מטה התנועה מסייר בקיבוצים: והפעם – בשומריה ולהב

היום החל במפגש במועדון של קיבוץ שומריה, שבמקור הוקם בשנת 1985 על ידי גרעין של השומר הצעיר. במשך השנים נתקל הקיבוץ בקשיים רבים, ולאחר עשרים שנה נותר עם מספר בודד של משפחות. בשנת 2005, בעקבות תכנית "ההתנתקות" ופינוי מתיישבי גוש קטיף, נוצרה מצוקה וצורך במציאת פתרונות דיור למפונים, ומאחר וחלק מהמפונים ביקשו לשמור על מסגרת קהילתית דומה למה שהיה טרום הפינוי, הציעה מנהלת סל"ע (גוף שהוקם במשרד רוה"מ לטיפול במפוני תוכנית ההתנתקות, וכיום פועל תחת השם "תנופה") לפנות את 11 המשפחות שגרו בשומריה, ולהפנות לשם את תושבי היישוב עצמונה שפונה מרצועת עזה. לפיכך, בשנת 2006 עלה קיבוץ שומריה מחדש לקרקע, ואופיו השתנה לדתי-תורני.
כיום מונה הקיבוץ 240 חברים, ו- 800 ילדים. הקליטה בקיבוץ היא לחברות בלבד, וכמחצית מהחברים כיום, הצטרפו לאחר העלייה לקרקע. 

למפגש הוזמנו חברי ההנהלה של הקיבוץ. אלחנן ויינשטיין, מרכז המשק, פתח את המפגש בתיאור ענפי המשק. שומריה נשענת כיום על החקלאות כמקור הכנסה יחיד: מטעי זיתים, כרמי ענבים ליין, רפת, לול, גד"ש וחממות. כמו כן, קיימות מחשבות על הרחבת מקורות ההכנסה לתחומים נוספים.

יניב מילס, מזכיר הקיבוץ, סיפר על השירותים המרכזיים הניתנים בקיבוץ - תרבות, ביטחון ומוסדות חינוך מגוונים: מעונות וגני ילדים, תלמוד תורה לבנים ובי"ס לבנות, ישיבה לצעירים וכולל לאברכים, ותיאר את הפרויקטים הקהילתיים הרבים שעומדים כרגע על הפרק, ואת האתגרים העומדים בפני החברים כיום: צביון הקהילה, ערכים, חזון, צמיחה וגיל שלישי. איריס כלפה, רכזת הקהילה, משתייכת לגרעין הראשון שהגיע מעצמונה. איריס תיארה את תהליך וקצב הקליטה, ואת אופי הקהילה: "קהילה מאוד מחוברת ומלאה בעשייה. הכל בהתנדבות! ולכן יש במקום אווירה טובה ואנרגיות טובות".

ניר זמיר, ראש המועצה אמר במפגש: "צריך להבין ששומריה זה משהו אחר. אלמנט הערכיות הוא מרכיב מאוד מרכזי ביישוב.  בשנה האחרונה פועלת המועצה האזורית בני שמעון לעדיפות מתקנת, כלומר, חלוקה לפי צרכים ולא על פי שוויון."

כמו כן, סקר ראש המועצה את שפע הפרויקטים והיזמויות החדשות במועצה, מצב שמזמן שפע של הזדמנויות תעסוקה חדשות, שיתופי פעולה וחיבורים נהדרים עם האזור כולו.

בסיום המפגש סיכם מזכ"ל התנועה, ניר מאיר: "לא השלמנו את הביקור, כי שמענו רק אתכם. הסיפור שלכם הוא כל כך מיוחד וכל כך שונה. אתם חלוצים במובן ההרפתקני של המילה. אנחנו, הקיבוצניקים, היינו במקום הזה לפני 110 שנים, ושילמנו את המחיר. לכן כיום אנחנו זהירים יותר."

משומריה המשיכו חברי המטה ללהב. 

