הכנס השנתי ה-2 של רשם האגודות השיתופיות: מדברים על הבעיות העומדות בפני האגודות השיתופיות

בפתיחת הכנס דיבר שר הכלכלה אלי כהן, השר הממונה על הרשם: "אני מאמין שההתיישבות והחקלאות זה לא רק ענף כלכלי, אלא בעלות ערך מיוחד וערך של ציונות, אבל אנחנו צריכים לסייע מבחינה כלכלית כדי שהצעירים יוכלו לחזור ליישובים שלהם.

אנחנו מסכמים את השנה ואני רוצה לנצל את הבמה לפרידה ממירון הכהן שיסיים את תפקידו בקרוב. אני ישנתי טוב בלילה בידיעה שמירון הוא רשם האגודה. גם אם לא אהבתם חלק מההחלטות שלו, אין ספק שמדובר באיש מקצועי, איש ישר ונקי דרך ואני רוצה להודות לו על כך."

אחריו עלה עו"ד מירון הכהן, רשם האגודות השיתופיות שמסיים בקרוב את תפקידו, והודה לשר אלי כהן בתחילת דבריו. הוא בירך את עמית יפרח וניר מאיר על בחירתם לראשות תנועותיהם. "חנוכה מלמד אותנו שאי אפשר רק לשבת ולחכות לניסים, אלא צריך גם לקום ולעשות מעשים. לצד נס פך השמן היו גם המכבים שנלחמו ביוונים וניצחו. הכוונה שעומדת מאחורי הכנס היא לנסות לאתר כמה בעיות שעומדות בפני האגודות השיתופיות, החקלאות והמגזר ההתיישבותי, לבחון אותן ולשמוע כיצד ניתן להתמודד עמן. אני קורא ליותר נשים לקחת חלק ולהשתתף בהנהלות של האגודות השיתופיות."

מ"מ סגן הרשם, עו"ד שאול גורדון, ורו"ח אלעד חבשוש, מנהל חטיבת חשבונאות, פיקוח וחקירות,  סקרו את הפעילות במהלך השנה האחרונה ואת התוכניות הצפויות בשנה הקרובה.

מושב הפתיחה בכנס עסק בנושא החקלאות תחת הכותרת "האם יש עתיד לחקלאות הישראלית במבנה הקיים?"

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי הקרוב של ראש הממשלה, נשא דברים בתחילת המושב: "כן, יש עתיד לחקלאות אבל עם שינויים. אני דואג לכלל אזרחי ישראל, אין מגזר שהוא חשוב יותר מאחר. החקלאות לא הקימה את מדינת ישראל אלא האנשים שבנו ונלחמו. השיח של מגזר בעל זכויות היסטוריות מיוחדות הוא ארכאי. אחד הדברים שבזכותם לחקלאות בישראל יהיה תמיד צורך הוא שאין תחליף למוצרים מסוימים ותמיד נרצה לייצר אותם כאן. בחלק מהענפים החקלאים אנחנו כבר לא מסוגלים להתחרות בייצור בחו"ל ובחלק כן, אבל לא לעולם חוסן. יש לנו שני יתרונות: לטריות של חלק מהמוצרים תמיד יהיה ערך ולכן ייצרו אותם כאן, והשני הוא הידע שלנו, שכבר מתפשט בעולם. מה שהיה אתמול לא יהיה בהכרח מחר. יכול להיות שהחקלאים לא מספיק חזקים אל מול הרשתות, שהחקלאי הבודד לא יכול להתמודד בעצמו מול הרשתות ולכן יש מקום חשיבות להתאגדויות חקלאיות ופעילות משותפת, אבל אולי עוד כמה שנים זה ייראה אחרת. העולם משתנה ולכן גם אנחנו צריכים להשתנות." 

מנגד, דיברו במושב מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח ושי חג'ג' שטענו כי מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה על חשיבות אסטרטגית של החקלאות בישראל ושהיא מעמידה אותה כאינטרס לאומי, ושחייבים לחוקק את חוק החקלאות בו יש תמיכה בקרב כל המפלגות בכנסת. והוסיף שי חג'ג': "מה שפרופ' שמחון לא מבין זה שדאגה לאזרחי ישראל זה קודם כל ביטחון מזון. אנחנו חלק מהפתרון, לא הבעיה."

ד"ר רותי פרום-אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות השתתפה גם היא במושב: "החקלאות ידעה להתאים את עצמה לשינויים לאורך השנים. הגיוון באקלים וגיוון הקרקע בישראל הובילו לחקלאות מגוונת ושונה שיודעת להתאים את עצמה לתנאים בכל אזור. החקלאות היא "רב תפקודית" ודואגת בין היתר גם לשימוש במים מושבים ותפיסת קרקע . אנחנו לא מוכנים להכניס עוד ועוד רגולציה לפעילות החקלאית."

המושב השני עסק בהתאגדות שיתופית כמנוף כלכלי. טל ישועה ומנשה שלום, יו"ר ומנכ"ל משקי עמק הירדן וצמח מפעלים (בהתאמה), הציגו את המפעלים האזוריים כשחקן בפיתוח כלכלי אזורי בפריפריה, מזכיר מושב אחיטוב, חזי דניאל, הציג את פערי הכוחות והתיווך בסחר בתוצרת חקלאית, ומנכ"ל "ענבי טלי", שיקו דומוביץ' נתן כדוגמא את ההתאגדות לשיווק מאורגן במושב לכיש.

המושב השלישי עסק באתגרים מבניים וקהילתיים ביישוב הכפרי, ודנו בו על ריבוי הגופים המנהלים ביישוב אחד וכיצד מתמרנים בין הגופים והוועדים השונים הפועלים באותו יישוב, כאשר כל גוף מנסה לדחוף לכיוון שלו.

ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, השתתפה במושב והשיבה לשאלה האם כדאי לעבור למודל של ועד מנהל אחד או ביטול כליל של הוועד המקומי:" אצלנו, בקיבוצים, יש קליטה שנמשכת עשרות שנים וקבוצות שונות שחיות באותו קיבוץ. כאשר הוועד המנהל עובד כמו שהוא צריך לעבוד, הוא מאפשר יותר פיתוח קהילתי של היישוב עצמו, השתתפות פעילה מצד חברי הקיבוץ וקשר עם ההנהלה, שמובילים לקהילה אחת מתפתחת. בעולם אוטופי קל יותר לנהל יישוב באמצעות גוף אחד, ובתנועה הקיבוצית יש עידוד לאיחוד סטטוסים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהמטרה הסופית היא לנהל קהילה מגוונת ולכן לא תמיד ניתן לעשות זאת רק דרך גוף ממונה אחד. ביום-יום יש לתכלל מגוון נושאים וצרכים והעובדה שיש ועד אחוד לא אומרת שזה יקרה בצורה טובה יותר.

כששואלים איך אפשר לייצר קהילה אחת מיטבית מהקבוצות השונות הפועלות ביישוב, תשובתי היא שצריך לעבוד בזה יומיום ולבנות אמון."

נוסף אל אילת, דיברו במושב הזה גם ד"ר מוטי דלג'ו, לשעבר ראש המועצה האזורית דרום השרון, ישראל נדיבי, לשעבר מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות ועו"ד איתן מימוני שמשרדו עוסק, בין היתר, בדיני אגודות שיתופיות-קיבוצים ומושבים וועדים מקומיים.