לראשונה: שני רכזים יובילו יחד את הנוער העובד והלומד

אופיר חלבה (40) וניצן רוזנוקס-זיו (39) הם הרכזים החדשים של תנועת הנוער העובד והלומד. לראשונה, תנועת הנוער שמציינת השנה 100 שנים להיווסדה, מרוכזת במודל של שני רכזים יחד. "האמת שאנחנו מתרגשים ומצפים לעבוד יחד", אומרים אופיר וניצן בראיון ראשון לאתר התנועה הקיבוצית, "המטרה היא באמת להעצים את התנועה ולחדש כוחות בהובלתה, כדי להתמודד עם האתגרים העצומים שעומדים לפתחנו".

חלבה חי כיום בקיבוץ רביד ורוזנוקס-זיו בקיבוץ המחנכים העירוני בראשון לציון. שניהם נולדו בהוד השרון והתחנכו בקן רמתיים של הנוער העובד והלומד, משם יצאו לשנת שירות והתגייסו למסלול הנח"ל. "אנחנו חברים טובים הרבה שנים", הם אומרים.

"יש לנו תפקיד ייחודי כתנועת נוער שפועלת בקיבוץ, במושב ובעיר, יחד עם נערות ונערים יהודים, ערבים ודרוזים", אומרת רוזנוקס-זיו, "והכול סביב ערכים משותפים, סמלים משותפים וייעוד משותף. לא קל להחזיק את כל המגוון הזה בתנועה אחת, ואנחנו רואים עד כמה קשה לחברה הישראלית ליישב את סכסוכיה הפנימיים ולהחזיק את המתחים, אבל אין לנו ברירה, אין לנו את הפריווולגיה לוותר על המרחב הישראלי המשותף".

חלבה מחזק את דבריה: "תנועת נוער אחת שפועלת עם כל הקבוצות בחברה הישראלית זה לא מותרות, אנחנו רואים את זה כדבר חיוני. האחריות שלנו היא לחנך את הנוער הישראלי למסר הזה ולהבנה הזאת, שאי אפשר לוותר על המשותף, ולתת לנוער ולחברה הישראלית כלים לחיות יחד".

איך מלמדים בני ובנות נוער מכל רחבי החברה הישראלית לחיות יחד?
"סיסמת התנועה 'לעבודה, להגנה ולשלום' היא תכנית העבודה שלנו", אומר חלבה, "ולדעתי אלו גם הערכים שהחברה הישראלית זקוקה להגשמתם, ושכולם יכולים להתאסף סביבם. אנחנו מציינים מאה שנות תנועה ורוצים להוביל אותה אל  השלב הבא שלה, באחת השעות הקשות שידעה מדינת ישראל. אם בתנועה בני נוער יכולים לחיות יחד, הם יכולים לעשות זאת גם בצבא ובחייהם הבוגרים".

מה התנועה עשתה בשנה הקשה האחרונה?
"הדבר הכי קשה שהתמודדנו איתו בשנה האחרונה, כמו רבים בחברה הישראלית, הוא האובדן הכואב מנשוא של חיי אדם", אומרת רוזנוקס-זיו, "התנועה התמודדה לאורך השנה האחרונה עם חניכים ומדריכים שנרצחו ונחטפו, ועם עשרות בוגרי תנועה - יהודים, ערבים ודרוזים - שחירפו את נפשם למען הגנה על אזרחי מדינת ישראל.

"במרחק של יותר משנה מהטבח הנורא, אפשר לומר שהמתקפה האכזרית שהיכתה בנו, השאירה סימנים צורבים לא רק בגוף, אלא גם ואולי בעיקר בנפש האישית והחברתית שלנו. במובן הזה, מדריכי התנועה וחניכיה, בזרועותיהם הפתוחות ובעיניים הטובות שלהם, המשיכו בשנה האחרונה את המאבק על הרוח והתקווה שנטועה בלב של העם הזה".

"כוח החיים שמפעם בנו כתנועה"

איך נאבקים על "הרוח והתקווה" בימים כל כך מייאשים?
חלבה: "בלי הרבה רעש וצלצולים, הרחק מזרקורי התקשורת והרשתות, מדריכים צעירים הגיעו יום יום, במשך שנה, למלונות באילת ובים המלח, ובהמשך לעוד מוקדים ברחבי הארץ, לבשו חולצה כחולה ושרוך אדם ושאלו 'מה צריך?'.

