לא רק בגלל השנה השחונה: היקף נזקי הטבע לחקלאים עמד בשנת 2017 על כ-180 מיליון ₪

בעוד שעבור רובנו הדיווחים על מזג האוויר והבצורת הפוקדת את ארצנו בשנים האחרונות הם נושאים בשולי החדשות, עבור החקלאים מדובר בנושא כלכלי-קיומי. אולם, מסיכום נתוני 2017 של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי היקף נזקי הטבע לחקלאים נרחב הרבה יותר מנזקי הבצורת.

מסיכום נתוני קנט שפורסמו הבוקר עולה כי בשנת 2017 טיפלה קנט בכ-10,000 דיווחים על נזקי טבע שנגרמו לחקלאים, כאשר היקף הפיצוי הכולל עמד על כ-180 מיליון ₪. כ- 95 מיליון ₪ שולמו במסגרת ביטוח נזקי טבע וכ- 85 מיליון ₪ שולמו במסגרת ביטוח אסונות טבע. יצוין כי היקף הנזקים אינו כולל פשיעה חקלאית הכוללת גניבות של גידולים וציוד חקלאי ואינו כולל נזקים שנגרמו בשנה החולפת כתוצאה מפגיעה מכוונת בגידולים או בציוד. קנט גיבשה השנה תכנית, ראשונה מסוגה, לביטוח נזקים הנגרמים כתוצאה מהפשיעה החקלאית המוערכת בכ-60 מיליון ₪ בשנה. התכנית הוגשה למשרד החקלאות. בהתייחס לסופה שהתחוללה בארץ בסוף השבוע האחרון, בקנט התקבלו עשרות דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו מהגשמים העזים ומהרוחות החזקות. מעריכי החברה בוחנים בימים אלה את היקף הנזקים.

מסיכום נתוני קנט עולה כי גורם הנזק המרכזי לחקלאים בשנה החולפת הייתה הקרה. נזקי הקרה הינם נזקים ארוכי טווח שפגיעתם  יכולה להימשך לאורך חודשים ארוכים. גורמי נזק משמעותיים נוספים  שאירעו  בשנה החולפת היו מחלות ומזיקים שגרמו לפחיתה ביבול וכן נזקים שנגרמו  מסערה, חום וברד.

ומי הענף שספג את מירב הנזקים?

מנתוני קנט עולה כי למגדלי הירקות היה בשנה החולפת את היקף הנזקים הגדול ביותר: למעלה מ-44 מיליון ₪. מגדלי הפירות פוצו בשנה החולפת בכ-20 מיליון ₪, מגדלי הבננות פוצו במעל ל- 18 מיליון ₪.  מגדלי ההדרים פוצו בכ-16 מיליון ₪ ונזקים משמעותיים נוספים נגרמו גם למגדלי הפלחה. בענפי החי שולמו כ- 50 מיליון ₪ פיצויים,  מרביתם למגדלי הלול: כ- 27 מיליון ₪ וענפי הבקר: כ- 15.5 מיליון ₪.

מבחינת סוגי הגידולים, העגבנייה הייתה הגידול שספג בשנה האחרונה את היקף הנזקים הגדול ביותר  ולאחריה הפלפל והמלפפון. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו לגידולי האבטיח ותפוחי העץ, חיטה, קלמנטינה מזן אור ותפוחי אדמה.

מבחינה גיאוגרפית, כ-40% מהודעות הנזק התקבלו ממגדלים באזור הצפון, כ-35% מחקלאים במרכז הארץ וכ-25% מהנזקים דווחו על ידי מגדלים בדרום.

בקנט מציינים כי בניגוד לנזקים העלולים להיגרם לענפים אחרים, נזקי הטבע מאופיינים בעוצמה גדולה ובהיקף נרחב העלול לפגוע בכל הגידולים של החקלאי. מסיבה זו, ועל מנת להבטיח את יציבותם הכלכלית של החקלאים ולמנוע מצב של קריסת משקים כתוצאה מהיקף נזקים נרחב, מרבית הגידולים החקלאיים מבוטחים בביטוח בסיסי הנרכש במרוכז ע"י הארגונים והמועצות. בנוסף, קנט מאפשרת לחקלאים לרכוש ישירות בחברה ביטוח מורחב המאפשר קבלת פיצוי גבוה יותר והשתתפויות עצמיות נמוכות יותר מהביטוח הבסיסי. מנתוני קנט עולה כי מרבית הפיצויים משולמים במסגרת הביטוח המורחב. בשנה החולפת בענפים בהם קיימת אפשרות להרחיב לרכוש ביטוח מורחב קנט שילמה למעלה מ-110 מיליון ₪ במסגרת הביטוח המורחב וכ-25 מיליון ₪ במסגרת הביטוח הבסיסי.

שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט: "מעבר לחשיבות הכלכלית של החקלאות המקומית, לשמירה על חקלאות ישראלית חזקה ישנה משמעות לאומית בהיבטים שונים כגון עצמאות מזון ושמירה על קרקעות המדינה. בנוסף להיבטים כלכליים הכרוכים בהתמודדותו של כל עסק, החקלאים נאלצים להתמודד עם נזקים הנגרמים כתוצאה ממזג האוויר ושינויי האקלים ומפשיעה חקלאית, נזקים בהיקף עצום ששום ענף אחר אינו נאלץ להתמודד איתם. ללא הביטוח והשתתפות משמעותית של המדינה בעלויות הגבוהות, נהיה עדים לקריסה של משקים רבים, על כל המשתמע מכך".

לדבריו, "כחלק מחזון החברה אנחנו רואים את ייעודינו במציאת מגוון פתרונות ביטוחיים מתקדמים שיסייעו לחקלאים ויאפשרו להם להמשיך בעבודתם, תוך מניעת פגיעה כלכלית. עד כה התמקדנו בביטוח כנגד נזקי טבע, אך אנו מאמינים כי עלינו להרחיב את תחומי פעילותנו, ולספק לחקלאים ביטוח רחב ככל הניתן".