בהשקעה של כ-470 מיליון דולר אושר מיזם תחנת כוח לאגירה שאובה בצוק במנרה

תקופת ההקמה של מתקן האגירה השאובה תתפרש על פני 62.5 חודשים והצפי לסיומה בשנת 2027, כאשר ההסכם הינו ל-20 שנה במכירת חשמל לחברת החשמל, שלפיו יקבל הפרויקט תשלום מחברת החשמל עבור עלות החשמל שתייצר תחנת הכוח ומחיר קבוע עבור העמדת כושר הייצור שלה לרשות מנהל מערכת ייצור החשמל. הספקו של הפרויקט הוא 156 מגה־ואט ועלות הקמתו תגיע ל- 470 מיליון דולר. הפרויקט, שהוכרז על ידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי, יביא לתרומה עסקית משמעותית לאזור.

גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון אומר: "אנחנו מקדמים בברכה את חברת "אלומיי", שמקימים באצבע הגליל פרויקט אנרגיה שאובה, פרויקט שיימשך 5 שנים, בהשקעה של כ- 2 מיליארד שקלים. הפרויקט יהווה מוקד תעסוקה, יצרוך שירותים בסדר גודל משמעותי, יתמוך ויחזק את הכלכלה האזורית. יחד עם החברה לפיתוח הגליל נעשה את כל מה שנדרש לתמוך בפרויקט."

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "ברכות חמות לחברי גיורא זלץ, אורי דורמן ושגב ירבעם על ההצלחה להתגבר על כל המכשולים ועל יציאתו לדרך של פרוייקט מרכזי שכזה. שמעתי על הפרוייקט הזה, לראשונה, מאחי בר-לוי ז"ל, מי שכיהן בשעתו כמנכ"ל פיתוח הגליל. אחי שהיה בנו של עובד חברת החשמל ואיש מים בכל נימי נפשו, ראה בפרוייקט הזה את המפגש של כל עולמותיו. חבל שלא זכה לראות את התקדמות החזון לקראת ביצוע. אני מבקש לאחל, בשם התנועה הקיבוצית כולה, לכל המעורבים בפרוייקט הצלחה מלאה בהקמתו ובטוח כי יתרום תרומה משמעותית לגליל העליון בכלל ולקיבוץ מנרה בפרט".

היוזמה להקמת הפרויקט החלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית במועצה אזורית הגליל העליון על ידי אביהו ביאלי וגרשון שרון ועברה לניהול והובלה של אחיק בר לוי ז"ל שהיה אז מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל. בשנת 2014 עבר הפרויקט לידי חברת 'אלומיי קפיטל' (83.4%) שבשליטת שלמה נחמה, רן פרידריך ויורשי חמי רפאל , וחברת אמפא (16.6%) ובשנים האחרונות הנהלות החברה לפיתוח הגליל והנהלת המועצה האזורית גליל עליון, פעלו לקידום הפרויקט והסרת חסמים רגולטוריים. כמו כן, נחתמו הסכמים לאספקת מים, עם אגודות המים בגליל.

כחלק מהפרויקט יוקמו שתי בריכות אגירה בנפח של 1.2 מיליון מ"ק בצוק מנרה ו-4 ק"מ דרום לקריית שמונה, צומת גומא. טכניקת האגירה השאובה מבוסס על ייצור חשמל באמצעות כוח הידרו אלקטרי, על ידי שני מאגרי מים, עליון ותחתון, המחוברים בצינור לחץ מאסיבי. תפקידה העיקרי היום הינו יצוב רשת החשמל והורדת עלות החשמל. בשעות השפל בצריכת החשמל, ובהתאם לכך גם בתעריפו, מעלה המשאבה את המים מהמאגר התחתון למאגר העליון ובשעות שיא בצריכת החשמל ותעריפים גבוהים, מוזרמים המים מהמאגר העליון לתחתון. האנרגיה הנוצרת מפעילה טורבינה, שמייצרת חשמל שמסופק לרשת החשמל. הטורבינה תמוקם כ- 700 מטר מתחת לצוק מנרה, כאשר פתח מנהרת הגישה באורך של כשלושה קילומטר, ימוקם סמוך לצומת הגומא, שם יבנה מאגר המים התחתון של הפרויקט. המאגר העליון ימוקם בראש הצוק, בסמוך לקיבוץ מנרה.

הפרויקט בגליל, מנצל את פער הגבהים בין בריכת האגירה העליונה לתחתונה ומגיע ל-680 מטר, עובדה גיאוגרפית שתהפוך את פרויקט האגירה השאובה במנרה ליעיל בישראל, בו ניתן יהיה לייצר יותר חשמל באמצעות בריכות אגירה בנפח מצומצם יחסית. הפרויקט במנרה ייצר חשמל בהספק של 156 מגה־ואט באמצעות בריכות אגירה של 1.2 מיליון מ"ק.

תחום האגירה השאובה בישראל נפתח לפעילות גורמים פרטיים בשנת 2004, עם פרסום תקנות משק חשמל. היתרונות באופו ייצור חשמל בצורה זאת - מתן עתודה זמינה למערכת לשימוש בהתראה קצרה, התאמת עקום היצור לעקום הביקוש וניצול עודפי ייצור החשמל לשאיבת מים בזמן שפל ובזמן שיא בביקוש, בנוסף, ניצול הפער בין עלויות הייצור וכן יכולת לייצב את המתח והתדר ברשת.