"צעד אחרי צעד, בשותפות מעוררת השראה עם הקהילות, נרקמה פעילות חינוכית ייחודית ומותאמת שנותנת מענה לילדים ולבני הנוער מפונים מהעיר שדרות, ממושב פריגן ומקיבוץ בארי".

רוזנוקס-זיו: "במקביל המשכנו להפעיל את כל מוקדי הפעילות שלנו ממצפה רמון בדרום ועד יישובי הגולן בצפון, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. עם חזרת התושבים לנגב המערבי המדריכים חזרו יחד עם החניכים והקהילות, ואנחנו נערכים בימים אלה להשתלב בתכנית השיבה הביתה של יישובי הצפון.

חלבה: "ב-14 החודשים האחרונים פתחנו מאות מוקדי פעילות. בין האירועים הבלתי נשכחים מבחינתי הם חגיגת הבת-מצווה במלון בנתניה, קן רעים התנועתי שהוקם זמנית בתל-אביב, חגי המעלות בקן בארי ובקן שדרות הצמוד לתחנת המשטרה שנחרבה".

רוזנוקס-זיו: "נכון. האירועים האלה המחישו יותר מהכול את כוח החיים שמפעם בנו כתנועה, את המאבק להתגברות יצירת החיים וקדושתם, על פני המוות והחורבן".

יש לנוער העובד והלומד פעילות מיוחדת בקיבוצים?
"הקשר השורשי בין הנוער העובד והלומד לתנועה הקיבוצית קיים מאז הקמתה של התנועה", אומר חלבה, "במרוצת השנים גרעיני התנועה הקימו עשרות רבות של קיבוצים ביניהם, כמובן, קיבוצים רבים שנפגעו ב-7 באוקטובר".

רוזנוקס-זיו אומרת שתנועת הנוער פועלת במעל ל-100 קיבוצים בכל הארץ, בשגרה ובחירום. "מעבר לכך שהיינו, ועודנו, שותפים במאמצי החיזוק של הקהילות המפונות והקהילות השבות ומשתקמות", אומרת רוזנוקס-זיו, "אנחנו בעיצומו של פרויקט חדש של הקמת גרעיני נח"ל המיועדים למגורים ועשייה בגבולות המדינה בשותפות עם התנועה הקיבוצית ומשרד הביטחון".

חלבה: "יש עוד כמה חלומות על שולחן השרטוטים המשותף".

גאים על השותפות ארוכת השנים בין תנועת הנוער והקיבוצים

מה החלום שלכם ביחס לחברה הישראלית במציאות כל כך קשה?
"החלום הראשון, ואנחנו מקווים שהוא לא חלום רחוק הוא שכל החטופים יחזרו הביתה במהרה", אומרת רוזנוקס-זיו, "אמנם אנחנו מקווים ונלחמים על כך שזה חלום שיתגשם בקרוב, אבל הוא משקף את החלום הרחוק. החזרת החטופים מהווה צו הגשמה של 'כל ישראל ערבים זה לזה', ואחרי שהם יחזרו צריך לפעול בכל התחומים והחזיתות לבנות מחדש את החברה הישראלית לאור הביטוי הזה".

לחלבה ולרוזנוקס-זיו חשוב להדגיש את חשיבותם של הקיבוצים לחברה הישראלית, בייחוד בימים אלה. "במהלך המלחמה הציבור הישראלי נחשף לכוח האדיר של הקיבוצים ולחשיבות המכרעת של הקיבוצים לביטחון ישראל ולמרקם החיים הישראלי", אומר חלבה, "נפעמנו מגבורת הקהילה הקיבוצית ואנשיה ומעוצמתן של הקהילות שעברו את הנורא מכל, צריך לחנך על כך את הנוער".

רוזנוקס-זיו מחזקת את חלבה: "אנחנו גאים על כך שהנוער העובד והלומד מחובר למפעל ההתיישבות האדיר של הקיבוצים, ורואים את התקופה הקרובה כהזדמנות לחזק את הברית בין הקיבוצים לבין תנועת הנוער. זו השעה להגשמה".