להב נוסד בשנת 1952 למרגלות "תל-חליף", ובתחילה נקרא "צקלג", על שם עיר מקראית בשם זה ששכנה בסמוך. מאוחר יותר שונה שמו ל"להב", על שם גרעין הנח"ל שהקים אותו. להב עבר שינוי באורחות החיים בשנת 2009. למרות זאת, הקיבוץ מתגאה ברמה גבוהה של ערבות הדדית, פנסיה ויחסים מצוינים בין כלל רבדי הקהילה .לקיבוץ הצטרפה שכונת "רימון" בת 28 הבתים, וכיום גם תושביה הם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי המיוחד שלו. הקיבוץ מתהדר בחינוך איכותי, משק מצליח ושמירה על הערכים שחשובים לו, תוך השתנות מול אתגרי הזמן .לקיבוץ מכון מחקר הנקרא "המכון לחקר החי" הנותן תמיכה וסיוע לחברות רפואיות המשתמשות בחזירים למחקר. בפאתי הקיבוץ ממוקם מרכז ג'ו אלון לתרבות ולמורשת הבדואים בנגב ומוחזק על ידי המועצה האזורית.

יוסי כהן, מרכז המשק, סקר את הענפים העסקיים של הקיבוץ: מפעל 'דולב' (שותפות עם קיבוץ דביר), גד"ש (בשיתוף עם קיבוץ כרמים), מפעל בשר, שדה סולארי ותחנת דלק. בנוסף, הוא ציין כי ללהב יש חוסן חברתי וערבות הדדית נפלאה.

לימור כהן, מזכירת הקיבוץ, תיארה את התהליכים המרכזיים שעבר ועובר הקיבוץ: מבנה ארגוני חדש, שיוך דירות וקליטה מסיבית לחברות. בנוסף, הוזמנו חברי ההרחבה להתקבל לחברות בקיבוץ וכבר שלוש משפחות ביצעו זאת בפועל.
מתי בבלי, יו"ר הקיבוץ אמר לנוכחים: "האתגר הגדול ביותר של להב זו קליטה נכונה של המשפחות שהתקבלו ושיתקבלו".

אמיר שגב, אחראי צמיחה דמוגרפית בקיבוץ, סיפר על הבנייה המסיבית המבוצעת בלהב. סוגיה שעלתה בהקשר זה היא דיור בר השגה לבנים. דגן יראל, הממונה על תחום הקרקעות והבנייה בתנועה, ציין את שלושת המרכיבים העיקריים בדיור בר השגה: תכנון, קניין ובנייה בפועל.

ראש המועצה, ניר זמיר הוסיף: "להב זו דוגמא בתנועה הקיבוצית לקיבוץ שבו לא הייתה קליטה לחברות, אך אחרי תהליך השינוי שעבר הקיבוץ, החלה שוב הקליטה ובגדול".

ניר מאיר: "להב הוא קיבוץ שפיתח בנחישות מקורות פרנסה מגוונים, ולכן יש כאן נכסים משותפים מניבים, המאפשרים לספק איכות חיים למרות המיקום בפריפריה. יש תשתית, ישנה הדרך - ואתם בדרך הנכונה!" 

לאחר המפגש, יצא מטה התנועה לסיור בשכונה ההולכת ונבנית בקיבוץ. השכונה, שתוכננה בתחילה כשכונת הרחבה, משמשת בסופו של תהליך לקליטת חברים לחברות מלאה, לפי חלופת האגודה. אנשי מטה התנועה התרשמו כי אף שיש בשכונה לא מעט בעיות, בנייתה מסמנת עתיד מבטיח לקיבוץ להב.

בסיום יום הביקור בקיבוצי צפון הנגב, סיכם ניר מאיר:

"ביקרנו היום בשומריה ולהב, וראינו ברדיוס קטן, את כל ה- 180º של התנועה הקיבוצית".