נותנים תו תקן לגן הקיבוצי

 

 

בתחילת השבוע השיקה מחלקת הגן הקיבוצי בתנועה הקיבוצית מהדורה שלישית של "תו התקן לגיל הרך בקיבוצים". ,ו התקן הוא "חוזר מנכ"ל" של בתי הילדים וגנים בקיבוצים. אופן הפעלתם, תקני כוח האדם, האפיונים ועקרונות הפעולה. תו התקן ראוי לו שישב על שולחנם של מנהלי/ות הקהילות ומנהלי החינוך. בכנס שהתקיים בסמינר אפעל, נכחו מנהלות גיל רך מועצתיות, מנהלות גיל רך קיבוציות, גננות, מנהלי קהילה, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, נציגות של אגף מעונות יום, חברת המתנסים, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית וסמינר הקיבוצים.

"עצם הנוכחות של כולם נתנה תחושה של שיתופי פעולה, כאשר המטרה של כולנו אחת – לקדם ולמקצע את הגיל הרך", אומרת נועה צור-ברוש, מנהלת פיתוח מקצועי ב"גן הקיבוצי". "ייחודיותו של החינוך הקיבוצי, המשאבים המושקעים בו ולקיחת אחריות הקהילה על ילדיה, מאפשרת את המשכיותו תוך מתן מענה רלוונטי לחברה הקיבוצית המשתנה, וכך גם להפוך אותו לזרם חינוכי מוכר".

 

ד"ר אדם הישראלי, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, ראש היחידה למעורבות חברתית וחבר סגל בפקולטה לחינוך בסמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב חוקר זמן רב את הסוציולוגיה של החינוך פתח את הכנס באומרו ששאלת החינוך עולה ורלוונטית מתמיד, ובעיקר בקיבוצים המתחדשים. "הקהילה משתנה - ההורים, הסבים, הנהגת הקהילה ומערכת החינוך - כולם נמצאים בתהליך שינוי מתמיד שאינו משברי, אלא דווקא מעיד על צמיחה מחודשת. תו התקן ממלא תפקיד חשוב בעצם היותו נקודת התייחסות למי שפועל במערכת הגיל הרך. גם אם ישנם עדיין ויכוחים על הפרטים, הרי שהאמירה של התנועה הקיבוצית מול המדינה, כי יש זהות ומבנה לחינוך הקיבוצי בגיל הרך - היא צעד חשוב. בשלב הבא, לא רק קיבוצים יהנו מההגדרה והתקינה החדשה, אלא גם גננות, הורים וילדים הגרים בכל צורות הישוב ומעוניינים בחינוך מהסוג הזה".

תו התקן החדש נכתב תוך כדי התייחסות לשונות הגדולה הקיימת בין הקיבוצים, ומתוך הבנה שחינוך איכותי בגיל הרך הוא נכס משמעותי המהווה חוסן לכל קהילה. ערבות הדדית הוא ערך ייחודי ומשמעותי לקיום קהילה בריאה. בכדי לאפשר חינוך קיבוצי מיטבי תוך מתן שוויון הזדמנויות לכל הילדים,  חובת הקיבוץ לקחת מידה של אחריות, ולהבטיח את הצלחת מערכת הגיל הרך. 

ערן ורדון (בית גוברין), מנהל קהילה בקיבוץ רבדים אומר שהתובנה המרכזית שלו מהכנס היא "שההשקעה הפדגוגית במערכת הגיל הרך חשובה לא פחות מהחינוך החברתי. כמנהל קהילה תמיד היה לנגד עיני חשיבות תמיכת הקהילה בחינוך החברתי, מכיוון ששם יש תופעות כגון אלכוהול, עישון, סמים, פריצות לכולבו ועוד. תופעות אילו יכולות להשפיע באופן קשה על הקהילה. היום ברור לי שגם איכות החינוך, הדרכה וצוות מקצועי בפעוטון ובגנון משפיעים לא פחות על הקהילה. התופעות החברתית שיכולות לנבוע מטיפול לא מתאים בגיל הרך הן לא פחותות מהתופעות החברתית היכולות להיגרם מחוסר הדרכה טובה ביא' ויב'. ההרצאות והדיונים בכנס תו התקן חידדו לי את הצורך של הקהילה להשקיע בהדרכה מקצועית ומותאמת." 

