האדמה רועדת - בואו נהיה ערוכים לכך בקיבוצים

כל מי שסיים בית ספר יסודי יודע שמדינת ישראל יושבת באזור ססמי פעיל ונמצאת על קו שבר ים המלח (הסורי אפריקני), אזור אשר נמצא ברמת סיכון גבוהה לרעידות אדמה משמעותיות, אשר כבר התרחשו בו בעבר, בשנת 1927 ובשנת 1995, ולפי ההערכות צפויה להתרחש רעידת אדמה משמעותית במדינת ישראל בטווח השנים הקרובות. 

ההבדל המשמעותי בין אירוע רעידת אדמה לבין אירועי אסון אחרים דוגמת התקפת טילים, הנו שברעידת אדמה לא רק שטווח הפגיעה הוא גדול מאוד, אלא שהאדמה רועדת ללא שום התראה מוקדמת בזמן השגרה, ולכן ההגעה של כוחות החילוץ תיקח זמן רב אם בכלל. בשל כך התגובה המיידית בשעות שלאחר האסון תהיה של האוכלוסייה עצמה ולכך צריך להיערך, בסימן "אם לא נדאג לעצמנו אף אחד לא ידאג לנו". מומחים בתחום החילוץ וההצלה גורסים, מניסיונם בעולם (גם המערבי), כי תגובה של צוותים מקצועיים בכל התחומים תיקח בין 24 ל-72 שעות.

הבשורה הטובה היא שבקיבוצים יש את כל המשאבים הנדרשים כדי להתמודד עם תרחישים אלו, אולם על מנת לעשות כן, יש להיערך כמובן מראש. בדיוק בשל כך התנועה הקיבוצית מובילה בימים אלו מהלך של הגדלת המודעות ועידוד הקיבוצים לרכישת הידע הנדרש לטיפול עצמי באירועים מסוג זה. במרבית הקיבוצים יש ציוד מכני הנדסי, כלי עבודה, אנשי מקצוע מיומנים בתחומים שונים, את היכולת להתארגן בצוותי עבודה לחירום ועוד.

בכל הנוגע לרעידות אדמה רואים אנשי המקצוע חשיבות להקמת צוות ייעודי, מקצועי ומיומן שחבריו יתרגלו לאורך השנה את הפעולות הנדרשות והיו מוכנים לרגע האמת.

יותר מזה, היות ונכון להיום אין לאף גורם במדינה את היכולת לספק את הפתרון במרחב הכפרי ובפריפריה, יכולים הקיבוצים להוות גורם מוביל לתת המענה דווקא בנקודות אלו, ברגעי חירום ואסון, באזורי הפריפריה הנרחבים בישראל. לתת מענה לצורך לאומי שייתמך על-ידי המדינה ואף יכול לזכות גם בהרבה הערכה מהציבור.

סא"ל במיל' ערן מגן, ממפקדי העבר של יחידת החילוץ הארצית של פקע"ר ובעלי חברת "מגן ניהול אסונות ומצבי חירום", בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנה בחילוץ מהריסות באזורי אסון בארץ ובעולם, פיתח את מודל "הקהילה האקטיבית": "בכל מקום שהגעתי אליו בעולם אחרי אסונות, אם זה ביוון, טורקיה, קניה או נפאל המצב נראה דומה. בשעות ואפילו בימים הראשונים כוחות החילוץ אינם מספיקים להגיע ולהתארגן ולכן מי שמשפיעה בטווח הזמן הזה היא האוכלוסייה המקומית שלצערי לרוב אינה מוכנה ושרויה בהלם שלאחר האירוע".

המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין המרכז תחום זה בתנועה מבקש לחדד את הצורך ולעשות זאת בעוד מועד: "אני פונה לכל הקיבוצים בכל לשון של בקשה – תתעוררו! כל התחזיות וההערכות מחייבות אותנו לרשום לפנינו את העובדות הבאות באותיות גדולות ומודגשות:
1. רעידת אדמה חזקה בישראל - תהיה.
2. ‏ כתוצאה מכך אנו צפויים לחוות הרס נזקים כבדים.
3. ‏ אף אחד לא יבוא לעזור לנו כשזה יקרה.

