נשיא המדינה ביום החקלאות בכנסת: "החקלאות המקומית צריכה להיות יעד לאומי"

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שהיה חבר בשדולה החקלאית בכל שנותיו בכנסת, בירך באופן מקוון ואמר: "החקלאות המקומית צריכה להיות יעד לאומי, יעד של כל אחד מאיתנו, במיוחד בימים שבהם בעלי עסקים קטנים, יזמים וגם חקלאים כורעים תחת השלכותיה ההרסניות של כלכלת הקורונה. זו העת לשמור על החקלאים שלנו. על עובדי האדמה שלנו. חקלאים מכל המגזרים והענפים שמוסיפים לצעוד בשבילי הארץ הטובה הזו, מעבדים אותה ומפיקים את תנובתה."

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, אמר כי "היום כולם מבינים שבשעת משבר ייצור המזון לא יכול להיפסק, ושצריך לחזק את כושר הייצור בימי שגרה. ישנם גורמים המסתכלים על החקלאות הישראלית רק דרך הזווית של תג המחיר. ביטחון מזון לא מדבר אליהם. תכנון ארוך טווח השומר על יציבות ענפי הגידול - הוא עיקרון סובייטי בעיניהם. מולם ומול שלל המתקפות, אנחנו עומדים איתן. לא מתבלבלים. קיבלנו הזדמנות פז להחזיר את האור לעיניים של החקלאים, ואנחנו פועלים בשביל זה במשרד החקלאות כל יום".

חבר הכנסת רם בן ברק, יו״ר השדולה החקלאית: ״החקלאות הישראלית נמצאת באחד המשברים הגדולים בתולדותיה. בד בבד עם התייקרות המים, שכר העבודה וצמצום השטחים החקלאיים, אנחנו מתמודדים עם תפיסת עולם שתופסת את החקלאות במימד צר בלי ראייה לטווח ארוך וללא תכנון אסטרטגי ומתן אופק בטוח לחקלאי הישראלי. המצב הוא שבמדינת ישראל, שהוקמה על כתפיים חלוציות ועבודת האדמה, מדינה שגבולותיה נקבעו על ידי יישובי המרחב הכפרי, הקיבוצים והמושבים שנשלחו לקבוע את גבולותיה. דווקא כאן במדינה שמתאפיינת בכלכלת אי ומחויבת לייצר לעצמה ביטחון תזונתי, דווקא כאן - נתפסים החקלאים כאויבי הציבור. החקלאות הישראלית הייתה ספינת הדגל של הייצוא הטכנולוגי והידע החקלאי למדינות רבות.״

ח״כ אופיר סופר, יו״ר משותף בשדולת החקלאות: “כבן להורים שהתיישבו במושב חקלאי אני רואה ערך חשוב וציוני בחקלאות הישראלית ובחיזוקה. במשבר הקורונה אנחנו באמת עדים לחשיבות של פיתוח תוצרת ישראלית והחשיבות של ביטחון המזון. החקלאות הישראלית היא פורצת דרך וצריך לקבוע לה חזון ויעדים ברורים. נושא חשוב שיש להזכיר ביום זה - ולא רק זה – הוא הטרור החקלאי המתרחש בכל רחבי הארץ. הטרור החקלאי מעיד שוב ושוב על מאבק הבעלות שלא מפסיק להתנהל. הבעיה הטקטית חונה במשרדיהם של השר לביטחון הפנים ושר המשפטים. הבעיה האסטרטגית לפתחו של ראש ממשלת ישראל.״

ח"כ אלוף (מיל') עוזי דיין: ״אני רואה בחקלאות ובחקלאים מרכיב חיוני לתקומת ישראל בארצו.
השדולה צריכה לדאוג שחקלאי יוכל להתפרנס בכבוד ושההתיישבות תמשיך למלא את תפקידה כשומרת גבולות הארץ וכשותפה להובלת הנושאים הערכיים והחברתיים. לשם כך עלינו לדאוג לפרטים - ממחירי התוצרת, דרך מו"פ חקלאי ופועלים חקלאיים ועד שילוב מערכות קרקעיות סולאריות עם  גידולים חקלאיים. שיהיה לנו חורף בריא, גשום וטוב!״.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״לפני 20 שנה, כשהתחלנו את יום החקלאות בכנסת, הבנו כבר אז שזה סוג של מאבק על הנרטיב. שלצד הקשיים והאתגרים איתם מתמודדים החקלאים חשוב להעלות ולציין את  החוזקות של החקלאות הישראלית. אני מבקש להודות ליוזמים של היום הזה, שלא ויתרו גם בתקופה המאתגרת הזאת להביא את הנושא לכנסת. היום בכל העולם רוצים ידע חקלאי, כל שר שחוזר מחו"ל מדבר איתנו על זה, דובאי ואבו דאבי עוסקות היום בביטחון המזון, יש שווקים חדשים שנפתחים והם צמאים לידע והחדשנות בחקלאות הישראלית. זו צריכה להיות מדיניות ממשלתית, צריך להפנים שההשקעה בחקלאות הישראלית היא השקעה לא רק בביטחון המזון והעצמאות שלנו אלא גם בפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל״. 

