ירידה לצורך עלייה – ביקור מטה התנועה הקיבוצית במצפה שלם ועין גדי

ביום שני חם במיוחד ירד מטה התנועה הקיבוצית אל יותר מ-300 מטר מתחת לפני הים על מנת לבקר בקיבוצים מצפה שלם ועין גדי. שני הקיבוצים שוכנים עם הגב להר והפנים אל נוף ים המלח הקסום.

הבוקר התחיל בביקור באנדרטה לזכר סמל נמרוד כהן ז"ל, חלל צה"ל הראשון במצפה שלם שנפל ביומה הראשון של מלחמת לבנון השנייה בעת ששירת כלוחם בגדוד 50 של הנח"ל, חזר מלילה של שמירה ובמקום ללכת לישון התנדב לצאת עם חבריו כנהג הנגמ"ש בפעולה הראשונה היזומה לאחר חטיפתם של חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, זכרם לברכה. על רקע השיר המרגש שנכתב על נמרוד ז"ל והולחן על ידי ארקדי דוכין (תושב הקיבוץ לשעבר), קיבלו הנוכחים הסבר משחר דרורי, מנהל הקהילה במצפה שלם, על המיקום הגיאוגרפי הייחודי של הקיבוץ - 303 מטר מתחת לפני הים, כקילומטר מחוף ים המלח, בסמוך לכביש 90 והיישוב הדרומי ביותר בתחומי המועצה האזורית.

לאחר הביקור באנדרטה התכנסו מטה התנועה והנהלת הקיבוץ למפגש משותף.

מצפה שלם הוקם בשנת 1971 כהיאחזות נח"ל במצוקי דרגות ובינואר 1977 התאזרח כקיבוץ. בשנת 1980 עבר למיקומו הנוכחי. הקיבוץ נקרא על שם ד"ר נתן שלם, חוקר מדבר יהודה, והגרעינים המייסדים זכו  לליווי מצד קיבוץ רמת יוחנן. מאז ידע הקיבוץ עליות ומורדות, כאשר בין היתר נפגע קשות עם סגירת חוף מינרל בשנת 2015 בגלל בולענים שנפערו באזור.

חיים לוי, המנהל העסקי של מצפה שלם, סיפר לחברי וחברות מטה התנועה על הקשיים הכלכליים ועל המשבר בענף התמרים. קיים צורך בפיתוח ענף התיירות, למשל במצוקי דרגות. המיקום הייחודי של מצפה שלם יוצר קשיים תפעוליים רבים, החל בריחוק משירותי בריאות מוסדרים, קשיי תחבורה עד לניתוק פיזי של היישוב בזמן סגירת כבישים עקב שיטפונות, מורכבויות הנובעות מזה שהשטח מוגדר כשטח איו"ש ועוד. במצפה שלם 56 חברים, 69 תושבים ו-59 ילדים. חברי מינהלת הקליטה פועלים במרץ מאז 2019 לחידוש הקליטה. הקהילה הקטנה מגלה חוסן חברתי, גאוות יחידה ואהבה חזקה למקום, היא מגובשת ונכונה לקבלת חברים חדשים.

מטה התנועה מצדו הציג את פועלו והאתגרים עמם הוא מתמודד ברמה הלאומית ואת הפעילות המתרחשת בכל אחד מאגפי התנועה, והזמין את הנהגת הקיבוץ להיעזר בו.

בתום הביקור נפרדו אנשי התנועה גם מרבש"צ הקיבוץ שמעון צנעני, אשר גם אחראי גם על החצר, ומלירן נייגוז, רכז הקליטה, והמשיכו 16 ק"מ דרומה לאורך ים המלח, לקיבוץ עין גדי .

גם בעין גדי התחיל הביקור בתצפית הנשקפת ממדשאות בריכת המלון בקיבוץ. בביקור השתתף גם ניר ונגר, בן וחבר הקיבוץ המכהן כראש המועצה האזורית תמר, אליה משתייך הקיבוץ, ןרונן ארליך, מנהל אגף ישובים במועצה. המועצה תומכת בבניית שכונה חדשה במהלך של תכנית עבודה משותפת.

עין גדי הוא היישוב הצפוני ביותר במועצה אזורית תמר ושמו משמר את שמה של עין גדי המקראית. הקיבוץ מחדש התיישבות יהודית באזור בת מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה. עין גדי, מצדה ודרום מדבר יהודה נתחמו עם סיומה של מלחמת העצמאות בגבולות מדינת ישראל הודות ליוזמה של שמריה גוטמן, ששכנע את מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, שלא תיתכן מדינת ישראל ללא שלוש הנקודות הללו שנתפסו כחלק ממבצע ייצוב.

