילו חיים