זעקת מלאך השביל

"במדינה השסועה כמעט בכל תחום: פוליטיקה, כלכלה, דת, תרבות, הוקם לפני 22 שנה שביל ישראל, שהפך להיות אחד הסמלים המאחדים ומקובלים על כולם. אורי דביר ז"ל, שעמד בראש צוות התכנון והסימון של השביל, ראה מול עיניו רק את הכרת הארץ, ושיקוליו נבעו מידיעת הארץ בלבד. דבר אחד הנחה אותו בתכנון: שיהיה פתוח לקהל הרחב, לבודדים ולמשפחות, לישראלים ולתיירים. בכל העונות ובלי ניסיון וידע מוקדמים. לכן השביל לא עובר בערים (רק אח"כ נאלצו להעבירו בשולי תל אביב בגלל הופעת כביש 6), השביל לא נכנס לשטחי אש של צה"ל, והשביל לא עובר בשטחי יהודה ושומרון הנתונים לבעיות בטחון. השביל נוצר ע"י ועדה ציבורית, והועמד לרשות הציבור. ללא רישום, ללא תשלום, ללא צורך במורה-דרך, מתאים לצועדים בשני הכיוונים. השביל לא מנוהל ע"י רשות ממשלתית, ורינג'רים לא מפקחים על ההולכים. הוא פתוח לכולם, כל אחד כרצונו, ואין חובה לצעוד את כל אורכו.

הציבור אהב את הרעיון והחל לצעוד. צעירים ויתרו על נסיעה לדרום אמריקה והעדיפו טרק ישראלי. 

גם תיירים החלו להגיע כדי לצעוד בשביל ישראל. השביל נבחר כאחד מ-20 השבילים המומלצים בעולם, וחברת 'גוגל' בחרה בו לצלם לכל אורכו להפקת מדריך וירטואלי של נופיו. הצועדים פוגשים את נופי הארץ, ולא פחות מרתק - את תושבי הארץ. רבים פתחו את בתיהם לארח שבילנים לליל מנוחה נוחה. אלה "מלאכי השביל" המארחים בהתנדבות מלאה, ללא מטרת רווח, הכל מתוך דאגה לצועדים וכדי לסייע להם במהלך דרכם הארוכה.

עכשיו בא שר התיירות, ורוצה להשתלט על השביל, ולהעבירו לתוואי חדש, כדי שיעבור בשטחי יהודה ושומרון "כי השביל לא עובר בהם". אין זה מקרה, וגם לא סיבה פוליטית. אורי דביר חשש שבשטחים יהיו הצועדים כפופים להוראות צה"ל, לימי מתח ואיומים ביטחוניים, לסגירת אזורים בגלל פעילות צה"ל וישבר הכלל שאפשר לטייל בשביל בכל יום, בשקט ובבטחה, ללא תיאומים וללא הוראות. 

באו בטענה שהשביל לא כולל אטרקציות כמו שילה וחברון וקבר רחל - נכון, השביל גם לא עובר בגליל המערבי, לא מבקר במצדה ומדבר יהודה, לא מגיע לנגב המערבי. השביל לא יכול להגיע לכל מקום. 

באו בטענה שהשביל לא נכנס לירושלים בירתנו - נכון, אף אחד מהטרקים בעולם לא עובר בוושינגטון או בלונדון, בפאריס או ברומא. השביל לא נועד לביקור בערים, המטויילות במסגרות רבות. הצועדים לא מתפנים לביקור במוזיאון או לסיור בגן לאומי. גם הארכת השביל למבואות ירושלים היתה טעות ונבעה משיקולים זרים.    

הממשלה רוצה שביל העובר בשטחים, אבל במקומות אלו יש חובה להצטייד בנשק! מה שנדרש מטיול באוטובוס, יידרש גם מצועד בודד רגלי. ואיך יצעדו בו אלפי הבודדים, הנערים לפני גיוס, התיירים, הצועדות לבד או עם חברה - מה יהיה על בטחונם?     

הממשלה רוצה להביא את אלפי הצועדים ב'שביל ישראל' לעבור ביהודה ושומרון, אך תוואי השביל המוצע יגרום לרבים לוותר על הכוונה, ולהמנע מלצאת לדרך. 

הממשלה רוצה לסמן שביל במקומות אלו - אין כל מניעה, אבל אל תגעו במותג 'שביל ישראל'. יש כבר שבילים המשמשים השלמה או תוספת ל'שביל ישראל' הראשי - שביל הגולן, שביל הבשורה, אבל הם לא נקראים "שביל ישראל". השביל אינו של הממשלה, ומעמדו נקבע ע"י העם והצועדים בו. השם והמעמד של "שביל ישראל" התקבל והתקבע בארץ ובעולם. גם 'מלאכי שביל' שהופיעו לאורכו הם יצירה עממית ראויה לכל שבח. לא ניתן להרוס את כל אלו למטרה פוליטית. 

אני קורא לממשלה, לשר התיירות, לחברה להגנת הטבע (שקולה נדם משום-מה) ולציבור הרחב: 

אל תהפכו את "שביל ישראל" לשביל בלתי-ניתן לצעידה, אל תחלקו את הצועדים לפי מצביעי ימין או תומכי שמאל. השביל אינו אלמנט פוליטי. יש רק "שביל ישראל" אחד. השאירו אותו כפי שהוא עכשיו". 

אבי נבון, קיבוץ להב

("מלאך שביל" מזה 14 שנה)

navonag@gmail.com