מרקס בבית הנשיא

ד"ר תום נבון, מקיבוץ משעול של תנועת המחנות העולים, זכה בפרס שז"ר על ספרו "בדיו אדומה", בטקס שהתקיים ביום רביעי, 18 בדצמבר, בבית נשיא המדינה.

"העובדה שאנו יכולים לחגוג היום", אמר ד"ר נבון במעמד קבלת הפרס, "אינה מובנת מאליה, בשעה שאחינו ואחיותינו מוסרים את נפשם בגבולות למעננו. נייחל שתמונות היסטוריות אלו", הוסיף נבון, בהתייחסו לכלל זוכי הפרסים לספרות היסטורית יהודית, "יעניקו לחברה הפגועה שלנו מעט נחמה, משמעות וגם תמונת עתיד של פוריות, ריפוי והתחדשות יישובית קהילתית ולאומית".

פרס מרכז זלמן שז"ר ניתן בכל שנה לספרים שעוסקים בחקר ההיסטוריה היהודית. הספר "בדיו אדומה" יצא לאור ב-2023, ונושא המחקר שלו הוא "פרשנויות מרקסיסטיות של ההיסטוריה היהודית", האופן שבו אינטלקטואלים יהודיים בתנועות פועלים שונות פירשו מחדש את ההיסטוריה היהודית.

"כולם כתבו בהשראת מרקס, הקפיטליזם והכלכלה היהודית והמעמדית", אומר ד"ר נבון, "יש אינטלקטואלים יהודים מרקסיסטים שכינו את העם היהודי "עם מסחר", וראו בו קבוצה אתנית שממלאת פונקציה כלכלית של תיווך, מסחר וממון. הציונים המרקסיסטים, לעומת זאת, צמצמו את העיסוק הכלכלי הזה של העם היהודי לתקופה מסוימת בימי הביניים, וטענו שלפני כן היהודים היו יצרנים ויכולים לשוב להיות כאלה.

"הוויכוח בין שני הזרמים הללו נסוב בעצם על "איך נוצרה הגולה היהודית?". הקבוצה הראשונה תטען שלא מדובר ביהודים שגלו מארץ ישראל, אלא בסוחרים שהתגיירו בשביל להשתייך למעמד הכלכלי של סחר בממון. הטענה שלהם היא שרוב היהודים בעולם, מקורם לא בארץ ישראל כי אם, שכבת סוחרים שרצתה להצטרף לשכבה המעמדית של היהודים בתקופת האימפריה הרומית. על פי הסבר זה, להיות יהודי היה קודם כל מעמד, וסוחרים אלה קיבלו על עצמם את הקודקס המשפטי היהודי של התלמוד בשביל להיכנס לברנז'ה של הסוחרים. זה הקצה המרקסיסטי ביותר, שהוא גם אנטי ציוני".

ומה טענו הציונים המרקסיסטים?
"הציונים טענו שהעם היהודי קם בארץ ישראל כעם נורמלי, טריטוריאלי, והוא הפך עם השנים להיות עם מסחר בגלל כפייה מבחוץ, בגלל ההגליה מארץ ישראל והדיכוי של אירופה הנוצרית. כשלא נתנו ליהודים להחזיק באדמות, לא נותרה להם ברירה אלא להתפרנס ממסחר".

הספר "בדיו אדומה" פורש את הסקאלה הזו בין שני הזרמים – הציוני והבלתי-ציוני – בתוך המרקסיזם היהודי. הקיבוצים בישראל השתייכו יותר לזרם ההיסטוריונים הציוניים עם הוגים כמו בורכוב, מרדכי להב (שהיה חבר עין המפרץ) ורפאל מאהלר (שקבור בעין השופט).

