"סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי היא "פועלת לטובת חבריה". ברור שזה הבדל מכל חברה עסקית. לפעול לטובת חבריה אומרת חד משמעית לתת לחבר אחד על חשבון חבר אחר"

השבוע התקיים כנס סיכום השנה של "ברית פיקוח" לסיכום שנת 2017 בהשתתפות ממלאות וממלאי תפקידים מהקיבוצים ומהמרחב הכפרי.

מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, עמד בדבריו על מצבם הטוב של הקיבוצים, על חזרת הבנים והבנות "הביתה", ועל מספרן ההולך וגדל של התחלות הבנייה בקיבוצים, אך הדגיש: "חסרה לנו הוודאות, חסרים לנו הביטחון והיציבות. אנחנו מלווים בתחושה קשה שבכל רבדי השלטון, בעיקר דרגי הפקידות רוצים רק דבר אחד – שנהיה ונחיה כמו כולם בכל מימדי החיים. הם לא מגלים שום רצון או עניין להבין את צורת החיים בה אנחנו בוחרים לחיות". מזכ"ל התנועה בחר לצטט בהקשר זה את מיכה שטרית שכתב – "נושאי בשורה רעה, מכות או עוד גזירה, לא ישנו את מהותי".

ניר מאיר שב והדגיש בפני ממלאי התפקידים – "כל קיבוץ ייבחן לפי מעשיו בהתנהלות מול רשות המיסים. אין ולא יהיו יותר סיפורים. יש מי שמנסה להצר את צעדינו, וההחלטה תהיה של כל קיבוץ וקיבוץ איך רוצים להתנהל – האם התמיכה בערבות ההדדית קודמת לרווח האישי. הכדור בידיכם".

מנכ"ל ברית פיקוח, רו"ח ירון רייכמן סיכם את השנה החולפת, והדגיש בדבריו כמובן את רפורמת המיסוי מההצעה הראשונית ועד להצעה שהתקבלה השונה ממנה מהותית – "בטיוטת החוק ניסו לשנות את המבנה המשפטי של הקיבוץ. מיד הבנו יחד עם מזכירי התנועות ועם ח"כ איתן ברושי, שזהו לא תיקון שראוי שייבחן בחוק ההסדרים, ואני שמח שהיועץ המשפטי לממשלה ויו"ר הכנסת הסכימו איתנו.

במשך תקופה ארוכה נעשתה עבודה גדולה של צוותים מקצועיים אצלנו, עו"ד, שני מזכירי התנועות, וח"כ ברושי בכנסת על מנת לתקן את הנוסח המקורי ואני שמח שהצלחנו בכך". בנוסף לכך הדגיש רו"ח רייכמן את הצורך בעבודה המשותפת בין הקיבוצים והמושבים.

ח"כ איתן ברושי אמר: "אנו עומדים בפניי תקציב 2019 ויש להיערך אליו. בדיוני התקציב הקודם הצלחנו למנוע פגיעה משמעותית בהתיישבות במרחב הכפרי ובמידה ורעיונות דומים כאלו יעלו גם הפעם נעשה הכל כדי למנוע אותם.

גם לצד הכוונות של שינוי השלטון, יש למצות את המקסימום מכל תקופה ומכל שלטון. האתגרים שעומדים לפנינו הם מורכבים וכוללים נושאים שונים: משבר המים והחקלאות, אתגרי המיסוי והביטוח הלאומי, פיתוח התעשייה, חוסר במקורות פרנסה, אתגרי בנייה וצמיחה ועוד.

על הקיבוצים והמושבים במרחב הכפרי להבין טוב יותר את הקשר בין הפוליטיקה הארצית לבין תנאי הקיום. יש צורך במעורבות פוליטית גבוהה יותר על מנת למנוע את הפגיעות במרחב הכפרי ובחקלאות".

עו"ד צורי לביא ביקש להקדיש את דבריו לעקרונות היסוד של העולם הקואופרטיבי ומקומו בעולם הקיבוצי ובעולם הקואופרציה הישראלית.
"כל מי שעוסק בקואופרציה חייב להבין את ההבדל המהותי, שגם מעוגן בחוק ובמשפט, בינה לבין חברה בע"מ. חברה בע"מ זה דבר פשוט - מי שמשקיע יותר כסף, השפעתו גדלה. לכך מצטרפים האחריות המוגבלת וההפרדה היוצאת מכך בין ההשקה וסיכון הנכסים האחרים של המשקיע. באגודה שיתופית – ההפך הוא הנכון, האלמנט האישי הוא העניין המרכזי. שותפות פעילה היא חוט השני שמאפיין את כל האגודות השיתופיות".

עו"ד לביא הדגיש: "סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי היא "פועלת לטובת חבריה". ברור שזה הבדל מכל חברה עסקית. לפעול לטובת חבריה אומרת חד משמעית לתת לחבר אחד על חשבון חבר אחר. חלוקה שווה היא לא לטובת חבריה, ככה מתנהלת חברה עסקית ולא קואופרטיב".

עו"ד לביא ביקש להדגיש עוד מספר עקרונות המייחדים קואופרטיב על חברה עסקית – "בקואופרטיב – 'כל אחד הוא קול אחד'. למה זה כך? כי כששמים כסף כל אחד מקבל לפי מה ששם, אם זה לפי עניין אישי אין מי שבאופן אישי שווה יותר מאחר. הקואופרטיב מחייב שותפות מתמדת. כתוצאה מזה – אי אפשר לנהל קואופרטיב בלי חברים דעתנים, אי אפשר להיות פאסיבי. לכך מצטרפת העובדה שכל קואופרטיב מדגיש את אלמנט החינוך, כי צורת התנהלות שכזאת מחייבת חינוך מתמיד".

עו"ד לביא סיים את דבריו בבעיות שיש כיום בעולם הקואופרטיבי המשפיעות גם על העולם הקיבוצי, ובתוך כך העובדה שהדור הראשון של הקואופרציה הלך לעולמו והדור הנוכחי פחות מחויב לרעיון. לדברי לביא, מתוך כך נוצרת התערבות חסר של חברי הקואופרטיב בנעשה ואדישות החברים. "ברגע שאין מעורבות פעילה של החברים, המנכ"ל יעשה טעויות כמו כל כל מנכ"ל וכמו כל בן-אדם".
הפתרון לדעתו של לביא מצריך בחינה של כל האגודות השיתופיות והקואופרטיבים מדרג שני ושלישי. "על מנת לייצר קואופרטיבים יציבים יש סל פתרונות – דירקטוריון חיצוני, להיצמד למטרות בעזרת הוותיקים, לא להתפתח למטרות אחרות מלבד המטרה הראשונית של הקואופרטיב למרות הפיתוי העסקי, לפנות לשת"פ עם גופים קואופרטיבים אחרים. צריך להבין – קואופרציה אמיתית היא קואופרציה ששמה בפניה את הדגשים: מחויבות, מעורבות וערכים- מעבר למקום הרווח. בעולם שזה לא קיים זה פשוט לא קואופרטיב".