שכחו אותי (ואני לא) בבית

מפגש זה נולד מתוך צורך שעלה מצידם של מנהלות ומנהלי קהילה במרחב הצפוני. את הכפפה הרימו במשותף התנועה הקיבוצית, החטיבה להתיישבות, תנועת המושבים והמועצות האזוריות בגבול הצפון, שחברו יחדיו כדי לתאם את המפגש ולצקת בו תוכן רלבנטי.

הדוברת הראשונה במפגש היתה מירי יציב (כפר סאלד) מהמחלקה לצמיחה ופיתוח וקהילה בתנועה הקיבוצית, שהציגה מודל לניהול קהילה מפוזרת, הנותן כלים לניהול הקשר, איתור הצרכים השונים לכל קבוצה בקהילה ואפשרות להגדלת השייכות על ידי רתימת שותפים לפעילות הקהילתית.

ממשכנם הזמני בקיבוץ מזרע הגיעו נציגי קיבוץ גבים כדי לספר לנוכחים על הניסיון שלהם בפינוי וניהול הקהילה המפוזרת מאז השבעה באוקטובר. מנהל קהילת גבים - אחיקם רמות ו-מח"י (מנהלת חוץ ישובי) מיטל ליאני תארו כיצד הם הקימו במזרע מערכות חינוך, עם צוותי עבודה משותפים לשני הקיבוצים. המניע לכך היה ההבנה, שהקמתן של מערכות קהילתיות במקום הפינוי מסייעת לשמירה על שגרה וחוסן נפשי ואישי גם בתנאים קשים. המסר המרכזי בדבריהם של השניים היה הדגשת חשיבותה של הערכות המוקדמת לאיתור מקום פינוי, שבו יכולה כל הקהילה להתרכז יחדיו.

לאחר מכן התחלקו המשתתפים למעגלי שיח. היתה זו הזדמנות להשמיע ולשמוע על דרכי ההתמודדות המשותפות והשונות בין הישובים – קיבוצים, מושבים ומושבה אחת - שהמשותף לכולם היא הדאגה לשלומות הקהילתית במצב בו יש חוסר ודאות מתמשך. בסיום המפגש ביקשו המשתתפים לשוב ולהיפגש באותו פורום, הודו למארגנים והביעו תקווה כי השקט ישוב לאזור הצפון והם יוכלו לשוב לביתם בקרוב.