לאחר מכן התכנסו מטה התנועה והנהלת הקיבוץ למפגש משותף. שחף חומרי, המנהל העסקי, הסביר על מיקומו של הקיבוץ מול ים המלח, מבנה ההיאחזות המקורי המתוכנן לעבור שיפוץ ולשמש אתר לביקורים, הבולענים, מטעי התמרים שננטשו בגלל הבולענים מול המטע הנמצא מערבית לכביש "עוקף הבולענים" שהוקם, מטע המנגו ומיזם תיירות חדש.

שחף סקר את עסקי הקיבוץ המתבססים בעיקר על תיירות, חקלאות (תמרים, מנגו, צמחי תבלין), מפעל המים המינרליים המבקבק ומשווק את מי מעיין עין גדי, מפעל פלסטיק "עין גל" המתמחה בציפוי גלגלים, גלילים מוצרים הנדסיים ובמתן פתרונות הנדסיים המבוססים על פוליאוריתן אלסטומרי, שדה סולארי ושדה נוסף ברביבים.

חברי וחברות מטה התנועה זכו לצפות בטריילר המעניין לסרט "מה היה כי צמחת בחמה" שיזמו החברים יורם אגמון ואלי תרן, סרט באורך שעה וחצי המתאר את ההקמה של עין גדי על ידי בני גרעינים שחלקם חברי עין גדי ומשתתפים בסרט. 

מיה דביר, מזכירת הקיבוץ, העמיקה את ההיכרות של חברי המטה עם עין גדי. היאחזות הנח"ל שהוקמה בשנת 1953, בסמוך למקום בו נמצא כיום בית ספר שדה עין גדי, הפכה לקיבוץ בשנת 1956 וביולי 1959 עקר הקיבוץ למיקומו הנוכחי ברמה סמוכה וגבוהה יותר. עד מלחמת ששת הימים היה הקיבוץ מבודד ומנותק, הגישה היחידה אליו הייתה מכיוון ערד והיישוב הקרוב ביותר אליו היה בטווח נסיעה של שעות מספר, בדרך עפר משובשת. סלילת הכביש לירושלים לאחר המלחמה היוותה שינוי משמעותי בהתפתחות הקיבוץ ובחיי חבריו. הכביש חיבר את עין גדי למדינה, אפשר להפוך את עין גדי ליעד לטיולים ומבקרים והעלה אותו על מפת התיירות הישראלית והעולמית.

מתחם חצר הקיבוץ, שטופח בתחילה כגן נוי קיבוצי רגיל, הוכר כגן בוטני בשנת 1994 והוא בעצם הגן היחיד בעולם שבתוכו כלול ישוב. עצי הבאובב הענקיים הם רק חלק מ-900 מיני הצמחים הפזורים בגן המרשים. בעין גדי שוכנות גם פנימייה וגם שלוחה של מכינת "מלח הארץ". הקיבוץ מונה 215 חברים ושוקד על תהליך קליטה לחברות של נוספים.

מיה וחברי הנהלת הקיבוץ שיתפו את מטה התנועה בקשיים שיוצר המיקום המיוחד והמבודד. אבי בן לולו, מנהל הכספים, סיפר על הקושי שיצרה הקורונה בתחום התיירות, משבר ממנו הקיבוץ עדיין מנסה להתאושש. קיים מחסור בקרקעות ובמים ובעצם הקיבוץ כלל לא מחובר לרשת המים הארצית.

מטה התנועה מצדו הציג את פועלו והאתגרים עמם הוא מתמודד ברמה הלאומית ואת הפעילות המתרחשת בכל אחד מאגפי התנועה, והזמין את הנהגת הקיבוץ להיעזר בו.

רוני שני מור, רכזת האזור בתנועה הקיבוצית, סיכמה את הביקור בעין גדי: "אנחנו מודים בחום לחברי הקיבוץ ולהנהלת עין גדי, אור אלבז, תם גבע, יורם אגמון, חגי צברי, גבי טרק, נעמי נדב, נטלי גנטק, יורם דביר, רענן גלעד, אסף סבג וליו"ר אורי גלעד על אירוח חם במקום הנמוך ביותר בעולם, עם האנשים הנחושים ביותר, באחד האזורים היפים ביותר בארץ".