חושבים ירוק, רואים רחוק

עם פתיחתו של שוק הקנאביס בארץ, שינויי הרגולציה בעולם וההכרה הבינלאומית של ישראל כמובילה בפיתוח טכנולוגי של זני קנאביס ייחודיים, גדל תחום ההשקעות החקלאיות והטכנולוגיות באופן יוצא דופן. קבלת ההיתרים הראשונים ממשרד הבריאות ושינוי התקינה מביא עמו צורך משמעותי ללמוד את האפשרויות הקיימות בתחום נוסק זה ובעיקר מאפשר חיבור בין הקיבוצים ומושבים לגורמים עסקיים בארץ ובעולם.

בין הנוכחים היו חקלאים, יזמים מהתחום, ממלאי תפקידים בקיבוצים, מתעניינים ועוד. בכנס הוצגו מיזמים וחממות גידול שכבר קמו בקיבוצים ומושבים וכן התקיימה תערוכת חברות מהתחום.

את הכנס הנחה חיים חבלין, ראש מחלקת חקלאות ויזמויות קטנות בתנועה הקיבוצית.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר פתח בדבריו את הכנס:
 "ב-24 בינואר 1848 מצא פועל חקלאי בשם ג'יימס דבליו מרשל, שעסק בהקמת גלגל השקיה, פיסת מתכת נוצצת. כך, ברגע אחד התחילה אחת התופעות והתקופות המרתקות בהיסטוריה – "הבהלה לזהב". התקופה הזו שנמשכה כ-7 שנים הביאה אל מדינת קליפורניה 300 אלף בני אדם מכל רחבי היבשת. העיר סן פרנסיסקו נבנתה וקליפורניה הפכה למדינה מפותחת. שבע שנים מאוחר יותר התופעה שככה.

כשמסתכלים בדיעבד על הבהלה לזהב, ניתן ללמוד כמה דברים: מעט אנשים התעשרו ממנה (בעיקר מספר ברי מזל בחברות מאורגנות), רבים נותרו מאוכזבים וחיפוש הזהב עבר לידי חברות גדולות שידעו לרתום טכנולוגיה. לא הכל דומה להתלהבות שישנה כיום מתחום הקנאביס,  אבל ישנם כמה קווי דמיון משמעותיים. אין ספק שעומדת בפני המגזר החקלאי הזדמנות לפריצת דרך בתחום שלא היינו בו עדיין, אבל בכדי לעשות זאת נכון חייבים להשאיר כמה שפחות ליד הגורל ולאלילת המזל, ולצבור כמה שיותר ידע ומקצועיות. הלקח חייב להיות אותו לקח – אין מקום לחלומות שווא, יש לעשות התאמות וללמוד כמו שצריך את התחום ואת מה שנחוץ כדי להצליח בו ולצבור רווחים, מי שמחפש רק להרוויח בגלל ההתעניינות הגוברת נכון לכישלון.
זו התכלית של היום הזה, ואני מאחל לכולנו שנדע להפיק ממנו את המיטב."

אחריו בירך מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, שאמר: "אחרי הרבה שנים יש פה ענף חדש עם המון פוטנציאל. השאלה המרכזית היא מה יהיה חלקם של החקלאים בסיפור הזה, ואיך החקלאי נשאר רלוונטי וממשיך להתפרנס, ולא מגדל לאחרים בשביל פרוטות. אנחנו צריכים להיות מקצוענים, מדויקים וחדשנים. מי שידע לעשות זאת יתקדם, ומי שלא יקפיד על כך לא יוכל לשרוד."

גולת הכותרת של היום הייתה ריאיון על הבמה אותו ערך הפרשן הכלכלי של חדשות 13, מתן חודורוב, עם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שמשמש בתפקיד יו"ר חברת אינטרקיור וחברת הבת שלה קנדוק פארמה (אחת מתשע מגדלות הקנאביס הרפואי בישראל), ולאחרונה הודיע על חזרתו לפוליטיקה וכוונתו להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, באמצעות מפלגת "ישראל דמוקרטית". חודורוב שאל את ברק האם ימשיך ימשיך להיות יו"ר החברה גם בכנסת, וברק ענה לו כי עד השבעת הכנסת הוא יכול להיות יו"ר של חברה ציבורית, ולאחר השבעתה ישנם כללים ברורים. "הבסיס של חברת קנדוק הוא בישראל. יש אנשים שאומרים שהתחום הוא בועה אבל אני לא מסכים. מתחת להזדמנות ול"הייפ", יש מדע אמיתי, שוק פוטנציאלי עצום ואפשרויות רפואיות", אמר ברק. עוד הוסיף כי בישראל יש יתרונות עצומים, לא רק במדע אלא גם בגידול: "אנחנו אחד המקומות היחידים שבו חקלאים יכולים להיות גם אנשי הייטק. יש לנו יתרון גדול במדע, ניסיון, אקלים, ידע וכוח עבודה מצוין. עניין הייצוא חשוב וקריטי, הכנסת והממשלה אישרו את הייצוא ועכשיו צריך לקדם זאת בירוקרטית. אני קורא לממשלה לגבות את הנושא, מדובר בפוטנציאל ייצוא של מיליארדים. יש לעשות מה שצריך על מנת שבתוך כמה חודשים יוכלו להתחיל לייצא. הביקוש הוא עצום ואמיתי.

מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "יש התעניינות עצומה בנושא בכל המגזר החקלאי, אבל שמעתי מאחד החוקרים בתחום שלהביא את העגבנייה לרמה שלה היום לקח 250 שנה בעולם המערבי. המורכבות הגנטית של הקנאביס היא כל כך גדולה שאנחנו רק בראשית המחקר. במדע אין קיצורי דרך ולכן צריך הרבה סבלנות ואורך רוח למרות ההתעניינות הגדולה והקופצים הרבים. "

יובל לנדשפט, ראש היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי): "יש פה הזדמנות לא קטנה לחקלאות, לתעשייה, לפארמה, לייצוא ולמדינה, אבל בשביל לממש אותה צריך להיות מקצוענים. הבסיס הוא מתודה קלינית ברורה וסדורה. אנחנו הולכים לעשות מדיקליזציה בקנאביס. עוסקים רק בקנאביס רפואי שמגודל בפיקוח ובתנאים מוכתבים, וחולים מקבלים מרשם מהרופא והולכים לבית המרקחת כדי לקבל את התרופה. אני מניח שהעניינים הבירוקרטים בין משרד הבריאות לאוצר יפתרו בקרוב ונוכל לעמוד בהחלטת הממשלה ולהתחיל לייצא קנאביס רפואי בתוך 6 חודשים. על מנת לממש את הפוטנציאל צריך להקפיד על אדיקות ועל מקצוענות. סייג למקצוענות – חריצות."

ראש המועצה האזורית מרחבים, ויו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל, שי חג'ג': "שמחתי לשמוע שיש פה ענף חדש ומלהיב, שיכול להניב כסף רב ומחזיר את הבנים שלנו למשקים. תפקידנו כארגון המועצות האזוריות והמדינה הוא לעודד את היזמים והחקלאים ולעזור להם לפתח את התחום."

מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, מרים דרוק:" משמח לראות את ההיענות הגדולה לכנס. איגוד התעשייה הקיבוצית מייצג 250 מפעלים קיבוציים, ועוסק בליבת הנושאים הקשורים לתחום הקנאביס. אנחנו מקווים, יחד עם שאר הגורמים, לשחרר את החסמים ולקדם את נושא הייצוא. בתחום הפיתוח, קרן קמ"ע מתכוונת לתת מענקים לפיתוחים חדשניים בתחום שיעבדו ביחד עם קיבוצים. כל הנתונים של איך ניתן לייצר ומה דרוש ירוכזו אצלנו ויונגשו לטובת יצירת חיבורים בין מפעלים, קיבוצים ויזמים."

הנוכחים יכלו ללמוד משורת הרצאות על היבטים שונים בתחום כגון, רגולציה והתמודדות עמה, שרשרת הערך חקלאות/פארמה, הקמת פרויקטים, טכנולוגיות חקלאיות רלוונטיות לשוק גידול הקנאביס, מחקר, פיתוח וחדשנות, השקעות ותהליך גידול הצמח.

עו"ד עמית יפרח, היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, דיבר על "מפת הדרכים לקבלת אישור גידול קנאביס": "מבחינתנו החקלאים במרכז ולא המטופל. עם כניסת הענף לקיבוצים ולמושבים התחלנו בתהליך הסברה לגבי התנאים. יש כיום כמה עשרות קיבוצים, ומושבים שקיבלו רישיון לגידול קנאביס, וכמה עשרות חוות בקיבוצים ובנחלות במושבים שכבר עובדות או בהקמה. בהתחלה נדרשנו לשאלה האם יהיה ניסיון לכניסה של עבריינים או עולם תחתון לתחום, ולאחר החוות הראשונות שהוקמו במושבים, החשש הזה התפוגג והבנו שזה לא יקרה. מרבית האגודות אישרו את מאות הבקשות שהגיעו מבעלי נחלות לגידול קנאביס. הדבר המשמעותי ביותר הוא נושא החקלאי אל מול המשקיע שנכנס לנחלה. מי שקצת למד את התחום מבין שאין הרבה בעלי נחלות שרוצים להיכנס לתחום ויודעים להביא את סכום ההשקעה הראשוני שדרוש כדי להתחיל, ולכן הם מחפשים משקיעים ברוב במקרים. לכן, לרוב תקום חווה בהשקעה משותפת של החקלאי ובעל הנחלה ביחד עם משקיע בעל הון. אנחנו מנסים להתייחס בחוק ההתיישבות והחקלאות גם לקנאביס. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהחקלאים מספקים רק את הקרקע ומכסת המים שלהם, ללא מעורבות בתהליך. כאשר מגיע משקיע או צריך להביא הסכם שותפות שלו ביחד עם החקלאי והממונה על חוק ההתיישבות יצטרך לאשר שאכן יש כאן שותפות פעילה וחקלאי שמעורב בגידול אצלו בקרקע. החקלאי לא יכול לרדת מתחת להשקעה של 26 אחוז מתוך מכלל הסכום. אנחנו מנסים להתאים את חוק ההתיישבות למציאות המשתנה."