"קיץ שלישי שאנחנו חיים תחת טרור מתמשך, גהנום מהבוקר עד הלילה"

קיץ שלישי שהכל מסביב שחור ומפויח. ריח העשן והשריפה צורב, גורם לעיניים לדמוע, לגרון להיחנק וללב לכאוב. כוויות האש בנוף המוכר, האהוב, לא נותנות מנוח.

קיץ שלישי של בלוני נפץ מתפוצצים מעל ראשינו והתחושה היא של חיים בשדה קרב. טרור של  "ילדים" שהסטארט־אפ ניישן לא יודעת איך להתמודד איתו, או אולי לא מעניין אותה להתמודד איתו. כי מה זה כמה שריפות ובלוני נפץ, זה הרי לא איום אסטרטגי, כפי שאמרו שרים ,חברי כנסת ועיתונאים מנותקים.

קיץ שלישי שאנחנו חיים תחת טרור מתמשך. עפיפונים, בלונים, ניסיונות חבלה וחציית הגדר וכן, גם "צבע אדום" שמבשר שהטילים כבר בדרך. עשרים שנה שאנחנו במלחמה.

העוטף עולה בלהבות. כל עשר דקות בממוצע פורצת שריפה. החברים שלנו רצים ממוקד אש למוקד אש בכל רחבי האזור כדי לעצור את האש המשתוללת, כי מערך הכבאות של מדינת ישראל לא מסוגל להתמודד לבדו עם עוצמה כזאת של שריפות.

אנחנו מכבים את השריפות, אנחנו משלמים על המים שאנחנו משתמשים בהם לכיבוי השריפות והכמות שהשתמשנו בה יורדת ממכסת המים המיועדת לגידולים החקלאיים שלנו. נשמע לכם הגיוני?

אנחנו חיים כאן בגיהינום רצוף מהבוקר ועד סוף הלילה של שריפות ופיצוצי בלוני נפץ מעל הראש. ימים של 40, 50, ו- 60 שריפות.

העשן שמכסה אותנו לא מצליח להסתיר את גודל הניתוק של ראש הממשלה ושריו שמנהלים ויכוחים ברמת גן ילדים כשהגננת לא מתפקדת. אין ספק שחייזרים מול בית ראש הממשלה הרבה יותר מעניין וחשוב מהבית הבוער שלנו.

כפי שכותב אלמוג בוקר, כתבנו מהעוטף שדואג שלא נרד מהכותרות: "125 ציוצים צייץ ראש הממשלה נתניהו מאז החל הסבב הנוכחי של הסלמה בעוטף עזה, שנמשך כבר 15 ימים ברציפות, אף אחד מהציוצים לא היה על עוטף עזה". 

קראו את הטור המלא של בתיה הולין באתר און לייף: https://www.onlife.co.il/news/266892