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "מסתבר שבכל פעם שיש אירוע גדול, כל אחד יוצא משוכנע יותר בעמדותיו. לאחר החודשיים הראשונים להתפשטות הקורונה בישראל, כשלסקטור החקלאי היה ברור לגמרי שכולם עכשיו מבינים את חשיבות ביטחון המזון, שר האוצר דיבר איתנו בפגישה הראשונה עמו על פתיחת הייבוא.....

הערכים הנוספים של החקלאות הישראלית גבוהים בהרבה מהערך הכלכלי של התוצר החקלאי וכל מי שיושב בחדר הזה, כמו גם רוב מי שיושב בבית הזה, יודעים זאת. מעבר לטיעון זה, נוסף השנה טיעון משמעותי נוסף: בימים של משבר תעסוקתי עצום ממדים יהיה זה טירוף מוחלט לייבא אבטלה לישראל. מצווה על כל מי שמכיר במצב, לשמר את פרנסתם של חקלאי ישראל וכל יתר המתפרנסים מקרב אזרחי ישראל החיים משרשרת הערך שתחילתה הוא המוצר החקלאי. על הממשלה והכנסת מוטלת האחריות להבין את הסיטואציה ולקבל החלטות בהתאם. ייבוא תוצרת חקלאית מתחרה, הוא ייבוא של אבטלה בעידן של משבר תעסוקה דרמטי."

מזכ״ל תנועת המושבים, עו״ד עמית יפרח: "אמצעי הייצור בכדי לקיים חקלאות יציבה הינם הקרקע, המים והעובדים הזרים. בשנים האחרונות, בשל מדיניות בעייתית כלפי החקלאות מחלחלת ההבנה שהכנסת והממשלה הם אמצעי ייצור לא פחות חשוב משלושת האמצעים הקלאסיים וחייבת לתת מעטפת תומכת בחקלאות להבטיח את יכולת העיבוד והפרנסה בכבוד של החקלאי. אנו תקווה כי כניסתו  של אלון שוסטר לתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר אשר מבין לעומק את צרכי החקלאות יחד עם השלמת החקיקה של חוק החקלאות תביא למפנה המיוחל מצידנו מייצגי החקלאים והחקלאות ליעד הראוי לחקלאות ישראל . המשק המשפחתי מציין 100 שנות חקלאות , הוא היה ותמיד יהיה נכס אסטרטגי של מדינת ישראל״.

שי חג׳ג׳, יו״ר מרכז המועצות האזוריות: ״מרכז המועצות האזוריות משקיע את מירב האנרגיות בחקלאות. יש לנו חקלאות מפוארת, מתקדמת, המייצאת ידע לכל העולם. אנחנו דורשים לענף החיוני כל כך לביטחון, לשמירה על האדמות, הסביבה ובעיקר לביטחון המזון, את היחס הראוי לו.״

במסגרת היום התכנסה ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), לדיון שעסק בעידוד וקידום צריכת תוצרת חקלאית ישראלית. בפתח הישיבה אמר היו"ר מרגי כי מי שרוצה לשמר את הציונות חייב לשמר את החקלאות. לדבריו, הממשלה חייבת לקבל החלטה באשר ליחסה לחקלאות, אחרת זה יהיה עוד ענף כמו הטקסטיל שצריך זכוכית מגדלת בשביל לראות אותו בישראל.

"אנחנו קונים תוצרת חקלאית ממדינות בהן דורכים על זכויות אדם. הממשלה צריכה לקבוע איך היא מעודדת ומסבסדת את החקלאות הישראלית ואיך היא שומרת על ביטחון המזון, כי אנחנו מדינת אי", אמר ח"כ מרגי.

בדיון הזהיר עמית בן צור, מנהל מכון יסודות, מכון מחקר לעיצוב מדיניות כלכלית-חברתית שהוקם על ידי התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים וקרן ברל כצנלסון, כי "מעל 10 שנים התוצרת החקלאית, בארץ בקיפאון. החקלאות הישראלית לא תוכל בעתיד לייצר את כל המזון הנדרש לאזרחים, באף קבוצת מזון".

המכון הציג מחקר בנושא ביטחון המזון שהעלה נתונים מדאיגים: באיחוד האירופי 4% מכלל המועסקים הם חקלאים לעומת 1% בלבד בישראל - נתון שהוא מהנמוכים בעולם. "מטריד אותנו חוסר יציבות של הספקת המזון בישראל, חסרה התייחסות אסטרטגית של הממשלה להספקת מזון ואין גוף אחד שאחראי על ביטחון המזון", אמר בן צור.

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי "הוועדה סבורה שיש לתמוך בסימון תוצרת חקלאית ישראלית ולפטור את החקלאים ממס מעסיקים, כדי להוזיל עלויות. הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה להעדיף במכרזים את התוצרת החקלאית הישראלית ולהגדיל את ההשקעות במחקר ופיתוח חקלאי. הוועדה מצרה על כך שמשרד האוצר מסתכל על החקלאות בפריזמה של כדאיות כלכלית בלבד".