זה כתוב על הקיר, להתעלם מזה ולהכניס את הראש לחול, לא יפתור את הבעיה ועלול לעלות בחיים רבים שניתן להציל. הבשורה הטובה, היא שההתמודדות עם אתגר זה אפשרית, הפתרון לא בשמיים, אלא אצלכם בידיים. חייבים להיערך מראש, וכל קיבוץ מסוגל לייצר פתרון. הנהגת התנועה עסקה בנושא וממליצה לכל הקיבוצים להיערך בזמן, לפני שיהיה מאוחר מדי".

גם אילת גלס, ראשת אגף חברה, מיוזמי יום העיון, מבקשת לחזק את הצורך בהערכות מראש בקיבוצים, מתוך תפיסה שעצם ההערכות מראש וקיומם של צוותי צח"י מיומנים משפיעים גם על השגרה - מגבירים את הביטחון האישי של החברים ומחזקים את חוסנה של הקהילה".

סא"ל מגן מוסיף: "מודל הקהילה האקטיבית מגיע לאחר הפקת לקחים משהייה באזורי אסון בכל העולם ומרכז בתוכו מספר רעיונות מרכזיים:
*העלאת מודעות, הכשרה מתאימה והכנה מוקדמת משפרים בצורה משמעותית את תגובת האזרחים לאירוע הרס ותורמים להפיכתם מפסיביים לאקטיביים, וזאת עד להגעת כוחות ההצלה.
*התגובה המיידית והמענה הראשוני של האזרחים לאחר אירוע הרס הם החשובים והאפקטיביים ביותר.
*מירב פעולות החילוץ ניתנות לביצוע בכלים פשוטים ובעבודת כפיים.
*כל אזרח שעבר הכשרה מהווה מכפיל כוח ובעת אירוע הרס אורבני יוכל להפעיל אזרחים אחרים לביצוע פעולות הצלה.
זהו בדיוק המודל שניתן ליישום במדינת ישראל ובקיבוצים השונים על-ידי הקמת והכשרת צוותי חילוץ, על בסיס מתנדבי הקיבוץ שבעת אסון יהיו אלו שיתנו את התגובה המידית לאירוע ובעזרת הפעלת האוכלוסייה מסביב יוכלו להציל חיים רבים.
המסר המרכזי – באירוע של רעידת אדמה חמורה או התקפת טילים על כל ישראל, היקף ההרס ומימדיו יביאו את כל כוחות החילוץ וההצלה למרכזי האוכלוסייה, כאשר הפריפריה בכלל והקיבוצים בפרט לא יוכלו לקבל סיוע מהמדינה. לכן – חייבים לדאוג לעצמנו".

יום העיון המיוחד יערך ב14.8, יום שלישי, בין השעות 9:00-14:00 במפעלי גרנות, ויעסוק בנתינת כלים ראשונים להבנת האתגר וכלים להערכות פנים קיבוצית כמענה לאוכלוסייה ובחינת התכנות להקמת יחידות מקומיות בקיבוצים כמענה ראשוני פנימי ובהמשך כתשתית לארגון מתנדבים ארצי למצבי חירום.

אורי אופיר, מזיקים מיוזמי יום העיון, מוסיף: "בישראל השאלה אינה האם אלא מתי תהיה רעידת אדמה מסוכנת, ומה הנזק שיגרם. לפי תרחיש הייחוס הלאומי אנו צפויים למעל ל170,000 ללא קורת גג ולמעל ל200 אלף מבנים עם נזק קל עד בינוני. הקיבוצים הן בזכות החוסן הקהילתי והן בזכות המבנה הפיסי שלהם, סביר שיפגעו בצורה קלה יחסית ולכן יש ערך רב שבהערכות פשוטה יחסית ונכונה יערכו גם למתן מענה בתוך חצר הקיבוץ וגם כמגיבים ראשונים לערים הקרובות.
חברי הקיבוצים, בהערכות נכונה, יכולים להוות מענה לפרדוקס הכוחות ולאפשר הצלתם של מאות פצועים ב24 השעות בהן כוחות אחרים טרם יגיעו לשטח".