navigation_collapsible
Main navigation
- התנועה הקיבוצית
- מטה התנועה
- חברה וקהילה
- חינוך
-
צעירים ומעורבות
- צעירים ומעורבות בחברה ראשי
- אודות אגף צעירים ומעורבות בחברה
- אנשי קשר אגף צעירים ומעורבות בחברה
- רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית
- מחלקת מעורבות בחברה
- מחלקת פיתוח מנהיגות צעירה
- מסלול הנח"ל - גרעיני הקיבוצים
- פרויקט חיילים בודדים בקיבוצים
- גרעיני צבר בקיבוצים
- המחלקה הבינלאומית (volunteers)
- מחלקת ביטחון
- מכינת רעות
- תכנית תל"מ
- כלכלה
- אזורים
- המטה השיתופי
- חבצלת החדשה
אני מזועזעת מהקושי למצוא כח אדם טוב וראוי.
לצערי סוגייה זו היא "הביצה והתרנגולת" האם כח האדם הירוד באיכותו מגיע לעבודה ומסתפק בשכר הזעום?
או העובדה שהשכר הזעום נקבע ע"פ העובדה שצריך להציב בכל מערכת יותר אנשים על ח"ן איכות האנשים ולכן אין דיי תקציב.
מהניסיון שלי אני למדה שיש להשקיע במטפלות טובות ולעזור להן להתמקצע להלחם עבור שכר ותנאיו טובים יותר
עבורו וללמדן להתמודד בצוות קטן ואיכותי ע"ח הרבה ומאוד במקצועיותו.
דבר נוסף במקומם ביותר ושייך כמובן למדינה
הוא העובדה שעבודה בחינוך לא נחשבת לעבודה מועדפת
זה מזעזע בעיקר בעובדה שמדינה לא רואה את הפוטנציאל הגלום בעובדה שחיילים/ות משוחררים יכולים להיות המחנכים הבאים יכולים לראות את השקעת המדינה בעניין ולהבין מזה שכדאי טאוב יהיה להשתלב בתוך עשייה חשובה שכזאת
אולי החשובה ביותר באוצר של מדינה .
לאחרונה הבנתי מאחייניתי שהחלה לעבוד בכפר אירוח באחד הקיבוצים
שעבודה בתור "בייביסיטר" בכפרי נופש במלונות ברחבי הארץ
נחשבת עבודה מועדפת.
זה המזעזע ביותר בעיניי....
ממתי למצוא עיסוק לילדים והשגחה עליהם בזמן שהוריהם נופשים "בטן גב" בבריכה? היא עבודה "מועדפת"
-שיש להעדיפה על פני עבודה יומיומית במוסדות החינוך היומיומיים
איזה אדם בר דעת יושב בכיסא בבית המחוקקים ולא רואה את העוולות האלה?????