מיינט קיבוץ - עשרות קיבוצים פתחו את לבם וביתם למאות משפחות שהיו בקו האש

אורי קפלון, מקיבוץ נירים, נשוי לציון, עולה מאתיופיה, ולהם שני ילדים – לילי בת שש וחצי ויואל בן שלוש וחצי, נסע עם משפחתו לקיבוץ שדה בוקר.

"לא יצאנו מייד עם תחילת הסבב לחימה, אלא חיכינו מספר ימים ויצאנו בחמישי בצהריים. יוסי, מזכיר הקיבוץ, נתן לנו אשת קשר בשדה בוקר בשם טלי, בחורה מקסימה, ומהרגע הראשון שהתקשרנו אליה היה חיבור מצוין עמה. טלי ענתה על כל השאלות שלנו, הבהירה מה התנאים ומה צריך להביא. מהרגע הראשון הרגשנו ממש כמו משפחה".

קפלון ממשיך: "היא קלטה אותנו בשער שדה בוקר ביום חמישי בצהריים, לקחה אותנו לחדרי האירוח, שאלה כל דבר מה חסר ומה צריך – מצעצועים לילדים, מגבות, וכל דבר שרק יאפשר לנו שהות נעימה וטובה, שאפילו אנחנו לא חשבנו עליו" .

"היה לה נדיבות ורצון לעזור בצורה שלא נתקלתי בחיי. זה היה בולט לכל אורך שמונת הימים שהיינו מצד כל קהילת שדה בוקר והמדרשה. כולם עזרו – חברים ותיקים, חברים חדשים, ילדים. זה לא משנה אם זה היה בשביל או בחג שבועות. בכל מקום, כל אחת ואחד שנתקלנו היה עם חיוך ורצון לעזור להשכיח קצת את המצב בבית. הייתה פשוט הרגשה נפלאה להיות שם. אין דרך אחרת להגדיר את זה.

"המעבר הקהילתי של רבים מהמשפחות בנירים לאותו מקום יצר מצב של אחדות טובה ותקשורת טובה בין שתי הקהילות. הרגשתי רוח חיובית לשני הכיוונים".