על חיות וטיולים בגן הסיני. בלוג מיוחד - מיליארד (ומאתיים מיליון) סינים רוצים להכיר את הגן הקיבוצי. פרק רביעי

פרק רביעי - השפעת החינוך הקיבוצי על הגן הסיני

יותר מחודש עבר מאז שאני כאן ואין ספק שהגן עבר שינוי משמעותי. בשבוע שעבר, הכיתה הבוגרת של גילאי שלוש עד חמש יצאה פעם ראשונה לטיול בשכונה. צוות הגן חשש מיציאה לטיולים לפני שהגעתי, וסירב לשתף פעולה מחשש לאחריות גדולה מידי. במידה רבה, הם לא ראו טעם לטיולים כאלה - החצר גדולה ומספקת שלל פעילויות, ולנסות דבר חדש זה תמיד מלחיץ

בשבוע הראשון שלי כגננת ראשית זרה בגן של הצעירים, בחרתי ללמד אותם על חיות שהם יכולים לראות בשכונה. החיה הראשונה שלמדנו עליה הייתה צפרדע. הגננת הסינית סיפרה שהיא שונאת צפרדעים, אז הבנתי שיש לי אתגר גם מולה. קניתי צפרדע צעצוע ממתכת שקופצת וסיפרתי להם שהצפרדע אוכלת יתושים ולכן צפרדע היא חברה שלנו ועוזרת לנו. הילדים, שלא אוהבים יתושים, קפצו כמו צפרדעים וניסו לתפוס יתושים עם היד והלשון.
החיה השנייה שחווינו הייתה חילזון. אספתי קונכיות ריקות של חלזונות בשכונה והראיתי להם. היו להם קונכיות קנויות חזקות שחיברתי להם לחולצה עם אטב וזחלנו כמו חלזונות. בהמשך השבוע, הבאתי שני חלזונות ענקיים חיים בתוך קופסה שקופה ושמנו להם עלים ומים. הילדים היו בשוק ועקבו אחריהם בהתעניינות רבה, כמו ילדי הקיבוץ עם השבלולים שלנו והאוגרים שהיו באחד הגנים. דיברנו על דאגה לחיה שאנחנו מארחים והאם הדפיקות על הכלי נעימות לחיה או לא. בסוף השבוע, כששחררנו אותם סיפרתי להם את שמוליקיפוד שהתגעגע לאמא שלו. למזלי אף אחד לא חשב שהקיפוד הוא אוכל או דרש שנבשל אותו. 

לאורך השבועות שקדמו לטיול, ראיתי שישנם עצי פרי רבים בשכונה, והתחלתי להביא לצוות את הפירות ולשאול עליהם. בעקבות זה מנהלת הגן יצאה איתי לטיול ערב לראות את עצי הפרי השונים בשכונה, וכך גובשה הסיבה ליציאה לטיול – הכרת עצי הפרי הסובבים את הגן. הסברתי שבשביל לצאת לטיול צריך לגייס את הצוות והצוות צריך לסמוך על הילדים, וכך התחלנו ללכת מסביב לגן עם חבל וללמוד להחזיקו לאורך המסלול ולהקשיב להוראות הגננות. הצוות הביא ג'ק פרוט (Jackfruit) להראות לילדים וסיפר להם על מטרת הטיול. לטובת הרגעת הצוות, יצאו איתם לטיול המנהלת ועוד שתי עוזרות מעבר לארבעת אנשי צוות הקבועים של הגן. בטיול השתתפו 9 ילדים. הילדים והצוות חזרו עייפים אך מאוד מרוצים! יום למחרת הם כבר הלכו לסופרמרקט לקנות אבטיח ועגבניות שרי. מסתבר שהייתה לאנשים בעיה עם חבורת הילדים שרצו לקטוף מחצרותיהם פירות..... אין מה לעשות - אפשר להביא את החינוך הקיבוצי לסין, אבל סין היא לא קיבוץ.

בעקבות הקונכיות, סיפרתי לילדים את הסיפור "הבית של יעל". הילדים התאהבו בספר וביקשו שאספר אותו כל יום. בתחילה, חיברתי להם אותו עם האוהל שיש לנו בגן וכשדפקתי על הדלת, אמרתי את שורת המחץ: "טוק, טוק, טוק מי שם גר? עכבר? חתול? כלב? סוס? הם התחילו לחזור אחרי בכל פעם כשמישהו נכנס לאוהל. הרווחנו למידה וחזרה של עוד שמות של חיות. בהמשך השבוע, שמתי בד גדול על השולחן בגן. השמחה הייתה רבה.

במידה ויש מתעניינים ומתעניינות עם נסיון בגיל הרך ושרוצים לקחת חלק בחוויה דומה מוזמנים לשלוח קורות חיים לכתובת:

guyalmog87@gmail.com

=========================

מיכל שי יצאה לסין כחלק מפיילוט חינוכי ראשוני של ISRAEL-CHINA Global Connections ורשת הגן הקיבוצי מבית התנועה הקיבוצית, ומידי שבוע היא תספר על חוויותיה משם