דילוג לתוכן העיקרי
fw_before_content
content

נוטעים תקווה במשגב-עם ומייחלים לחזרת התושבים והביטחון

44 שנים לאחר הפיגוע הרצחני בקיבוץ משגב-עם שתלו חברי כיתת הכוננות ומזכ"ל התנועה הקיבוצית עץ זית לזכרם של הנרצחים מהקיבוץ, סמי שני ואייל גלוסקא ז"ל, ולזכרו של לוחם צה"ל אלדד צפריר ז"ל שנפל בניסיון החילוץ, ובתקווה לחזרתם של כל תושבי הקיבוץ במהרה הביתה
שותלים וזוכרים במשגב עם. שביעי של פסח, 44 שנים אחרי. צילום מיה פיקוס
שותלים וזוכרים במשגב עם. שביעי של פסח, 44 שנים אחרי. צילום מיה פיקוס

נטיעת האילן באדמת הקיבוץ כמעט והשלימה נטיעת שתילי עץ זית בכל הקיבוצים שפונו מהנגב המערבי וגבול הצפון. לאחר הנטיעה במשגב עם, נותר רק קיבוץ מנרה הסמוך, שם נמנעה הנטיעה עד כה בגלל המצב הביטחוני והיעדר אישור מהצבא. 

המצב במשגב עם קשה. הקיבוץ אמנם גדל והתפתח, אולם נדמה כי בכל הקשור למצב הביטחוני לא הרבה השתנה מאז 1980. הקיבוץ הצמוד לקו הגבול עם לבנון נטוש כבר קרוב לשבעה חודשים. כיתת הכוננות המורכבת מאנשי הקיבוץ מחזיקים את היישוב בקושי רב.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה אמר לאחר הטקס הצנוע שנעשה במקום כי "המציאות בקו הגבול נוראה. יש בי גאווה גדולה על ההתיישבות לאורך הגבולות, ועל המאמץ האדיר של חברי כיתות הכוננות המנותקים מקהילתם ומשפחותיהם שפונו. צה"ל צריך לעלות להתקפה ולייצר רצועת ביטחון שתגן על היישובים ולא להיפך. היישובים לא יוכלו להמשיך לשמור על מדינת ישראל ללא התערבות מיידית של צהל ויצירת רצועת ביטחון מאסיבית עם ערבויות בינלאומיות". 

הוספת תגובה חדשה