מה העמדה שאתה מתחבר אליה בעקבות המחקר?
"בספר לא מובעת עמדה כי זה מחקר היסטורי וגם כי אינני מומחה ואיני יכול לחרוץ דעה ביחס למופעים בתקופות כנו הפאודליזם או רומא. אני כן חושב שהמרקסיסטים הלא-ציונים טענו טענות נכונות שמאתגרות את המיין-סטרים והמובן מאליו ההיסטורי. הרעיונות שלהם הושכחו והודרו גם מטעמי שפה (כי הם כתבו ביידיש) וגם מטעמים אידיאולוגים של התנועה הציונית. אני חושב שחשוב להעז ולשאול את השאלות שהם שאלו כיוון שזה יכול להביא אותנו לתפיסה חדשה וביקורתית יותר שיכולה לעזור לנו להבין את ההיסטוריה היהודית".

התפיסה הזו עלולה לעודד אנטישמיות.
"כשהתחלתי את המחקר, חשבתי שאני הולך לחקור את זה בתור "דע את האויב", אבל גילתי שהחוקרים הללו לא היו אנטישמים, אלא פעילים למען יהודים, ואפילו אימצו תפיסות לאומיות, כולל הקומוניסטים שביניהם. רובם כתבו בשנות ה-30, עם עליית הנאציזם והאנטישמיות, וניסו לבנות דווקא בתוך השיח המרקסיסטי תפיסה ציונית כנגד הרדיפות. הם ניסו לשכנע את ציבור הפועלים היהודי שאולי כדאי להם להתאגד גם כפועלים ולא רק כיהודים".

במה הוויכוח הזה רלוונטי לימינו?
"אני חושב שזה שיח רלוונטי ששובר את הדיכוטומיה של ימין ושמאל. היום זה נתפס שהימין מחובר לשורשים והשמאל אוניברסלי ומנותק מההיסטוריה היהודית. אבל כאן אפשר לראות שיש חבורה שמחזיקה בערכים שורשיים, מתעניינת בהיסטוריה היהודית ומוצאת בה השראה ויופי. הדבר השני שהופך את המחקר הזה לרלוונטי הם מאבקים בתוך החברה היהודית, שיש להם יסוד מעמדי, כלכלי וחברתי".

תן לי דוגמה איך הדיון המעמדי רלוונטי להיום.
"ניקח סוגיה אקטואלית. לאחרונה למשל היה את הרעש סביב התיאוריה של אבישי בן חיים על ישראל הראשונה וישראל השנייה. אצל בן חיים החלוקה מתבססת על תרבות, דת ומוצא, אבל הוא מפספס את העניין שמדובר בקרע מעמדי, ואפילו מטשטש את זה. הטשטוש הזה הוא המקור לסתירה הפנימית בתיזה שלו כיוון שהליכוד הוא מפלגת ישראל השנייה, אבל הוא גם מפלגת השלטון כבר 40 שנה, וישראל השנייה עדיין מדוכאת כלכלית. אני חושב שהיסטוריון מרקסיסט בן ימינו, היה יכול לנתח את זה אחרת".

מה המרקסיסטים הציונים היו מציעים כפתרון היום?
"צריך לחדש את מדינת הרווחה, במקום לשסות את הישראלים זה בזה. מצביעי הליכוד מצביעים למפלגת השלטון כיוון שהם מעדיפים ניאו ליברליזם עם מנגנוני פיצוי כמו רשת החינוך של ש"ס, הטבות למגזרים כאלו ואחרים ועוד. השמאל כיום מציע ניאו ליברליזם בלי מנגנוני פיצוי בכלל, כי רוב מצביעיו נמצאים בעשירונים הגבוהים ממילא. הדרך שהשמאל הציוני צריך להוביל היא מדינת רווחה מתקדמת ושוויונית לכלל החברה הישראלית".  

אתה עובד על ספר חדש?
"אני עובד על ביוגרפיה של יריב בן אהרון ועל מספר מאמרים בנושא הקומוניסטים היהודים שפעלו בארגון האי"ל בגטו ורשה".