מאיות בעמק – מבית אלפא ועד יגור...

בתאריך 1.9.1921, התכנס בקארלסבד שבצ'כוסלובקיה הקונגרס הציוני ה-12.

היה זה הקונגרס הראשון לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאחר הצהרת בלפור ולאחר שארץ ישראל נכבשה בידי הבריטים. הדיון התרכז בהקמת מפעלים בעלי ערך לאומי והרחבת ההתיישבות בארץ-ישראל. הקונגרס אישר את הקמת קרן היסוד שנועדה לקדם הקמת ישובים בארץ ישראל ואת רכישת אדמות עמק יזרעאל וההיאחזות בו. בין הדוברים הופיע בפני הקונגרס גם שלמה לביא, ממנהיגי עין חרוד, אשר שיכנע את צירי הקונגרס כי האמצעי הנכון והיעיל ביותר, ליישוב חבלי ארץ נידחים הוא "הקיבוץ הגדול והגדל". הרעיון הזה, שטרם נוסה עד אז שבה את לב הצירים והם אכן החליטו להקים את קיבוץ עין חרוד (כך בלשון ההחלטה).

ארבעה ימים מהרגע שהסתיים הקונגרס עלו קבוצות החלוצים הראשונות, מגדוד העבודה, למעיין חרוד ויסדו את קיבוץ עין חרוד. בתוך שנה נוסדו בזה אחר זה עין חרוד, תל יוסף, גבע, חפציבה, בית אלפא, משמר העמק, גניגר ויגור. במקביל, נוסדו גם המושבים נהלל וכפר יחזקאל.

101 שנים בדיוק, חלפו מאז, ובשנה החולפת ציינו שמונה קיבוצים בעמק יזרעאל ויגור שבעמק זבולון מאה שנים לייסודם. היו אלה חגים גדולים, מושקעים רבי משתתפים. חגים שביטאו עצמה רבה יכולת התגייסות מרשימה ואת מצבם ההולך ומשתפר של הקיבוצים בכלל ושל קיבוצי העמק בפרט. שרשרת האירועים הללו, סיפקה הצצה קטנה לעבר. לימים בהם היהודים ידעו לקבל החלטות ולבצען בתנופה ובנחישות. ותזכורת מרוכזת (למי ששכח) איך בעצם קמה מדינת ישראל.

והנה הם לפניכם.