ראשת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, ד"ר גבי אסם: "החינוך הקיבוצי מבוסס על ערכי הקהילה וחיי השגרה המקומיים, ומחובר למדינה דרך רגולציה המאפשרת לנו למצות את זכויותינו כאזרחי ישראל. האיזון בין השניים חייב להיות מנוהל היטב דרך שיתופי פעולה מבוססי אמון והדברות. "רשת הגן הקיבוצי" מייצגת את גישת החינוך הקיבוצי בפני מוסדות המדינה מתוך אינטרס לטובתם של ההורים ומערכות הגיל הרך".

מנהלת החינוך של קיבוץ זיקים, לי קרן שאטו יצאה מהכנס בתחושה שהקו אותו מוביל הגן הקיבוצי חשוב מתמיד. "הוא מאפשר תחושת שייכות והשתייכות לגוף ידע גדול שפועל בחשיבה ויצירתיות לקידום מערכות החינוך ולקידום מודעות כלפי חשיבות החינוך והטיפול לילדים בגיל הרך הצורך בקיום מערכת חינוך מיטבית שיש לה עלות כספית למול הקושי ההורי לשלם. המורכבות לשמר עובדות מקצועיות לאורך זמן לרווחת הילדים, ועוד נושאים רבים ורלוונטיים לעבודתנו המאתגרת כמנהלות חינוך".  

ההרצאה של ד"ר תרצה יואלס גרמה לכולם לנוע באי נוחות על הכיסא. "מחקרים רבים שנעשו לאורך שנים מראים כי טיפול קבוצתי בגילאי לידה עד שלוש יכולים להיות סיכונים כאשר איכות הטיפול ירודה. עד כמה שזה עשוי להישמע כלא סביר, ילדים רבים במדינת ישראל, גם מקרב המעמד הסוציו-דמוגרפי הבינוני-גבוה נמצאים במצב של הזנחה רגשית משמעותית כתוצאה מכך שמרבית המסגרות החוץ-ביתיות הזמינות אינן מספקות סביבה טיפולית נאותה". עדיין קיימים פערים בין הרצוי למערכת חינוך מיטבית ובין המצוי היום במרבית הקיבוצים. חינוך מיטבי הוא יקר, וללא תמיכה והשתתפות המדינה קשה להורים לעמוד בעלויות הגבוהות המאפשרות את התקן האופטימלי שאותו ניתן לראות בטבלה:

גיל

יחס מבוגר ילד

גודל קבוצה

6-15 חודשים

1-3 מבוגר על ילד

6

15-24 חודשים

1:3-4 מבוגר על ילד

7

25-36 חודשים

1-4 מבוגר על ילד

8

3-4 שנים

1-8 מבוגר על ילד

16

4-5 שנים

1-9 מבוגר על ילד

18

אנו תומכים מאד בקיבוצים שמסוגלים ותומכים במערכת הגיל הרך בכדי לאפשר את המצב האופטימלי, אך כמובן שלא על חשבון ניהול מערכת גרעונית שבסופו של דבר עלולה להסגר.

תו התקן החדש שעון על הגישה ההומניסטית בחינוך, רואה בקהילה, בילדים ובהוריהם שותפים בקביעת אופי הקשר וההתנהלות החיובית שיוצרת אקלים חינוכי איכותי משמעותי להתפתחות הילדים.  הדוברת האחרונה בכנס הייתה ד"ר חנה צור מהאוניברסיטה העברית, שעל בסיס מודל ההדרכה שלה עובד שולחן ההדרכה של "רשת הגן הקיבוצי". "לא כל גננת או אשת מקצוע בגיל הרך יכולה להיות מדריכה.  הדרכה היא פרופסיה שצריך להתמחות בה" אומרת צור מול קהל הכנס. "מודל  ההדרכה מותאם לצורכי מסגרות חינוכיות בגיל הרך, הינו מודל אינטגרטיבי המשלב בין מודלים שונים של הדרכה קלינית, רפלקטיבית, ממוקדת ביחסים ומבוססת על תצפית ומעורבות פעילה של המדריכה בגן. במרכז  מודל ההדרכה עומדות  נשות המקצוע בגן ( מנהלת וצוות מטפלות ) שאיכות  הטיפול והחינוך בתינוקות ופעוטות מוטלת על כתפיהן".

לרכישת חוברת תו התקן- המהדורה השלישית